בקיץ האחרון עברה החברה הישראלית טלטלה קשה. מבצע "צוק איתן" הביא לעליית המתיחות בקרב ערבים ויהודים ברחבי המדינה, לאירועים אלימים וקשים ואף הגביר את תופעת הגזענות, ברחובות וברשתות החברתיות. מעטים יודעים, כי במהלך אותו קיץ, ממש באמצע הלחימה, התקיים אי שם בצפון הארץ סמינר ייחודי במינו שהיה אולי אחד הדברים המרגשים, המעודדים והלא מובנים מאליהם במדינה שאנחנו חיים בה.
בתחילת חודש אוגוסט כשברקע עוד נשמעים הדי הקרבות, התקיים במחנה הקיץ שביער כפר החורש, סמינר הכשרה למדריכים הצעירים מהקנים הערביים של הנוער העובד והלומד. מאות בני נוער הגיעו מרצונם לחמישה ימים של הכשרה אינטנסיבית שאולי תגרום להם לרצות ולהיות המנהיגים הבאים של בני הנוער הערביים בישראל.
בסמינר השתתפו מעל 800 (!) חניכים אשר הגיעו מ-32 כפרים וערים מכל רחבי הארץ ועברו את הפעילות בחוגים מעורבים בין הקנים, כולל חניכים ממרכזי "הקיום המשותף" (מוקדי פעילות משותפים של ערבים ויהודים), שהשתלבו כמו כל חניך אחר. אוכלוסיית המשתתפים הייתה מגוונת: מוסלמים ונוצרים מהעיר ומהכפר, בדואים מהפזורה ועירוניים.
הבחירה לקיים את הסמינר דווקא שתקופה המתוחה ההיא איננה מובנת מאליה. עצם המשעמות של קיום הסמינר היא אדירה ומעידה בראש ובראשונה על העבודה החינוכית העמוקה שמתקיימת לאורך כל השנה עם החניכים בקנים ועם הוריהם. העובדה שההורים הרגישו מספיק בטוחים לשלוח את היקר להם מכל לשבוע ימים בסמינר מרוחק מהבית, נזקפת לזכות מדריכי התנועה והיא מראה אמון גדול בנוער העובד והלומד ובפרט ברכזי הקנים והמדריכים בכל עיר וכפר.
צילום: עודד גברט להיות חברה שאחראית לגורלה
מטרתו המרכזית של הסמינר הייתה לחנך את בני הנוער על ערכי התנועה ולהעמיד במרכזו את ערך שוויו האדם, תוך כדי הכשרתם למשימת ההדרכה. הסמינר עצמו נשען על שלושה עולמות תוכן מרכזיים:
- עולם התוכן הראשון הוא שוויון ערך האדם ועל המשמעות שבלהכריע על היותך בן-אנוש. בסמינר אנחנו מציבים לחניכים את משמעות הבחירה באנושיות וחינוך להומניזם. הבחירה להיות בן אנוש זה עניין של הכרעה ערכית ומודעת להשתמש בשכל על מנת לעצב את עצמנו ואת החברה.
- עולם התוכן השני הוא היכרות ובירור של שני המושגים: חברה מודרנית וחברה מסורתית. המטרה היא לייצר הבנה עמוקה של המושגים כדי לאפשר לחניכים לעצב את סביבתם החברתית. החניכים הכירו את ההיסטוריה של החברה הערבית והתרבות האסלאמית (שהכילה גם יהודים ונוצרים) ואת ההתקדמות הפילוסופית והמדעית שהיו אחראים לה בימי הביניים ולמעשה חוללו הרבה מרעיונות המודרנה. מדריכי הסמינר מציבים בפני החניכים את המתח בין חברה מסורתית לחברה מודרנית כאשר הבחירה היא לא טכנולוגית בלבד, אלא הכרעה על להיות חברה שאחראית לגורלה ואיננה נשענת על כוח עליון. במערך החינוכי עומדים על כך שחברה מודרנית יכולה גם להיות דתית ושזה לא פוגע ברצון של חניכי התנועה לקבל וללמוד מהשונה והאחר. המטרה היא שחניכי הסמינר יתגאו בזהותם הערבית ויבחרו להיות פעילים ומשפיעים כלפי חברתם.
- עולם התוכן השלישי הוא סוציאליזם ודמוקרטיה. החניכים בחנו את הקשר בין דמוקרטיה לסוציאליזם בהיבט הכלכלי והחברתי דרך ביקורת השיטה הקפיטליסטית.
הפעולות בסמינר עוסקות בשלושת עולמות התוכן המרכזיים ומשלבים בתוכם רכישת כלים להדרכה: הובלת קבוצה, קיום דיאלוג, מתודות ומשחקים, אופני פעילות, זהות קבוצתית ומעורבות חברתית. בסמינר החניכים למדו המון על הזהות שלהם ועל מה המשמעות של לבחור להיות מדריך. הסמינר מציף שאלות קשות רבות בקרב החניכים הנוגעות ללב הדילמות של נער ערבי הגדל היום במדינת ישראל. בסמינר, החניכים קיבלו סביבה אמיתית ובטוחה לבירור השאלות הללו והתנסו בשבוע בו הם לוקחים על עצמם אחריות בכל מובן ובכך מקבלים כלים לבחור להיות בני אדם אחראיים ומנהיגים.
קבוצות מעורבים ודיונים מעמיקים בסמינר בן חמישה ימים | צילום: עודד גברט קיום הסמינר במועד - חשוב מאי פעם
העובדה הבלתי ניתנת לערעור היא שסמינר ההכשרה החשוב התקיים למרות הכל ואף הגדיל את מספר החניכים משנה שעברה. כל זאת למרות שהיו ביטולים של חניכים רבים עקב המצב הביטחוני. מצב זה משקף קודם כל את בחירות ההורים ומראה על הלך הרוח בכפרים והערים בהם פועלים הקנים של הנוער העובד והלומד.
המשמעות של בחירתם היא להיות חלק מהחברה הישראלית למרות כל הקושי והאפליה שקיימת בחברה שלנו. החניכים הללו, שהשתתפו בסמינר של שבוע, למעשה אומרים: אנחנו כאן ונישאר כאן ולכן אנחנו צריכים ללמוד לחיות ביחד ולהיות שותפים, כמו שבתנועה ערבים ויהודים לומדים להיות שותפים.
כרכזת הסמינר, אני חושבת שהוא והתוכן שלו חשובים ביותר ורלוונטיים מתמיד, דווקא בתקופה הזו ולכן חשוב בימים האלה להיזכר בסמינר שהיה בקיץ. הרגשתי כבוד גדול לרכז סמינר מהסוג הזה וגאה על כך שנפלה בחלקי הזכות לכתוב ולהיות אחראית על התוכן החינוכי שמכשיר את דור העתיד.
לאחר שבועות של לחימה וקושי וגזענות שלא נפסקת גם היום, החוויה החשובה הזו הפיחה בלבי תקווה לעתיד, לקיום משותף בחברה הישראלית. כולי תקווה שהחברה הישראלית ומוסדותיה תזהה ותחבק את הפעולה החינוכית החשובה הזו ושביחד נדאג לעתיד של הנוער.