לעבודה ולמלאכה - בתנאי העסקה הוגנים

רשתות מזון מהיר, מסעדות, אולמות אירועים, מוסכים, בייביסיטינג וטלמרקטינג - כל אלה הם רק חלק מהמקצועות בהם עובדים כיום בני הנוער, כאשר 36% מהם  - כך ע"פ סקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה בשיתוף הנוער העובד והלומד - מחזיקים בעבודה באופן קבוע ולמעלה מ-60% עבדו בשלב כלשהו במהלך לימודיהם התיכוניים.

אומנם הימים בהם בני נוער היו נוטשים את ספסל הלימודים כדי לצאת לעבוד ולעזור בפרנסת הבית כמעט מאחורינו, אבל במציאות הכלכלית של היום, תמיד נחמד ורצוי שיש כסף לבזבוזים ויותר מזה – מבלי להיות תלויים בהורים.

אולם למרות מספרם ההולך ועולה של בני הנוער המועסקים בשוק, רוב ניכר מהם עדיין לא מקבל את מה שמגיע לו בחוק כעובדים צעירים. עם זאת, יותר ויותר אינם מוכנים לוותר על המגיע להם ולומדים גם להתאגד. הנוער העובד והלומד הוא הגוף היציג של בני הנוער בישראל שנאבק איתם על תנאי העסקה הוגנים וצודקים.

בעלי עסק רבים מנצלים בני נוער | צילום: mako "אנחנו לא פראיירים"

"לפני שנתיים התחלתי לעבוד ברשת סופרמרקטים ירושלמית" מספר ב', נער חרדי מאזור ירושלים. "לא קיבלתי שום חוזה או משהו כזה בתחילת העבודה, רק חתמתי על טופס 101 והתחלתי לעבוד. אחרי חודשיים-שלושה, כשראיתי שמתחילים להוריד לי כסף מהמשכורת על חוסרים שיש לי בקופה ולא משלמים לי על שעות נוספות, התחלתי להבין שהמקום הזה לא עובד מסודר - אבל לא היה לי לאן לעזוב".

ב', שכיום מיוצג ע"י הסתדרות הנוער העובד והלומד ונמצא בהליכים משפטיים מול מקום עבודתו, גילה כי במהלך השנתיים האחרונות הוחסר ממשכורותיו סכום של כמעל 6,000 שקל. ב' החל את ההליך למימוש זכויותיו, אך במהרה הבין את החשיבות החברתית של מעשה כזה במקום העבודה שלו. "אמרתי לעובדים נוספים 'גם אם אתם עדיין עובדים פה, אל תפחדו, תראו להם שאתם לא פראיירים', ובגלל זה אני ממשיך בתביעה למרות שהמנכ"ל ניסה לשכנע אותי לרדת מזה, צריך שהם ידעו שהעובדים שלהם נלחמים על כל מה שמגיע להם".

בהסתדרות הנוער העובד והלומד רואים ערך חינוכי גדול במאבק על העסקה הוגנת. "בסופו של דבר, שוק העבודה הוא ייצוג של החברה הישראלית ואולי בצורה הכי מדויקת", אומרת תומר ריבלין, בת 26 ורכזת איגוד מקצועי באזור תל אביב בהסתדרות הנוער העובד והלומד. "אם אנחנו רוצים שבישראל תהיה חברה משגשגת וסולידרית, לא יכול להיות ששוק העבודה של בני הנוער ימשיך להיות פרוץ ומלא בניצול. במיוחד לא כשהם למעשה העובדים והמנהלים של המחר".

המסר, כך מסתמן, נקלט היטב בקרב בני הנוער. בשנתיים האחרונות הצטרפו אלה לגל ההתאגדות שהולך וסוחף את המשק, תוך שהם מבינים כי יחד, יש להם את הכוח לשנות את המציאות במקום עבודתם. עובדי רשת סופר דוש שקיבלו הסכם פיצויים נרחב או עובדי "בורגראנץ" המתאגדים שחתמו על הסכם קיבוצי פורץ דרך שימשו כדוגמה טובה לעוד אלפי נערים ונערות שהחליטו להתאגד בהסתדרות הנוער העובד והלומד בכדי לשפר את תנאי העסקתם ברשתות כמו "מקדונלד'ס", "פיצה האט" ו"דומינו'ס פיצה".

בני נוער מקבלים הסבר על זכויותיהם | צילום: mako עובדים? רק בתנאים הוגנים

סקר הנוער העובד והלומד אף בחן לראשונה ובאופן מקיף את ממדי עבודת הנוער בישראל ואת מאפייניה. בנוסף לממדים הנרחבים של עבודות הנוער, אישרו נתוני הסקר את שרכזי האיגוד המקצועי כבר פגשו בשטח. מעל ל-80% מבני הנוער העובדים לא מקבלים את גמול על השעות הנוספות לו הם זכאים. מעל למחצית מבני הנוער לא מקבלים הודעה על תנאי ההעסקה בתחילת עבודתם.

ההסבר לכך נעוץ בעיקר בחוסר ידיעה. למרות היקפי העבודה הנרחבים, רמת ההכרות והבקיאות של בני הנוער עם הפרטים הקטנים והחשובים נמוכה. כ-93% (!) לא ידעו מהו שכר המינימום בחוק לגילם. כ-56% מבני הנוער חשבו שהם יודעים אותו, אך במבחן המציאות, רק 6.7% ידעו להגיד במדויק מהו הסכום המגיע להם עבור שעת עבודה. 

מדאיגים עוד יותר הם הנתונים המעידים על פגיעה בחייהם האישיים של העובדים הצעירים. כ-33% דיווחו כי נאלצו להיעדר מהלימודים בשל עבודתם, כ-37% עבדו עד אחרי חצות - זאת בניגוד לחוק עבודת הנוער, 26% חשו מושפלים או מנוצלים במקום העבודה ו-46% שהעידו כי עבודתם קשה להם פיזית באופן בלתי סביר.

"חשוב לנו לציין" מדגישה ריבלין, "אנחנו רוצים שבני נוער יצאו לעבוד כדי לרכוש עצמאות ולהכיר בערכם וביכולותיהם, אבל לא בכל תנאי! בתנאים הקיימים בשוק עבודת הנוער היום, כפי שעולה מהסקר, בני הנוער העובדים נפגעים, ואנחנו לא יכולים להרשות לזה להמשיך. אלה הילדים שלנו והאחים שלנו, ומגיע להם לעבוד בכבוד".

למרות הנתונים המדאיגים ישנה גם סיבה לאופטימיות. בנוסף לכך שיותר ויותר בני נוער מתאגדים בעבודה, הם גם לומדים שזה בסדר להתלונן על המעסיק שלהם כשהם נפגעים. בשנה שעברה פנו 6,411 נערים ונערות להסתדרות הנוער העובד והלומד, עלייה משמעותית משנה קודמת, בכדי לקבל סיוע אחרי שנוצלו בעבודתם. והתוצאות לא מאחרות לבוא - מעל 2.3 מיליון שקל הוחזרו לבני נוער שפנו להסתדרות הנוער העובד והלומד. כן, גם ב"מערב הפרוע" של שוק העבודה הישראלי, יש מי שעומד לצדם של בני ובנות הנוער - יש על מי לסמוך.

>> ילדים, בני נוער וצעירים המבקשים את התערבותה וסיועה המשפטי של הסתדרות הנוער העובד והלומד עקב שלילת זכויותיהם במקום העבודה, מוזמנים לפנות לאיגוד המקצועי לנוער בטלמסר *1121 או לשלוח במייל: nizul@noal.co.il

>> לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר מינימום