25 בינואר 1949, מדינת ישראל בקושי סוגרת חצי שנה של הקמה, אחרי מלחמת עצמאות קשה ועקובה מדם ובזמן גלי עלייה בלתי נגמרים מכל קצוות העולם - בפעם הראשונה בתולדותיה ישראל הולכת לבחירות.
עד הבחירות ניהלה את המדינה מועצת העם שמנתה 37 נבחרים מהסוכנות היהודית, כך שלא מדובר בנציגות טהורה שבחרו המצביעים והמצביעות (כמו שאתם תעשו בקרוב!)
הבחירות הראשונות נערכו עוד לפני שהיה דבר כזה כנסת ישראל ונקראו אז "בחירות לאספה המכוננת". רק לאחר הבחירות הוקמה הכנסת והוחלט שהאסיפה המכוננת תכלול 120 חברים (כמו בימי הכנסת הגדולה של עזרא ונחמיה).
שלא כמו היום, ההכרעה הייתה בעיקר בין שתי המפלגות הגדולות: מפא"י בראשות דוד בן גוריון ומפ"ם ברשות יצחק טבנקין. אבל הן לא היו המפלגות היחידות בבחירות, כי כמו שאומרים, מספיק שני יהודים בשביל שלוש דעות. את הבחירות ניצחה מפא"י שהקימה קואליציה עם מפלגות המרכז והמפלגות הדתיות.
מצביעים בפעם הראשונה? הנה כל מה שחשוב לדעת>>
בשביל להעריך את שיטת הבחירות, נערך בנובמבר 48' מפקד אוכלוסין של כל האזרחים במדינה שכלל עוצר מהשעה 17:00 אחר הצהריים על מנת לדעת כמה אנשים יש בכלל במדינה החדשה, שעולים חדשים לא מפסיקים להגיע אל חופיה יום ולילה. דמיינו היום שיכלאו את כולנו בבית כדי לספור אותנו, משוגע לגמרי.
כאלף קלפיות הוכנו להצבה ברחבי הארץ. על-פי המפקד, מספר בעלי זכות הבחירה היה חצי מיליון. בבחירות שהתקיימו ב- 25 בינואר 1949 השתתפו 434,684 איש, מתוך 506,567. משתמע מכך שאחוז ההצבעה היה כ-87 אחוזים מכלל בעלי זכות הבחירה. אחוז גבוה במיוחד שמצביע על כך שכמעט כל בעלי ההצבעה ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אז חברים, בבחירות הקרובות, כולנו הולכים והולכות להצביע! נתראה בקלפי.