בכירי עולם הבריאות התכנסו במסגרת ועידת הבריאות של ישראל בקשת 12 כדי לדון באתגרים שעומדים על סדר היום. הוועידה שהתקיימה ב-12.12 התמקדה במגוון נושאים קריטיים, החל מממחלות החורף והמחסור התרופות, דרך מיגור מחלות הסרטן הנגרמות מווירוס הפפילומה ועד הצלת חיים תחת אש.
רפואה תחת אש: מערכת הבריאות במלחמה
בתי החולים בצפון ובדרום מתפקדים מתחילת המלחמה בצורה אינטנסיבית על מנת להציל חיים, תוך כדי התמודדות עם אזעקות, ירי של טילים ורקטות, יירוטים ונפילות, מחסור בכוח אדם, עובדים שמשפחותיהם מפונות, ומחסור בתרופות ובמשאבים.
פרופ' חזי לוי, מנכ"ל בית החולים ברזילי באשקלון שהיה בקו האש ב-7 באוקטבר, נזכר בבוקר ההוא. "העולם הפך למקום אחר לחלוטין", אמר. "ברזילי נמצא במקום מאוד אסטרטגי. במשך שנים אנחנו מתרגלים מצבים ונתונים לקמפיין ירי, אבל אירוע כמו זה לא היה. זה היה ירי טילים שלא ידענו כמותו - כמו הבליץ בלונדון. רצתי מיד לביה"ח ותוך כדי מפעלים נוהל אר"ן (אירוע רב נפגעים): כולם באים מהבית ומפנים את חדרי הניתוח. בשעה שמונה מתחילים להגיע פצועים. זה היה אירוע מטורף בהיקפים שלא ידענו. 370 נפגעים הגיעו ביום הראשון. שלא כמו היחס הרגיל הרבה יותר פצועים קשה וכל זה תוך כדי ספיגת טילים. כאן גם מגיעה הערכה גדולה לצוות שהגיע תחת אש ולמרות הכול רק כדי להציל חיים".
פרופ‘ סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, סיפר על שגרת האש אליה נכנס המרכז, מיד עם התחממות הגזרה. "הכול היה יותר אינטנסיבי", הוא שחזר. "עם הכניסה לנוהל המלחמה עליו הכריז משרד הבריאות ירדנו למתחמים הממוגנים בבית החולים ואף שחררנו מאושפזים. המשמעות היא היערכות מיידית למצב של הידרדרות. זה קרה די מהר. בפברואר נפל טיל בכניסה לבית החולים. לא מעכלים עדיין את המורכבות. זו מלחמה ארוכה בהרבה מאלו שאנחנו רגילים אליה. גם עכשיו: לא יודעים עדיין מה קורה בסוריה אז לומדים תוך כדי תנועה. ההבנה שהמלחמה עכשיו ארוכה מחייבת אותנו לחשיבה מחודשת ולהפיק לקחים".
בהקשר זה, ד"ר מיכל מקל, סגנית מנהל בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, דיברה על בית החולים התת קרקעי שהוקם שם, והסבירה על חשיבותו. "זה בית חולים שנבנה כמרכז רפואי תת קרקעי ולא כחניון", ציינה. היא הדגישה את חשיבות הצורך בהיערכות מערכת הבריאות כולה ובתי החולים בפרט למלחמה ארוכה ולא למערכות קצרות, כפי שהיה נהוג עד כה על פי תפיסת הביטחון הישראלית. "בקורונה זה היה ניסוי כלים", ציינה. "בית החולים הזה הוא משהו קריטי בתפקוד שלנו. צריך להבין איך מתפקדים במצב לחימה שנמשך 14 חודשים ולקיים רפואת שגרה. היא נפגעת בעיקר בפריפריה - אלו שנמצאים בקו האש. צריך גם שיקול דעת נרחב ולנהל סיכונים כדי להחליט אם יורדים לבית החולים התת קרקעים או שנשארים במבנה הרגיל".
למגר את המחלה: "כ-80% מהאנשים שפעילים מינית, ייחשפו לווירוס הפפילומה"
לפני כחודש ציינו ארבע שנים למהלך העולמי שהכריז ארגון הבריאות העולמי לסילוק המחלות הנגרמות כתוצאה מווירוס ה-HPV - אותו אנחנו מכירים כווירוס הפפילומה - מהלך שמטרתו לחסל את סרטן צוואר הרחם כבעיית בריאות הציבור באמצעות מתן חיסון ייעודי. בעוד שבכל העולם נעשית התקדמות מתמדת ומשמעותית לקידום המהלך הזה, ישראל עדיין משתרכת מאחור ומתמודדת עם חסמים שמונעים את יישום המדיניות, הזו על אף ההנחייה לתת חיסונים כבר לתלמידי כיתות ח' - וביתר עוצמה בשנה האחרונה.
ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה במרכז הרפואי סוראסקי ת''א, נתנה ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה, למרות ההמלצה של איגודי הרפואים "לא ייתכן שבמאה ה-21, מדינת ישראל, מהמובילות בעולם בתחום הרפואה, לא תמגר מחלה כזו קשה שניתן למנוע". בר לוי, מייסדת ומנכ"לית עמותת הבית של בר למען נשים עם סרטן גניקולוגי, מחזקת את הטענה, ואף משתפת בביקורה בכנסת שנועד כדי לעודד מתן חיסונים ולתמוך במיגור המחלה: "הצלחנו להוריד את גיל החיסון. החל מהשנים הקרובות, החיסון ינתן קודם לכן – בכיתה ז'". גם טל מן, יזמית ואשת תקשורת שהחלימה מסרטן צוואר הרחם, משתפת בעבודה המתמדת שלה כדי לשנות את המצב ולהיות עבור אותן נשים שחוות את המחלה ממנה החלימה: "אני נמצאת בשליחות, למצוא מטופלות ומחלימות ולסייע להן, וכן לעשות כל פעולה אפשרית כדי להעלות את החשיבות לחיסון לווירוס".
תרופה למכה: "יש לי במלאי תרופה לשני חולים, תחליט אם אתה רוצה לתת או לא"
על פי כל המומחים, אנחנו עומדים בפני חורף קשה במיוחד - בגלל מחסור בתרופות רלוונטיות, אחוזי התחסנות נמוכים מאוד ומחסור בכוח אדם בבתי החולים. ד“ר אורלי וויינשטיין, סמנכ''לית וראש חטיבת בתי החולים בקופת חולים כללית, מסבירה מדוע הכשל כה משמעותי "חוסר הבנה וידע שהמחלה יכולה להיות אכזרית וקשה, וחוסר אמון שהחיסון אכן יעיל". מנכ"ל בית החולים ברזילי ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מסביר מה צריך לעשות, "היערכות לחורף צריכה להיות תגבור צוותים במיון, ותגבור מלאי התרופות והיערכות פנימית תבתוך המחלקות". לצד זאת, פרופ' אבישי אליס, יו''ר האיגוד לרפואה פנימית, מותח ביקורת קשה על המחסור החמור בתרופות לקורונה ועל השינוי שבוצע ברכש שלהן, "אם אצלי במחלקה יש חולה קשה בקורונה, והוא צריך לקבל תרופה. ישנו סיכוי סביר שלא יהיה. בסוף הרפואה המונעת היא הרפואה החשובה ביותר".
לוקחים לריאות: בישראל מתים מ-COPD כ-3,000 חולים מדי שנה
בעשורים האחרונים חלה עלייה בשיעור מחלות הנשימה מסכנות החיים. מגמה זו נובעת מעלייה בתוחלת החיים, מעלייה ברמות זיהום האוויר בערים הגדולות, ובעיקר מעישון. אחת ממחלות דרכי הנשימה הנפוצות והקטלניות ביותר היא מחלת ריאות חסימתית כרונית - שידועה בתור COPD. פרופסור צבי פרידלנדר, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, אומר כי ישנה חשיבות קריטית בהעלת מודעות הציבור למחלה , "זו מחלה השלישית בגורמי התמותה בעולם, שפוגעת ברבע מהמעשנים מעל גיל 40. אך אנשים לא מכירים אותה".
אמיר בר שי, מנהל המכון לרפואת ריאות במרכז הרפואי סוראסקי תל אביב, מייסד ויו"ר עמותת ''דרכי נשימה'', מסביר את חשיבות האבחון המוקדם: "אנחנו כמטפלים צריכים לשאול את המטופלים, ולא לפסול את השיעול כי המטופל מעשן, ייתכן כי זה בגלל המחלה וצריך לטפל בה". פרופסור יוחאי אדיר, מנהל מכון ריאות בבית חולים כרמל בחיפה ומנהל מערך ריאות בקהילה בשירותי בריאות כללית מסביר על המהפכה שבוצעה בטיפול בחולי אסתמה קשים ובתקווה גם בעתיד בחולי COPD, "במקרים רבים חולי אסתמה סובלים מהחמרות קשות, תחום הטיפולים הביולוגיים עשו מהפכה ושיפרו להם את איכות החיים באופן משמעותי". מירה ורדי, מנכ"לית עמותת "דרכי נשימה", משתפת בסיפורה האישי ובהיסטוריה המשפחתית שלה שהובילו אותה לפתוח גוף שינגיש את מחלת COPD ויעזור בקבלת כלל הזכויות עבור אותם החולים.
המגפה השקטה: "מחלת ההשמנה היא לא האשמה של האדם שחי איתה, אלא כשל פיזיולוגי"
בזמן שבעולם מגמת ההשמנה הולכת ונבלמת, בישראל היא דווקא עולה בהתמדה: כמעט 60 אחוזים מהאוכלוסייה בארץ סובלת מהשמנה. משרד הבריאות הכריז מלחמה על המחלה, והתווה דרך לניהול, למעקב ולטיפול במה שכבר מזמן הוגדר כמחלה. פרופסור דרור דיקר, יושב ראש החברה לטיפול וחקר ההשמנה, מדגיש את "כל אדם שלישי מעל גיל 50 סובל ממחלת ההשמנה, אנחנו מדינה שסובלת ממחלת ההשמנה השקופה. כי אף אחד לא מבין שהיא דורשת טיפול".
פרופסור מיכל לאופר פרל, קרדיולוגית בכירה ומנהלת מרפאות הלב במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. מדגישה מתי אכן מדובר במחלה ומתי חוששים לשווא "אנחנו משתמשים בקריטריונים של BMI שמגדיר מהו עודף משקל ומהי השמנה, בחישוב של משקל וגובה. ככל שנעריך נכון ונאתר את המטופלים נוכל למנוע את כל המחלות הנלוות". פרופסור איתמר רז, יושב ראש המועצה הלאומית לסכרת, אומר כי הטיפול הוא קריטי וחשוב לשמר אותו לאורך זמן, "אפקט הריפוי של התורפות מתחיל באופן מיידי עם תחילת הטיפול, ניכר שינוי עוד לפי שיורדים במשקל".