כ-3,500 גברים מאובחנים מדי שנה עם סרטן הערמונית, מרביתם בני 50-74. סרטן הערמונית נחשב לסוג הסרטן הנפוץ ביותר בגברים, והגורם השלישי בשכיחותו למוות מסרטן בגברים. הערמונית היא בלוטת המין הזכרית שממוקמת מתחת למוצא שלפוחית השתן, ושדרכה עובר צינור השתן.
"גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן הערמונית הוא הגיל. ככל שגבר מבוגר יותר כך עולה הסיכון למחלה. גורם סיכון נוסף הוא היסטוריה משפחתית, כלומר קרבה מדרגה ראשונה לגבר אחר במשפחה שאובחן במחלה זו. בנוסף, מוטציה בגן BRCA1 ובמיוחד ב-BRCA2 מעלה גם את הסיכון לתחלואה בסרטן הערמונית כמו גם בסוגי סרטן נוספים", מדגיש ד"ר אלכסנדר שפלר, רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי בני ציון בחיפה,
"סרטן הערמונית בדרך כלל מתפתח בקצב איטי ורק בחלק קטן מהמקרים המחלה עלולה להיות אלימה, להתפשט מחוץ לערמונית לאברים אחרים ולהתפתח במהירות, על כן ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המחלה, באמצעות בדיקת סקר – בדיקת PSA – בה נבדקת רמת חלבון ה-PSA בדגימת דם, חלבון שנוצר ומופרש מן הערמונית לדם", מוסיף ד"ר שפלר.
"בזכות בדיקת הסקר לגילוי מוקדם רק כ-14% מן הגברים מתגלים בשלב בו המחלה בשלב מתקדם, ורק אצל כ-8% מהם המחלה התפשטה לאיברים נוספים. כשהמחלה מתגלית בשלב מוקדם, כפי שמתרחש אצל מרבית הגברים, שיעורי ההישרדות הם גבוהים ועומדים על כ-97% במחקר של חמש שנים".
מהם הטיפולים לסרטן הערמונית?
"ישנם מספר טיפולים אפשריים בסרטן הערמונית, כך שחשוב להדגיש שגילוי סרטן הערמונית אינו גזר דין, וסיכויי הריפוי הם לרוב גבוהים. הטיפול במחלה נקבע, ביחד עם המטופל, על פי רמת הסיכון ומידת האגרסיביות של הגידול. יש חולים שנציע להם רק מעקב פעיל: חזרה על בדיקות דם, בדיקות גופניות, אמצעי הדמיה כגון MRI וביופסיה, כדי לאשש שהמחלה שלהם אינה אגרסיבית. למטופלים אחרים נציע טיפול שמטרתו ריפוי. ישנם שני סוגים של טיפול: הטיפול הקלאסי לכלל הערמונית, וטיפול חדשני וממוקד (טיפול פוקאלי)", מסביר ד"ר שפלר.
הטיפול הקלאסי מתייחס לערמונית בכללותה וכולל כריתה מלאה של הערמונית שמבוצעת בניתוח, לרוב באמצעות רובוט ניתוחי. טיפול נוסף הוא באמצעות קרינה, חיצונית או פנימית, לכלל הערמונית, שלעתים יתווסף אליו טיפול תרופתי, הורמונלי, הניתן בזריקות, לדיכוי הטסטוסטרון.
ד"ר שפלר: "חשוב להדגיש שהטיפולים הקלאסיים נחשבים יעילים מאוד, אבל יש להם תופעות לוואי וסיבוכים ידועים כמו פגיעה בשליטה בשתן, פגיעה בתפקוד מיני ועוד. לכן, מתוך רצון להקטין את תופעות הלוואי האלו פותחו בשנים האחרונות טיפולים ממוקדים לגידול שאינם משפיעים על כלל הערמונית או על דרכי השתן".
הטיפולים הפוקאליים, הממוקדים, מתאפשרים בזכות טכנולוגיות חדשניות. מדובר בשתי אפשרויות עיקריות: אפשרות אחת היא הרס של תאי הגידול בהקפאה, באמצעות מחטים שמוחדרות לגידול. האפשרות השנייה היא הרס של תאי הגידול בחימום באמצעות גלי אולטרה-סאונד. בשיטת טיפול זו, שנקראת HIFU עושים שימוש במתמר אולטרה-סאונד ייעודי. "טיפול פוקאלי מתאפשר, בין השאר, בזכות פיתוחים טכנולוגיים, כמו PET-C.T. ו-MRI שמאפשרים לנו לגלות את המחלה בשלביה המוקדמים, כשנפח הגידול עדיין קטן, המחלה ממוקדת לאזור מסוים, ניתן לזהותו בצורה מדויקת ולטפל רק בגידול".
למי מתאים הטיפול הפוקאלי?
"טיפול פוקאלי מתאים לחולים המאובחנים עם סרטן ערמונית בדרגת סיכון קלה עד בינונית. הוא אינו מתאים לכל מצב, אך היתרון שלו משמעותי: מהלך הטיפול הוא קצר ופשוט יותר מניתוח כריתה של הערמונית, משך האשפוז הוא יום אחד וההחלמה קצרה בהשוואה לניתוח. עדיין יכולים להופיע כאבים או דימום בשתן, אך אלה תופעות לוואי וסיבוכים בשיעור נמוך משמעותית לטיפול ניתוחי או קרינתי", מסביר ד"ר שפלר.
מהי הבדיקה החדשה שמסייעת בקביעת הטיפול הפוקאלי?
ד"ר שפלר: "כדי להתאים את הטיפול הנכון לכל מטופל והמחלה הייחודית שלו משתמשים בסדרה של משתנים קליניים, פתולוגיים ומעבדתיים. המשתנים הקליניים הם תוצאות הבדיקה הגופנית, גיל המטופל, מחלות רקע וכדומה. המשתנים הפתולוגיים הם דרגת הסיכון והאגרסיביות של הגידול כפי שנקבעים באמצעות ביופסיה. אל אלה מצרפים את תוצאות בדיקות המעבדה ואמצעי ההדמיה השונים".
לאחרונה נמצא שבדיקה גנומית, בדיקת (GPS (Genomic Prostate Score, שנמצאת כבר בשימוש קליני ויכולה לנבא את רמת האגרסיביות של הגידול בביופסיה על מנת לסייע בבחירת הטיפול המתאים.
לצורך ביצוע בדיקת GPS שולחים דגימה מהגידול שנלקחה כבר במהלך הביופסיה למעבדה בארצות הברית. במעבדה נבדק הפרופיל הגנומי של הגידול "הבדיקה הוכחה כבעלת ערך ניבוי חזק לגבי המנבא את מידת האגרסיביות של הגידול. בין השאר, מנבאת את הסיכוי של הגידול לפרוץ מחוץ לערמונית, ואף לגרום למוות. מאחר שהבדיקה מאפשרת להעריך את רמת האגרסיביות של הגידול, היא מסייעת לנו לקבל החלטה מושכלת לגבי אופי הטיפול: מעקב או טיפול מיידי, ואם יש צורך בטיפול היא עוזרת להתאים את סוג טיפול", מסביר ד"ר שפלר. "זו בדיקה שעושים פעם אחת ובמצבים מסוימים אני מציע למטופלים לבצע אותה. ההחלטה היא כמובן של המטופל עצמו". אומנם הבדיקה עדיין לא בסל הבריאות הישראלי, אבל בחלק מהקופות ניתן לבצע אותה בהשתתפות עצמית באמצעות הביטוח המשלים, או באמצעות ביטוח בריאות פרטי.
"בטיפול פוקאלי, כמו הקפאה ממוקדת, בחירת המטופלים המתאימים ביותר לא תמיד קלה. אומנם העניין בו הולך וגדל, אך עדיין קיימת אי ודאות ויש דיונים בספרות הרפואית למי הכי מתאים טיפול בשיטה הזו. הטיפול נחשב יעיל ורמת הריפוי שלו עומדת על עד 80% אך יעילותו פחותה לעומת ניתוח לכריתה מלאה של הערמונית".
במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת דיוק בארצות הברית, נמצא שתוצאות בדיקה גנומית GPS יכולה לסייע בבחירת המטופלים שמתאימים לטיפול פוקאלי. "למעשה נמצא שבדיקת GPS יכולה לנבא את סיכוי ההצלחה של טיפול פוקאלי האם גבוה או נמוך. לכן כיום, בעקבות התוצאות הראשוניות שהוצגו במחקר יש מקום לשקול לבצע את הבדיקה טרם קבלת החלטה לגבי אופן הטיפול", מסכם ד"ר שפלר.