עידן של תקווה – הטיפולים החדשים ל-AML
עד לפני פחות מעשור, הטיפול התרופתי בלוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) הצטמצם לכדי טיפול אפקטיבי אחד בלבד, וגם אותה לא תמיד ניתן היה לתת. אלא שבזכות כניסתן של תרופות ביולוגיות לעולמות ההמטולוגיה, יותר ויותר חולים מגיעים להפוגה, לעיתים עד כדי ריפוי מהמחלה. ד"ר יקיר משה, מנהל שירות לוקמיה באיכילוב, על מגמות חדשות בטיפול

לוקמיה, או סרטן הדם, הוא סרטן של תאי האב (תאים המטולוגיים) שמהם מתפתחים תאי הדם. לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) היא מחלה נדירה יחסית המתפתחת בתאים הלבנים. מדובר במחלה שמתקדמת מהר (ומכאן 'חריפה') וקטלנית מאוד. ללא טיפול תוחלת החיים של המטופלים לאחר התפרצותה נמדדת בשבועות עד חודשים בודדים. ד"ר יקיר משה, מנהל שירות לוקמיה באיכילוב, מספר כי עד לפני כמה שנים הטיפול היחיד היה בכימותרפיה אגרסיבית והשתלת מח עצם. אך עבור מטופלים מבוגרים עם מחלות רקע, שהם למעשה קבוצה גדולה מאוד מהחולים, הטיפולים היו עשויים לסכן אותם. "הרבה מהחולים שלנו היינו שולחים להוספיס בית והטיפול היה בסימפטומים בלבד, בעוד שהמחלה הייתה מתקדמת במהלך הטבעי שלה. וכיוון שכשמה מדובר במחלה חריפה, המהלך הזה מהיר מאוד".
הגיל הממוצע של החולים ב־AML הוא 69, והשכיחות עולה עם הגיל, אבל היא עשויה להופיע גם אצל צעירים ובמקרים נדירים גם אצל ילדים. AML יכולה להתפתח ממחלות אחרות, לרוב מחלות כרוניות כמו תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS), קבוצת מחלות מיאלופרוליפרטיביות וגם לאחר טיפולים כימותרפיים או טיפולים בקרינה בשל מחלות קודמות ובחלק מהמקרים מדובר בתסמונת גנטית משפחתית, אך ברוב המקרים היא מופיעה ללא הסבר, בלי שניתן לשים את האצבע על גורם כזה או אחר.
מחלת AML פוגעת בייצור תאי הדם התקינים, וניתן לראות זאת בספירות דם, עם חריגות בשלושת סוגי תאי הדם. ירידה בהמוגלובין, וכתוצאה מכך החולה חש בחולשה ובעייפות. ירידה בטסיות הדם, הרכיב שאחראי על תהליך הקרישה, יכולה להתבטא בין היתר בהופעה של דימומים תת־עוריים, מחזור ממושך ודימום בצחצוח שיניים. גם המערכת החיסונית נפגעת, ואז יכול להופיע חום ממושך או זיהומים חוזרים. "הקושי הוא שאף לא אחד מהתסמינים האלו הוא ספציפי, ולכל דבר אפשר לתת הסבר אחר, כך שלפעמים האבחנה מתפספסת", מסביר ד"ר משה. "המפתח לאבחנה הוא בספירת הדם, אבל פעמים רבות אנשים מגיעים לבדיקות אחרות או נותנים לעצמם הסבר לתופעות, ועד שהמצב לא מתפתח להיות קיצוני וקשה, דבר שיכול לקרות די מהר, הם לא מגיעים לבירור ולקבלת טיפול".
ספירת הדם אומנם מספקת את הרמז הראשון, אך כדי לאבחן את המחלה, מסביר ד"ר משה, צריך להסתכל עמוק יותר. "בשביל האבחנה אנחנו צריכים לבדוק את המקום שבו נוצרים תאי הדם, במח העצם. הדגימה נלקחת באמצעות שאיבה של מח העצם, ולאחר מכן אנחנו יכולים לא רק לתת אבחנה חד משמעית אלא גם לאפיין אותה ולזהות האם התרחשו שינויים גנטיים (מוטציות) והיכן, שינויים שהפכו את התאים לתאים סרטניים. המידע הזה חשוב מאוד, שכן הוא גם ייקבע את אופן הטיפול".
מהפוגה לריפוי
הטיפול במחלות AML הוא אחד מהתחומים שמתפתחים בקצב המהיר ביותר בהמטולוגיה ובעולמות הרפואה בכלל. "אם עד 2017 היה לנו רק טיפול מסוג אחד, מאז ועד היום נוספו 12 תרופות חדשות מאושרות FDA, שחלק לא קטן מהן נמצא בסל התרופות, וחלקן לצערנו עוד לא. ובכל זאת יש לנו יכולת לתת מענה ליותר אנשים ובצורה יעילה יותר ועם פחות תופעות לוואי".
כיום, בחלק גדול מהמקרים הבסיס של הטיפול הוא עדיין טיפול כימותרפי, אך במקרים שבהם בתהליך האבחון זוהו שינויים גנטיים מולקולריים, דהיינו מוטציות בגנים מסוימים, ניתן להוסיף לטיפול תרופות מוכוונות מטרה המותאמות לסוג המוטציה שזוהתה. "התרופות הללו משפרות את הסיכויים של החולה להיכנס להפוגה, להגיב טוב לטיפול ולא אחת, בעיקר בקרב החולים הצעירים, גם לרפא את המחלה". מלבד הטיפולים מוכווני המטרה קיים גם טיפול אימונותרפי שנמצא בשימוש בשנים האחרונות. "מדובר בטיפול בנוגדן שנושא עליו טיפול כימותרפי, כמו טיל מונחה לתאי הלוקמיה. הטיפול הזה מיועד דווקא לחולים שלהם פרוגנוזה טובה מלכתחילה על סמך השינויים המולקולריים שנמצאו באבחון. ראינו כי אם נוסיף את הטיפול הזה על בסיס הטיפול הכימותרפי הסטנדרטי, נגיע לתוצאות טובות אפילו יותר, עד כדי ריפוי וללא צורך בהשתלת מח עצם".
המטרה הראשונית של הטיפול ב־AML היא להביא להפוגה של המחלה. "ההפוגה מתבטאת בכך שבמבט במיקרוסקופ על תאי דם ומח העצם לא נראים תאי לוקמיה, וכן שספירות הדם חוזרות להיות תקינות והמטופל מרגיש טוב יותר. אך גם אם לא נראה את התאים תחת מיקרוסקופ, כנראה ישנה שארית מחלה תת־מיקרוסקופית שאם לא נמשיך לטפל בה היא תעלה חזרה למחלה פעילה, ולכן לא מדובר בריפוי. בשלב הבא המטרה שלנו היא לוודא שהמחלה לא חוזרת. אם אנחנו רואים שלאחר חמש שנים המחלה לא חזרה, אפשר כבר לדבר על ריפוי ולא רק על הפוגה. ישנה קבוצה קטנה מאוד של מטופלים שיגיעו לריפוי לאחר טיפול משולב של כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים כאלה ואחרים, אך ברוב המטופלים, כדי לרפא אותם יהיה צורך בהשתלת מח עצם מתורם. זו הסיבה שכבר עם האבחון אנחנו נתחיל בתהליך איתור תורם, שכן זה הליך שעשוי לקחת זמן", מסביר ד"ר משה ומוסיף כי כל אחד יכול לבדוק האם הוא נמצא במאגר הארצי של עזר מציון, ואם לא להצטרף באמצעות בדיקת רוק פשוטה. "גם תהליך לקיחת התאים לא מורכב מאוד, התורם מתחבר למכשיר שדומה במקצת למכונת דיאליזה, שבה עובר הדם וממנו נאספים תאי האב הנדרשים". אלא שהשתלת מח עצם אפשרית ברוב המקרים למטופלים צעירים יותר שיכולים לעמוד בהליך. "עבור מטופלים מבוגרים עם מחלות רקע, מדובר בתהליך שעשוי להיות מסוכן מדי, ואז המטרה שלנו היא להביא את המחלה להפוגה ולשמר את המצב הזה לכמה שיותר זמן באיכות חיים טובה".
כעת המחקר בתחום בוחן אפשרויות שונות של טיפול, כמו מתן תרופות ביולוגיות מסוימות שהותוו רק לקווי טיפול מתקדמים יותר כבר בקו הראשון או שילובים של תרופות ביולוגיות שונות שיכולות להביא לתוצאות טובות יותר. "המחקרים האלו נעשים בכל העולם, והתוצאות הן מעודדות. כרגע עוד לא מדובר בטיפול הסטנדרטי אבל המחקר פעיל מאוד ומבטיח. לצערנו, מדובר בתרופות שכרגע אומנם מאושרות FDA והוכחו יעילות טובה אך עוד לא נכנסו לסל התרופות בישראל, כך שאומנם הן זמינות בביטוחים פרטיים למטופלים שידם משגת, אך הרעיון שאני כרופא יכול לטפל רק בתרופות מסוימות כשאני יודע שישנן אפשרויות יעילות יותר ופחות רעילות, מסתכל מאוד", מספר ד"ר משה. ובכל זאת, את התוצאות הטובות של הטיפולים החדשים הזמינים למטופלים בארץ הוא כבר רואה בשטח. "אם בעבר מטופל מבוגר שאי אפשר היה לתת לו טיפול כימותרפי אינטנסיבי בלי לסכן אותו, היה נותר ללא מענה, היום יש לנו גם עבורו אפשרויות טיפול טובות ועדינות יותר ולמעשה אנחנו יכולים לטפל כמעט בכולם, להאריך את חייהם של המטופלים ולשמור על איכות חיים טובה".
שירות לציבור ללא מעורבות בתכנים – מוגש בחסות חברת מדיסון.