סקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי מצא כי בשנה האחרונה יותר מ-40 אחוז מהישראלים נפלו קורבן לפישינג והונאות ברשת, דרך הדוא"ל או בהודעות SMS, ויותר מחצי חוששים שזה עלול לקרות להם בשנה הקרובה. בנוסף, רבע מהציבור מעידים שגילו וירוסים או תוכנות זדוניות על גבי המחשבים והטלפונים החכמים שלהם. למען האמת, זה לא ממש מפתיע, שכן בעידן ה-AI יצירת ההונאות הפכה לדבר קל בהרבה, ולאחרונה עולה מדיווחי הציבור לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי כי הן הולכות ומתרבות, ונהיות מתוחכמות יותר ויותר.

באותו זמן, למעלה משליש מהישראלים העידו כי הם מתקשים לזהות כתובות אתרים מסוכנות, ומספר דומה היו מוכנים להוריד תוכנה ממקור לא מוכר שעשוי לסכן את המחשב שלהם. בנוסף, בין 30% ל-50% מהישראלים חשופים לתקיפות סייבר ולגניבות מידע אישי חמורות כתוצאה מחולשות דפדפנים ומערכות הפעלה לא מעודכנות בטלפון הנייד ובמכשירים חכמים אחרים.

רגע לפני שכולנו רצים לקנות ברשת מתנות לחג, גאדג'טים ובגדים חגיגיים לכל המשפחה, זה בדיוק הזמן לעצור וללמוד איך להיזהר מהונאות עם הטיפים החשובים של איגוד האינטרנט הישראלי.

הונאה ברשת
הונאה ברשת. אם מספר הטלפון והמיקום הפיזי של החנות לא מצוינים, היא עשויה להיות מזוייפת

המכות של החנויות האינטרנטיות המזויפות

חנויות האונליין שמוקמות רק לשם הונאה הולכות ומתרבות לאחרונה ברשת, אבל למרבה המזל, אפשר לזהות אותן בקלות. אם רק נכיר את הסימנים ונדע לשים אליהם לב לפני ששולפים את האשראי, נוכל להימנע מהרבה עוגמת נפש. אלה המכות של החנויות המזויפות ברשת:

  • ● מחירים לא מציאותיים: פרסומת מפתה מזמינה אתכם לרכוש באתר לא מוכר מותגים ידועים במחירים נמוכים בצורה חשודה? ככל הנראה מדובר בהונאה.
  • אין לאתר אמא ואבא: אם פרטי ההתקשרות של האתר לא ברורים או לא קיימים, אם מספר הטלפון והמיקום הפיזי של החנות לא מצוינים, סביר להניח שלא יהיה לכם לאן לפנות אם לא תהיו מרוצים מהרכישה.
  • ● תגובות ובאנרים מזויפים: שימו לב אם באנרים, קישורים ותפריטי ניווט באתר (כגון התפריט העליון בראש העמוד או התפריט התחתון בתחתיתו) אכן מובילים לתוכן אמיתי ורלוונטי. אתרי הונאה רבים מציגים כמות גדולה של קישורים ובאנרים, היוצרים אשליה של תוכן עשיר ומגוון, אך בפועל אינם לחיצים או מובילים לדפים ריקים וחסרי תוכן. בנוסף, לעיתים קרובות מוצגות ביקורות פיקטיביות של משתמשים, שנראות כאילו נכתבו על ידי גולשים אמיתיים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אך למעשה הן לא לחיצות ומזויפות לחלוטין.
  • אתרים מתחזים: לעיתים קרובות אתרי הונאה מתחזים לאתרים רשמיים של מותגים ידועים. בדקו - האם כתובת האתר מכילה את שם המותג עם תוספת או שיבוש? האם הוא מציע רק מגוון מצומצם של מוצרים או מוצר יחיד מאותו מותג? אם כן, יכול מאוד להיות שבחיפוש זריז בגוגל תמצאו את האתר הרשמי והאמיתי.
  • תוכן ועיצוב חובבניים: אם תיאור המוצרים נראה חלקי או מתורגם בגוגל טרנסלייט, התוכן בעמודים דל ושטחי, והתמונות נראות כמו דימוי כללי או גנרי של מוצרים אחרים – זה דגל אזהרה. מומלץ להיזהר מאתרים שמציעים מותגים ויוקרתיים, אבל נראים חובבניים ומרושלים.
  • העסק לא פעיל ברשתות החברתיות: בימינו, כל חנות אונליין רצינית תשווק את עצמה גם ברשתות. בדקו האם יש לחברה עמוד בפייסבוק או באינסטגרם. האם הפוסטים והעוקבים נראים לכם אותנטיים? האם הם מהתקופה האחרונה ותואמים את אתר העסק? אם לא, זה הזמן להתחיל לחשוד.
הונאה ברשת
אם תיאור המוצרים נראה מתורגם בגוגל טרנסלייט, זה דגל אזהרה. דוגמה להונאה ברשת

לדיווח על תוכן פוגעני והונאות ברשת, היכנסו לעמוד קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי >>

לכל הטיפים של איגוד האינטרנט הישראלי לקנייה בטוחה אונליין >>

הטריקים של ההאקרים: איך לא ליפול בפח

למרבה הצער, הונאות לא קורות רק בחגים אלא כל השנה, וההאקרים המתוחכמים יודעים בדיוק איך לתפוס אותנו ברגעים של חולשה ולנצל אותם לטובתם.

באחרונה מתרבות תופעות של מתקפות סייבר במסווה של הצעות להכנסה פסיבית קלה דרך השקעות מפוקפקות, פניות לגמלאים עם "הטבות ייחודיות" שדורשות מהם למסור את הפרטים האישיים שלהם, הודעות על זכייה בהגרלות שמעולם לא נרשמנו אליהן או מתנות חינם שכביכול מחכות לנו. כל אלו הן למעשה שיטות שהאקרים משתמשים בהן כדי להשיג גישה למידע הרגיש שלנו או לחדור למכשירים החכמים שלנו.

הונאה ברשת
הונאה ברשת. הבטחות טובות ולא מציאותיות? מדובר בסימן אזהרה

כדי להימנע ממתקפות אלה ואחרות, חשוב לשמור על ערנות ולזכור שכל פנייה מפתה או לינק תמים עלולים להיות מלכודת. אז איך נזהרים? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לשמור על המוגנות הדיגיטלית שלכם:

  • השתמשו באימות דו שלבי בכל שירות שרק אפשר: אימות דו שלבי הוא ההגנה הפשוטה והטובה ביותר להגנה על החשבונות שלכם. גם במקרה שבו תוקף השיג את היוזר והסיסמה שלכם, אימות דו-שלבי יגן עליכם מהרוב המוחלט של גניבת הזהויות והכניסה הלא מאושרת לחשבונות. חשוב להגדיר את האימות הדו-שלבי בעיקר בשירותים פיננסיים כמו בנק וכרטיסי אשראי, וכן בשירותים המכילים פרטים אישיים רבים שלכם כמו רשתות חברתיות, שירות מייל, וואטסאפ ועוד.
  • השתמשו בסיסמאות חזקות וייחודיות: השתמשו בסיסמאות חזקות ומגוונות, והיעזרו במנהל סיסמאות. אל תשתמשו באותה הסיסמה בשירותים שונים, כיוון שזה מגדיל מאוד את הסיכון במקרה של דליפה או פריצה. מומלץ להשתמש במנהל סיסמאות אמין שייצור עבורכם סיסמאות חזקות וייחודיות, וישמור אותן בצורה מאובטחת.
  • שמרו על מידע רגיש ובצעו בדיקות אבטחה תקופתיות: הקפידו על שיתוף זהיר של מידע רגיש ברשתות החברתיות, והגבילו את הגדרות הפרטיות בהתאם למטרה ולצורך. בנוסף, בצעו באופן קבוע בדיקות אבטחה בשירותים מוכרים (כגון גוגל ופייסבוק), כדי לזהות סיכונים פוטנציאליים כמו התחברות ממכשירים לא מוכרים או הרשאות לאפליקציות צד שלישי שאין בהן עוד צורך.
  • עדכנו את מערכות ההפעלה באופן קבוע – ומוקדם ככל הניתן: מעבר לשינויי העיצוב, הגרפיקה ומהירות הפעולה, הדבר החשוב ביותר שיתעדכן הוא אבטחת התוכנה שלכם. בדקו באופן אקטיבי אם יש עדכונים למחשב, לטלפון החכם שלכם ולתוכנות שבהם.
  • הורידו אפליקציות רק מחנויות האפליקציות הרשמיות: השתדלו להתקין אפליקציות בעלות דירוג גבוה שהורדו פעמים רבות, היו ערניים לסימנים לא שגרתיים והסירו את האפליקציות במידת הצורך, ובכל מקרה – אל תאשרו אוטומטית הרשאות שאתם לא בטוחים שהן הכרחיות.
  • גבו את הסמארטפון שלכם באופן קבוע: במידה והטלפון שלכם אבד, נגנב או ניזוק מסיבה כלשהי, הגיבוי יבטיח שכל אנשי הקשר והחומרים שיקרים ללבכם במכשירים יישמרו. גם אם הגדרתם גיבוי אוטומטי, מומלץ לבדוק מדי פעם שהוא אכן מתבצע.
  • שמרו את האשראי שלכם לעצמכם: ברכישות ברשת העדיפו לרכוש באמצעות שירות מתווך, כך שפרטי כרטיס האשראי שלכם לא ייחשפו לאתר הקניות עצמו.
  • תמיד היו עירניים וזהירים: אם במעמד הרכישה מבקשים מכם פרטים שאין בהם צורך, כמו מספר רישיון נהיגה, מספר דרכון, או תאריך הנפקה של תעודת הזהות – עיצרו. זה הרגע לעצור ולבדוק קצת יותר לעומק מי או מה עומד מאחורי אותו אתר.
  • שלא ידוגו אתכם – היזהרו מ-Phishing: הימנעו מלהיכנס לאתרים דרך קישורים שקיבלתם בהודעות SMS או במייל, גם אם הן מציעות הטבות שוות במיוחד. אם אתם מעוניינים במבצע מסוים, כנסו לאתר הרשמי בעצמכם דרך הדפדפן ולא באמצעות לינק שקיבלתם בסמס או במייל.
  • אתר ישראלי? בידקו את הדומיין: אם אתר ישראלי נראה לכם חשוד, תוכלו לבדוק את פרטי הרישום שלו באיגוד האינטרנט הישראלי במידה ומדובר באתר עם סיומת il. או בשירותים כמו Scamadviser. אם האתר הוקם רק לאחרונה, אם זהות בעל האתר מוסתרת או חשודה או אם אין דרכי התקשרות באתר, יתכן שמדובר בהונאה.

לדיווח על תוכן פוגעני והונאות ברשת, היכנסו לעמוד קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי >>

לכל הטיפים של איגוד האינטרנט הישראלי >>