בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שאנו נתונים בעיצומה, קרן ברוך ורות רפפורט בשיתוף עם קשת החליטו לשנות את מתכונת הפרס ולהעניק השנה חמישה פרסים בסך 15,000 דולר כל אחד לנשים ו/או יוזמות המובלות על ידי נשים, אשר עוסקות או הוקמו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר תוך התמקדות בנושאי תקומה, גבורה, טיפול, שיקום, תיעוד והסברה.
הזוכות בפרס רות רפפורט 2024
- אורית סוליציאנו
- יעל שרר
- פורום נשות המילואימניקים - נלחמות על הבית (ע"ר)
- ענבל ליברמן
- פרופ' קרין נהון
- סא"ל ירדן שוקרון - יפרח – זוכה בתעודת הוקרה מיוחדת
אורית סוליציאנו
אורית סוליציאנו מכהנת כמנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע משנת 2013, והקדישה את חייה לקידום מעמד האישה ומאבק באלימות נגד נשים. לאורית ניסיון של למעלה מעשרים שנה בתחום התקשורת, יחסי ציבור וניהול מאבקים ציבוריים, ועם פרוץ המלחמה רתמה את יכולותיה לפעילות הסברתית והעלאת המודעות בקהילה הבינלאומית אודות הפשעים המיניים שביצע ארגון הטרור חמאס. מתוך הבנה, כי מדובר באירוע חסר תקדים מבחינת היקף הפגיעות המיניות, יזמה סוליציאנו את איסוף ותיעוד כל פרטי המידע שהגיעו לאיגוד, ומאוחר יותר את הפקת הדו״ח הראשון מסוגו בנושא. הדו״ח עמד על השיטתיות המזוויעה בה בוצעו הפגיעות ועל פרקטיקות סדיסטיות חוזרות ונשנות שבהן נקט החמאס. את הממצאים סוליציאנו הציגה בפני סגנית מזכ״ל האו״ם פרמילה פאטן. הדו"ח זכה לעניין בינלאומי אדיר וסוקר בכל רחבי העולם. דו״ח זה ובעקבותיו גם הדו״ח שחיברה פאטן, הביא להכרה בינלאומית בדבר פשעי המין שבצעו מחבלי החמאס. בנוסף, קיימה סוליציאנו פגישות עם הצלב האדום, עם חברי פרלמנט של האיחוד האירופי וגם יזמה הפגנה בה השתתפו עשרות נשים וגברים נגד השתיקה הרפה של UN Women.
בזכות מסירותה ומאבקה מעורר ההשראה לחשיפת האמת על פשעי המין של חמאס, בזכות ההשפעה העמוקה של עבודתה על דעת הקהל בקרב מקבלי החלטות ברחבי העולם, וכאות הערכה על תרומתה למאבק הציבורי וההסברתי הכולל של מדינת ישראל, החליטה ועדת הפרס להעניק לאורית סוליציאנו את פרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך בעקבות ה-7 באוקטובר.
מנימוקי הוועדה
יעל שרר
יעל שרר היא פעילה חברתית, במאית, סופרת ופודקסטרית ישראלית שמקדישה את חייה למאבק באלימות מינית. היא התפרסמה בעקבות הסרט "כביסה מלוכלכת", אותו ביימה, ובו היא מגוללת את סיפורה האישי של מאבק באביה שהורשע במעשים מגונים כנגדה וספרה "עו"ד ועו"ד" שהיה מועמד לפרס ספיר. שרר הקימה ומנהלת את "הלובי למלחמה באלימות מינית", ועד 2019 כיהנה כמנכ"לית העמותה "אחת מתוך אחת". מתוך הטראומה האישית שחוותה, יעל צמחה והפכה את המלחמה באלימות מינית נגד נשים למטרת חיה. מאז התקפת חמאס ב-7 באוקטובר, היא פעלה רבות על מנת לתת קול לנפגעים ולנפגעות המלחמה. המאמצים לתת קול גלובלי כללו קמפיין מוצלח שהוביל להכרה ע"י האו"ם בפגיעות המיניות שבוצעו על ידי חמאס, לפתיחת חקירה בינלאומית בנושא ולהטלת סנקציות על חמאס. כמו כן, הלובי פעל להבטחת מוגנות במתחמי המפונים בישראל, להבטיח את הטיפול בנפגעי אלימות מינית ולשפר את המענה הטיפולי בהם. בהקשר זה, שרר לקחה חלק פעיל בניסוח פרוטוקולי הטיפול עבור חטופים ששוחררו מהשבי ונתנה ייעוץ לגורמים שונים בדבר איסוף ראיות מקורבנות הטבח.
בזכות פעילותה יוצאת הדופן וההשפעה העמוקה והרחבה שהשיגה הן בפן התקשורתי והן בפן האופרטיבי-טיפולי לנפגעות ונפגעי האלימות המינית מאז ה-7 באוקטובר, החליטה ועדת הפרס להעניק ליעל שרר את פרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך בעקבות ה-7 באוקטובר.
מנימוקי הוועדה
נשות המילואימניקים – נלחמות על הבית (ע"ר)
בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" אנשי מילואים רבים נקראו ללחימה בחזית במבצע גיוס רחב היקף וחסר תקדים. באופן בלתי נמנע היעדרותם יצרה שגרה קשה ומורכבת עבור בני המשפחה שנותרו בעורף, וכך בחודש נובמבר 2023 הוקם "פורום נשות המילואימניקים" אשר מוביל מאז ליישום מדיניות ממשלתית וצבאית היסטורית, בעבור משפחות המילואים בישראל. הפורום, בהובלתן של ארבע-עשרה נשים מתנדבות, כולן בנות זוג של משרתי מילואים, המגיעות מכל קשת הדעות והזרמים, פועל למען שינוי תפיסתי, מדיני וצבאי בעבור משפחות המילואים בהווה ובעתיד. בחמישה חודשי פעילות, הצליח הפורום להגיע להישגים פורצי דרך במגוון תחומים, ביניהם; הקמת קהילה של כ-5,000 חברות המייצגות כ-100 אלף משפחות מילואים, קידום תכנית ממשלתית בהיקף של 9 מיליארד ש"ח לתמיכה באנשי המילואים ומשפחותיהם, שיתוף פעולה רציף עם רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וצה"ל, ייצור מעטפת לסיוע והגנה בעבור כ-1000 נשות ומשרתי מילואים שמקום עבודתם אוים בשל שירותם הצבאי. לאחרונה, הפך הפורום לעמותה רשומה, ולראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, ייסד בית רשמי למשפחות המילואים, המנוהל ומובל כולו ע"י נשים, שבמסירות ועוצמה, ייצרו מעטפת תמיכה הכרחית, בלב מערכה הצודקת בתולדות המדינה.
בזכות פעילותו המהותית והחשובה של המיזם ליצירת רשת ביטחון עבור משפחות אלפי אנשי המילואים, ומתוך הכרה כי חוסן החיילים בחזית תלוי בחוסן המשפחה שבעורף, ובזכות היכולת לשתף פעולה באופן נרחב עם גופי ממשלה שונים, תוך מתן ביטוי לקשת הרחבה של הדעות והזרמים המיוצגים בפורום, החליטה ועדת הפרס להעניק לפורום נשות המילואימניקים את פרס רות רפפורט ליוזמות פורצות דרך בעקבות ה-7 באוקטובר.
מנימוקי הוועדה
ענבל ליברמן
ענבל ליברמן מונתה לתפקיד רכזת הביטחון של קיבוץ ניר עם כעשרה חודשים לפני השביעי באוקטובר. בשעות הראשונות של תחילת המתקפה ענבל הבינה מהר מאוד מה קורה, ותוך הפגנת גבורה ואומץ לב יוצאי דופן חימשה את חברי כיתת הכוננות והכינה אותם ללחימה כנגד מחבלי חמאס. תחת פיקודה, חברי כיתת הכוננות נפרסו במארבים מסביב לגדר ויחד עם כוחות הביטחון שהצטרפו אליהם, הצליחו למנוע את חדירת המחבלים לקיבוץ. ענבל עמדה במבחן חייה, ובזכות תושייתה איש מחברי הקיבוץ לא נפגע.
בזכות הגבורה והאומץ שהפגינה במהלך מתקפת הפתע, ובשל מעשה ההצלה יוצא הדופן של אנשי הקיבוץ, החליטה ועדת הפרס להעניק לענבל ליברמן את פרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך בעקבות ה-7 באוקטובר.
מנימוקי הוועדה
פרופ' קרין נהון
פרופ' קרין נהון חוקרת שאלות שונות הקשורות למאבקי הכוחות המתחוללים בעידן המידע, ועל ההשפעה שיש למאבקים אלו על החברה, על הפוליטיקה והמשטר הדמוקרטי. היא מדענית מידע, מרצה ופעילה ציבורית בתחום הפוליטיקה של המידע, ראשת מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן. ב-7 באוקטובר, פרופ׳ נהון הקימה ביחד עם מובילים אחרים את החמ״ל האזרחי, שהיה אחת מהתשתיות האזרחיות הכי משמעותיות בחודשים אחרי ה-7 באוקטובר. במסגרת זו וביחד עם ארי הראל ודן חלוץ, היא הקימה וניהלה את מערך הנעדרים. המערך סיפק מידע קריטי על החטופים והנעדרים והפך לאחד מהגופים העיקריים שסיפקו מודיעין למערכת הביטחון ולרשויות הממשלה לגבי הסטטוס של הנעדרים: האם הם חטופים, פצועים או חללים? בשיאו עמד החמ"ל על 1,500 מתנדבים מענפי ההיי-טק, הסייבר והתקשורת שהתחלקו ל-26 דסקים לפי תחומי מומחיות שונים. במשך חודש ימים עבדו בחמ"ל סביב השעון כדי להבין מה עלה בגורלו של כל נעדר באמצעות פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ובאמצעות ניתוח והצלבת מידע ע״י אנשים.
בזכות ההובלה, המאמץ הבלתי רגיל, היכולות החדשניות שיישמה לטובת ניטור ואימות מצבם של נעדרי המלחמה והערך האדיר שהיה לתרומתה, החליטה ועדת הפרס להעניק לפרופ' קרין נהון את פרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך בעקבות ה-7 באוקטובר.
מנימוקי הוועדה
סא"ל ירדן שוקרון-יפרח
סא"ל ירדן שוקרון יפרח, מפקדת גדוד שחר מחטיבת החילוץ וההדרכה, יצאה בבוקר ה-7 באוקטובר להגן על יישובים ובסיסים בדרום הארץ, וזאת לאחר שהותירה את בעלה ושלושת ילדיה בביתם באופקים. באומץ וגבורה הובילה תחת אש כוח קטן של לוחמים, וחיסלה מחבלים שחדרו לעיר אופקים, קיבוץ זיקים ומפקדת מחוז דרום במחנה אורים. לאחר טיהור שטחי העוטף, ועם תחילת הכניסה הקרקעית לעזה, ירדן עשתה היסטוריה והפכה למג"דית הראשונה בצה"ל שהשתתפה באופן פעיל במלחמה. במשך חודשים רבים היא והלוחמות והלוחמים בפיקודה פעלו באזורים המסוכנים ביותר בעזה, והכל כדי להגשים את מטרות המלחמה ובראשן השבת החטופים לביתם.
בזכות הלחימה, התושייה, המנהיגות הערכית והדבקות במטרה שהפגינה לאורך כל מלחמת חרבות ברזל, החליטה ועדת הפרס להעניק לסא"ל ירדן שוקרון-יפרח תעודת הוקרה מיוחדת מטעם פרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך בעקבות ה-7 באוקטובר.
מנימוקי הוועדה
על פרס רפפורט
פרס רפפורט, המוענק מאז שנת 2006 הוא אחד ממוסדות הפרס החשובים והיוקרתיים בישראל המגלם בתוכו את תמצית חזונם ומורשתם של בני הזוג רפפורט ז"ל. הפרסים, בסך כולל של כמיליון ש"ח, מוענקים מדי שנה בשלוש קטגוריות: אמנות, בשיתוף מוזיאון תל אביב לאמנות, מצוינות במחקר ביו-רפואי, בשיתוף מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון, ונשים פורצות דרך, המוענק בשיתוף קשת 12.
בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, הוחלט כי השנה יוענקו פרס האמנות והפרס לנשים פורצות דרך במתווה שונה ומותאם. הפרס לאמנות מוקדש למימוש עבודות וידאו חדשות, המהוות עדות או מהדהדות את השאלות והתחושות העולות בעת הזאת, והפרס לנשים פורצות דרך כאמור מוקדש לגבורתן של נשים אשר פורצות דרכים חדשות במגוון תחומים.
חבר השופטות בוועדת פרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך לשנת 2024: עירית רפפורט, ד"ר ורד דרנגר רפפורט, עדי גולדשטיין היערי, תמר אברמוביץ', עו"ד תמר האוזנר-רווה, טלי גורן, קרני זיו וד"ר רוני פוסטן-קורן.
קרן ברוך ורות רפפורט משמשת כזרוע העיקרית לפעילות הפילנתרופיה על-פי חזונם של ברוך ורות רפפורט ז"ל. בין היתר פעלה הקרן להקמת הפקולטה לרפואה בטכניון ובית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. בנוסף תומכת הקרן במכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון, במוזיאון תל אביב לאמנות, בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובמוסדות רבים נוספים.