בסוף שנת 2011 החליטה ממשלת ישראל, באיחור מה, ליישר קו עם שאר מדינות העולם ולהכריז על הכוונות לייצר רפורמה שתצעיד את עם ישראל על קיבה בריאה יותר. לצורך העניין הוקמה ועדה בין משרדית, הכוללת נציגים ממשרד הבריאות, החינוך, התרבות והספורט ועוד. בוועדה נטען כי בעיית ההשמנה עולה למשק הישראלי כמעט 6 מיליארד שקלים בשנה וכי יש להילחם בה בכל החזיתות האפשריות, לתכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא יועדו 26 מיליון ₪ בשנה למשך חמש שנים ממשרד הבריאות, 2 מיליון ₪ בשנה ממשרד הספורט ובשנה שעברה, 3 מיליון ₪ ממשרד החינוך. בנוסף, כוללת התוכנית 45 מיליון ₪ לצורך תמריץ קופות החולים לבצע סדנאות לירידה במשקל בקרב מטופליהן. כשנה חלפה מאז יצאה התכנית לדרך ועדיין מרבית היוזמות תקועות בנבכי הביורוקרטיה הישראלית, ועל כן החלטנו לבדוק מה עלה בגורלן.
הראשון ליישם את התכנית לקידום אורח חיים בריא היה משרד החינוך, שכבר בשנת הלימודים הנוכחית דאג להחדיר לבתי הספר את הכללים החדשים לבתי הספר. "ההחלטה תהיה מבוססת על ההבנה ששינוי הרכב המזון והשתייה ממזון חד גווני מטוגן ועשיר בשונים ובסוכרים למזון מומלץ, הולם ובעל ערכים תזונתיים – שינוי כזה חיוני לשמירה על הבריאות ולמניעת השמנה", כך נכתב בחוזר מנכ"ל שהופץ השנה לבתי הספר. מרבית הסעיפים בו אינם חדשים, אלא שהשנה מתכוון משרד החינוך ליישם אכיפה ובכך להפוך את ההמלצות התיאוריות להלכה למעשה. האיסורים חלים גם על מכונות השתיה והמזון האוטומטיות כדלקמן: "המזון המותר למכירה במכונות הוא: פרי טרי, סלט פירות, סלט ירקות, כריכים (עדיף מקמח מלא), חטיפי דגנים (עד 6% שומן), יוגורט טבעי או לבן (עד 3% שומן), מעדני חלב בטעם פירות (עד 3%שומן ו-10% פחמימות), מעדני חלב בטעמים שונים, מנה אישית של קרקרים וגבינה לבנה (עד 5% שומן), מנה אישית של דגני בוקר דלי סוכר ושומן בתוספת מנת חלב)". במכונות השתיה חל איסור מוחלט על מכירת משקאות כמו קולה או תה קר ומשקאות ממותקים אחרים: "המשקאות המותרים למכירה במכונה: מים, חלב, חלב בטעמים, שוקו".
נפרדים מהבורקס לשלום
בורקסים, מלווח וג'חנון אאוט. סלט ירקות אין | צילום: יואל מזרחי, יחסי ציבורהתקנות החדשות חלות גם כמובן על הקפיטריות הקיימות היום בחלק ניכר מבתי הספר, שנאלצו להפסיק לספק מזונות מטוגנים ועשירים בשומן כגון צ'יפס וחטיפים מלוחים, בורקסים, מלווח או ג'חנון. מזון מעובד, נקניקיות או שניצלים מעובדים ומטוגנים, עוגות, עוגיות, ופלים וממתקים ובמקום עליהם להציע פרי טרי, ירק טרי, סלט פירות, סלט ירקות וכריכים על פי הקריטריונים הבאים: "על הכריכים להיות מלחם אחיד/פיתה/לחמניה (רצוי מקמח מלא) עם ממרחים ותוספת ירק כגון, ביצה קשה, חביתה, גבינה צהובה, גבינה מלוחה עד 5% שומן, אבוקדו, סרדינים. תפוח אדמה אפוי במילוי טונה, גבינה או יוגורט, מעדני חלב עד 3% שומן ודגני בוקר דלי סוכר ושומן. סוגי הבשרים המותרים למכירה הינם חזה עוף או הודו עשויים בגריל, ולא בטיגון".
מחקר גדול שהתפרסם החודש בארצות הברית בדק האם לאיסור ממכר מוצרים עתירי סוכר ושומן בבתי הספר אכן יש השפעה על משקלם של הילדים. במחקר השתתפו 6,300 תלמידים מ-40 מדינות בארצות הברית, ובמהלכו נמדדו תכופות גובהם ומשקלם של הילדים. בתום תקופה של 3 שנים הוא מצא שילדים אשר גדלו במדינות בהם יש חוקים נוקשים ומודעות גדולה להשמנת יתר העלו פחות במשקל בכיתות ה' עד ח'. אם כי ההבדל לא היה דרמטי בכלל.
מי שעשוי ללמוד על תוצאות העתידיות בישראל, או פשוט להסביר למה ההבדלים קטנים כל כך הוא אריאל שבח, מנכ"ל חברת סקול קפה המפעילה כבר עשר שנים קפיטריות בבתי ספר בכל רחבי הארץ. "ההמלצות האלה קיימות מ-2008 אבל השנה יש גם אכיפה מצד מנהלי בתי הספר והעיריות", הוא אומר, "הוצאנו את כל מה שקשור לשוקולדים, קרואסונים ובורקסים ונערכנו למוצרים הנכונים. הבעיה היא שהילדים לא רוצים את זה, ויש ירידה דרסטית במכירות. אם בשנים קודמות מכרנו איקס כסף, עכשיו אנחנו מוכרים פחות מחצי הסכום. ילד שעד עכשיו יכול היה לקנות קרואסון בבוקר, ואין לו את זה, אז הוא לא קונה כלום.
הילדים נוטשים את הקפיטריה הבריאה | צילום: עדי כפיר"ילד שלא יכול לקנות קולה, הוא לא צריך לקנות מים, מים יש בקולר, או שהם קונים קולה בדרך לבית הספר. הקפיטריות הופכות ללא רלוונטיות, אני אישית מתכוון להחזיר כמה בתי ספר שבהם זכיתי במכזרים לעיריות שלהם, מה שישתלם אז, כבר לא משתלם היום. כל התחליפים הבריאותיים לא מעניינים את התלמידים, הם פשוט מביאים יותר אוכל מהבית, והם מביאים בדיוק את מה שלנו אסור למכור".
אין ספק שכדי לחולל מהפכה אמיתית בתחום התזונה הנכונה יש להתחיל במערכות החינוך, אבל הרפורמה מתיימרת לפעול גם במקומות אחרים וחשובים לא פחות. ומי שאחראי על יישומה הוא פרופ דני מורן ממשרד הבריאות. "זו תכנית מובנית ורב גילאית, זו אסופה גדולה של תכניות שנמצאות בשלבים שונים של יישום ופיתוח", מספיר פרופ' מורן, " אחת התכניות המובילות זה להקים רשות מקדמת אורח חיים בריא בכל רשות מקומית ולצורך העניין אנחנו מקיימים פיילוט ב-10 רשויות מקומיות בעלות אופי שונה. הרשויות האלו בונות תכניות בעזרתנו, לשלוש שנים. כל רשות בונה לעצמה תכנית לפי המאפיינים שלה, וכשייסתיים הפיילוט נוכל ללמוד יותר ולצרף עוד רשויות לתכנית. התכנית מתרכזת בשני תחומים: פעילות גופנית, ותזונה נבונה. בסופו של דבר המטרה של התכניות האלה היא לעצור את מגפת ההשמנה שגורמת לעליה בתחלואה של מחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוגים של סרטן, סכרת ועוד.
"במקביל ישנה חקיקה של חוקים חדשים בשלבים שונים, כמו איסור מכירה של מזון משקאות ממתוקים בבתי הספר, החלפת הדרישה באישור רופא למכוני הכושר בהצהרת בריאות, וחוק הסימון הקלורי. יש גם ניסיון להגביל את הפרסומות למוצרי מזון בתכניות ילדים. היום ישנן חברות שמפרסמות מוצרי מזון עם ערך תזונתי נמוך וזה יוצר הזדהות בין הילד שצופה בתכנית לבין הצורך שלו לצרוך את אותו המזון, אנחנו פועלים לכך שלא יהיו פרסומות למוצרי מזון בשעות הצפיה של הילדים".
העלת מס על קולה
מסמנים את הסוכר במוצרים. אורבךמי שיזם את אחד החוקים שיהפכו אותנו לאומה בריאה יותר, הוא ח"כ אורי אורבך, שהצליח אולי להעביר את החוק בכנסת, אלא שיישומו עוד לא נראה באופק. "החוק שעבר הוא חוק שמחייב את היצרנים לסמן את כמות הסוכר במוצר סגור ועכשיו צריך להתקין את התקנות, איך בדיוק לסמן את המוצרים", מסביר אורבך, "יש חוק ויש תקנות חוק, במשרד הבריאות משלימים את התקנות של כל הסימון הדרוש, סוכר, נתרן, שומנים. הרעיון הוא לייצר טבלה אחידה וברורה כדי שהצרכן יוכל לדעת בדיוק מה הוא מכניס לגופו. החוק הזה תורם בהחלט לקידום וייעול הנושא והוא עצמו חשוב כי אנשים לא מודעים לכמה סוכר יש במוצרים שהם צורכים".
אורבך הציע לפשט עד הטבלה עד כדי להוסיף ציור של כפית סוכר למוצרים ועליה מספר כפיות הסוכר שהוא מכיל, אלא שהרעיון נבלם בשל התנגדות היצרניות: "ידעתי שזה לא יעבור", הוא אומר, "חשבתי שאם יהיה סימן בפחית קולה למשל של כפית ועליה את המספר 8 אף אחד לא יקנה קולה. אבל בסדר נעשה את זה באופן מתון ויותר סולדי. החוק עבר וכרגע להערכתי משרד הבריאות צריך להשלים את התקנות, עובדים על זה חודשים רבים ואחרי הפגרה נתחיל להציק להם כי הם צריכים לעמוד בדרישות החוק".
עוד חוק שאמור להצטרף לרפורמה מציע לשנות את שיטת המיסוי ולהעלות את המיסים על מזון עתיר שומנים לעומת הפחתת המיסוי על מוצרי מזון בריאים, כגון פירות וירקות. חוק זה קיים במדינות רבות בעולם, ברובן הוא זכה לתמיכה נרחבת בציבור.
עוד על הכוונת – לחייב את המסעדות לפרט את הערך התזונתי המלא על כל המנות המוגשות בהן. "יש הרבה הצעות חוק וגם כאלה שהתקבלו ובסוף הפגרה נצטרך לברר מה הסטטוס של כל אחד מהם, בעיקרון החוקים הללו אמורים להיכנס לתוקף עוד בשנה הזאת. אם לא יהיו התנגדויות כמובן", מסביר פרופסור מורן. "בינתיים רשות המיסוי הוסיפה תקנה חדשה לפיה פירות העונה יהיו מוכרים ככיבוד קל לצורכי מס הכנסה. עד עכשיו רק מאפים היו מוכרים. צריך להבין, אנחנו מדברים על אורח חיים וזה משהו שלוקח שנים לשנות. לא בכדי נתנו לרשויות תקציבים לשלוש שנים, אי אפשר להנחיל אורח חיים פעיל ובריא בבת אחת, ואנחנו באמת רוצים להגיע לשינוי".