אורלב: "אי אפשר להסתתר מאחורי טענות סרק כמו 'לא ידעתי, לא הבנתי'" | צילום:
חדשות 2
אם עד היום חשתם שאיזור הטוקבקים, מתחת לכתבות, הוא ג'ונגל פראי וחסר חוקים, מקום בו תוכלו להתנגח ולפרוק את כל שעל ליבכם, וכל זאת תוך שמירה על אנונימיות מלאה, המצב עשוי להשתנות בקרוב. הצעת החוק שזכתה לכינוי "חוק הטוקבקיסטים" עברה אתמול בוועדת השרים לחקיקה של הכנסת. לפי החוק המוצע אדם שנפגע מטוקבק יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ספקית האינטרנט לחשוף את כתובת ה-IP של הגולש (המחשב ממנו גלש). אם בית המשפט יאפשר זאת, נפגע הטוקבק יוכל לתבוע אתכם על עשרות עד מאות אלפי שקלים.
הצעת החוק, כבר עלתה בעבר בנוסח שונה מעט על-ידי ח"כ מטעם הבית היהודי, זבולון אורלב, ועברה בקריאה ראשונה בשנה שעברה. בהצעה הממשלתית נוספה גם התייחסות לפגיעה בזכותו של האדם לפרטיות ולזכויות יוצרים. כך למשל, אם תדליפו לרשת באופן אנונימי תמונת עירום של אדם אחר או תפיצו שיר ברחבי הרשת ללא הזכות לעשות זאת, בית המשפט יוכל לחשוף את זהותכם והתביעה בדרך. אבל השינוי העיקרי כמובן יהיה בהרגלי הכתיבה של קהל הטוקבקיסטים שבלי חשבון מרשה לעצמו להגיד דברים שלא היה אומר אותם, אם זהותו היתה נחשפת ברבים.
וימן: "חופש הביטוי הוא דבר יפה, אבל יש לו צדדים אפלים" | צילום:
חדשות 2
"חופש הביטוי הוא דבר יפה, אבל יש לו גם צדדים אפלים כמו טוקבקיסטים שמנצלים את האנונימיות כדי לפגוע בשמם הטוב של אנשים", מסביר גבי וימן, פרופסור לתקשורת מאוניברסיטת חיפה, "אנשים כאלה יכולים באופן פרדוקסלי דווקא לפגוע בחופש הביטוי. אדם שיודע שיש לו מתנגדים רבים יכול להגיע למצב בו הוא מעדיף שלא לפרסם מאמר מחשש מהתגובות השליליות והפוגעניות כלפיו".
"בכל כלי תקשורת חל חוק איסור לשון הרע, אז למה שבתקשורת הדיגיטלית זה לא יחול? זה נחמד מאוד שיש מעין היידפארק אלקטרוני שכזה, אבל הרבה פעמים הקיצוניים משתלטים על השיח בתגובות. אם אתה באמת מאמין במה שאתה אומר, אז תעמוד מאחוריו", מסביר וימן.
איזה טוקבק יוכל לסכן אותנו בתביעת דיבה?
יחימוביץ': גם עליי כתבו טוקבקים שהם בגדר דיבה, זה המחיר של איש ציבור"
ח"כ אורלב העלה לראשונה את הצעת החוק על בסיס פסקי דין של בית המשפט עליון ביניהם פרשת רמי מור. בפרשה נקבע כי למרות פגיעה ניכרת בפרנסתו של המטפל האלטרנטיבי מור על ידי פרסום תגובה שקרית, לא יוכל ביהמ"ש לחייב את ספקית האינטרנט לחשוף את פרטי המגיב שיישאר אנונימי. "האלמוניות לא יכולה להיות מפלטם של עבריינים", אומר היום ח"כ אורלב ל-mako. ועם זאת, האם כל הערה שלילית חסרת בסיס שתתפרסם על ידי אדם שלא הפעיל מחשבה לפני שהקליד תסתיים במשפט דיבה?
"חובת החוק חלה על כולם ואי אפשר להסתתר מאחורי טענות סרק כמו 'לא ידעתי, לא הבנתי'", מסביר אורלב, "ולמרות זאת, לא כל כינוי גנאי יגיע לכדי תביעה. בית המשפט יבחון כל מקרה לגופו, אין כאן יד קלה על ההדק והכל נעשה על פי עקרון המידתיות".
"במדינות מסוימות בארה"ב מדברים כבר על חשיפה אוטומטית של הטוקבקיסט"
באתרי התוכן הגדולים ישנה מחלקה שתפקידה לעבור על כל טוקבק שעולה, לפני פרסומו. אבל ברשת ישנם אלפי אתרים קטנים יותר, בהם הטוקבקים עולים ללא פיקוח. "ההצעה שמוצעת בארץ היא מתונה למדי ויש בה הגיון", אומר וימן, "האינטרנט צמח באופן פראי, וכעת אנחנו מנסים למעשה להחזיר את השד לבקבוק. בעיית הרגולציה על האינטרנט נמצאת על שולחנם של כל מקבלי ההחלטות ברחבי העולם המערבי ומדינת ישראל היא בין המדינות הראשונות לטפל בבעיה שעולה מכך".
וימן מציין כי בעוד שבארץ נשמעת ביקורת על הצעת החוק בטענה כי היא עשויה לפגוע בחופש הביטוי, החוק המוצע בישראל הוא הרבה יותר מתון וזהיר לעומת חוקים העולים מדינות אחרות. "במדינות מסוימות בארצות-הברית עולות הצעות שמדברות על חשיפה אוטומטית. כלומר, כל אדם שירצה יוכל לפנות לאתר ולבקש לחשוף את זהות הטוקבקיסט", הוא מסביר.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
