התאבדותו של בועז ארד היא טרגדיה. אך ההחלטה לפרסם את הכתבה על היחסים האסורים בין מורים ותלמידים בתיכון תלמה ילין, ובתוכה גם את העדויות על יחסיו של עם תלמידותיו הקטינות - היתה ההחלטה הנכונה.
התחקיר שפורסם השבוע במגזין סוף השבוע של mako הוא תולדה של שלושה חודשי עבודה עיתונאית מאומצת של הכתבת יאנה פבזנר בשן ושל מערכת המגזין. לידינו הגיעו עדויות על ארבע מערכות יחסים אינטימיות שניהל ארד עם תלמידות שלו בתיכון תלמה ילין, בעודן קטינות. שמותיהן ידועים לנו והם שמורים במערכת. בדקנו את העדויות והצלבנו אותן עם אנשים רבים נוספים שלמדו ולימדו בתלמה ילין בשנים הרלוונטיות.
כאשר פנינו לארד וביקשנו את תגובתו הוא לא הכחיש את קיומן של מערכות היחסים עם התלמידות, אך טען כי הן היו רומנטיות והפכו למיניות לאחר שסיימו להיות תלמידות. העדויות שבידינו סותרות את דבריו ועולה מהן כי הוא קיים יחסי מין עם תלמידותיו בעודן קטינות ובזמן שלמדו בבית הספר.
יום לפני פרסום הכתבה איים ארד כי ישים קץ לחייו אם הכתבה תפורסם. פנינו מיד למשטרה והתרענו בפניהם על דבריו. המשטרה הגיעה לביתו, בדקה את מצבו והגיעה למסקנה שלא קיים חשש לחייו.
אנו במערכת mako משתתפים בצערה של משפחת ארד בשעה קשה זו. הוא היה אמן גדול ומורה שחינך דורות רבים של אמנים. אך הטרגדיה האנושית לא משנה את העובדות שחשפנו אתמול על הפרקים האפלים בחייו.
בועז ארד | צילום: זיו קורן עוד לפני השיחה עם ארד, וביתר שאת אחריה ועד להחלטה הסופית לפרסם את הכתבה, חזרנו ובדקנו את עצמנו שוב ושוב. בדקנו את העובדות ואת הניסוחים. רצינו לוודא שכל הפרטים שאנחנו מביאים מדויקים ושיש בהם עניין לציבור, בין היתר משום שארד המשיך עד מותו לשמש באופן פעיל כמורה במוסדות חינוכיים. פרטים רבים נוספים השארנו מחוץ לכתבה.
כעיתונאים, תפקידנו מחייב אותנו לעתים לפרסם עובדות לא נעימות על מוסדות ואנשים. איננו עושים זאת בשמחה. אנחנו מתייחסים לאחריות המוטלת על כתפינו במלוא הרצינות, זוכרים שבצד השני של העבודה העיתונאית נמצאים בני אדם שעלולים להיפגע, ושגם אם הדברים המיוחסים להם הם חמורים, ראויים להקשבה וליחס הוגן.
עיתונאי שמובא לידיעתו כי מורה בתיכון ניהל יחסים אסורים שכאלה באופן סדרתי ובוחר שלא לפרסם את הדברים – חוטא לאמת, חוטא למקצוע העיתונות ובראש ובראשונה חוטא לקורבנות.
הודעת מאקו מיום 26.7.2018
ביום 1.2.18 פורסמה באתר "מאקו" כתבה, תחת הכותרת "התיכון שבו מורים שוכבים עם תלמידות". בכתבה זו, שהתייחסה לבית הספר "תלמה ילין", נזכרו מספר מורים בהקשרים שונים, הנוגעים ליחסים בין מורים לתלמידים.
בין יתר המורים, נזכר שמו של בועז ארד.
יממה לאחר פרסום הכתבה, שם בועז ארד קץ לחייו.
כתבי ועובדי מאקו וקשת, משתתפים בצער בני משפחתו של בועז ארד ומצרים מאד על הטרגדיה שאירעה להם.
אין כל ספק שבועז ארד היה אמן גדול, מורה שחינך דורות רבים של אמנים, אדם בעל רגישות שהיה מוערך מאד על ידי תלמידיו וחבריו למקצוע, ואהוב על ידי רבים מהם.
בעקבות פניית משפחתו של בועז ארד ובמסגרת רצון "מאקו" ו"קשת" לבקר את עצמן ולהפיק לקחים באופן ענייני, נערכה על ידי "מאקו" ו"קשת" בדיקה חוזרת של הכתבה, של הטענות שהועלו בה, ושל דרך הצגתן.
בעקבות הבדיקה החוזרת, הגיעו "מאקו" ו"קשת" לתובנות הבאות:
בכל הנוגע לבועז ארד, הכתבה פורסמה על סמך טענות שהועלו בפני הכתבת, והנוגעות ליחסים בהסכמה שהתרחשו לפני למעלה מ-25 שנים, עת היה בועז ארד בשנות השלושים לחייו.
לא נטען בכתבה ולא הייתה כל כוונה לטעון כי מיוחסים לבועז ארד יחסים אסורים בהווה, או כי מיוחס לו מעשה כלשהו שנעשה בכפייה או שלא בהסכמה על ידיו בכל תקופה שהיא.
אם הובן אחרת מכותרת הכתבה או מתוכנה, אנו מצרים על כך.