שטייף: "החלטנו לפתוח את הפה למען העיתונאיות, העורכות וה'בשר הטרי' שבדרך" "תא העיתונאיות החדש יצא לדרך ביום שישי האחרון ובכנס הראשון נפתחה דלת, שהייתה שנים נעולה היטב. הבעיה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים במערכות העיתונים וגופי התקשורת השונים בישראל חצתה גילאים, ועלתה במפגש שוב ושוב. הנשים שהתקבצו בחדר סיפרו דברים שהציבור רגיל לשמוע מהן, אלא שהפעם הסיפורים שלהן היו על עצמן – עלינו". כך פותחת היום כתבת המשטרה של גלי צה"ל, הדס שטייף, את טורה האישי באתר "אונלייף".
שטייף מספרת על הפגישה הראשונה שקיימה קבוצת עיתונאיות שקמה באופן עצמאי. באירוע השתתפו מעל 60 עיתונאיות מכל כלי התקשורת המרכזיים, ועלו בו מקרים שונים של הטרדה מינית בתוך המערכות שצפו על פני השטח. "הן החליטו לפתוח את הפה בעיקר למען העיתונאיות, המפיקות והעורכות, ולמען 'הבשר הטרי' שבדרך", אומרת שטייף, "כמה מהמשתתפות הציגו בפניי מקרים מאוד דרמטיים של הצקות. חמור מזה, עלו גם כמה סיפורים שונים שנקשרו לאותו אדם. דפוסים קבועים חזרו על עצמם לגבי שלושה אנשי תקשורת לפחות".
כמה מהמקרים המדוברים הועלו על ידה לטור שכתבה. "לפני שנים מעטות הגיעה עיתונאית צעירה לאולפן טלוויזיה להתראיין בנושא אותו סיקרה באותו היום", היא מתארת בטורה האישי, "כשיצאה מחדר האיפור, ניגש אליה אחד המגישים , דחק אותה אל עבר קיר במבואה מחוץ לחדר האיפור, הביט עמוק בעינה ואמר 'מחכה לי? נבלה כמה שעות יחד', זאת תוך שהוא מעביר את ידיו לאורך מחשוף צווארה. העיתונאית הצעירה קפאה, לא הבינה. המבט בעיניו הבהיר שהוא רציני. היא בלעה את הרוק, אמרה לו בנימוס שהיא עסוקה וחמקה מידיו. בינתיים".
אותן נשים אינן מוכנות להיחשף או לחשוף את שמם של המטרידים לכאורה, אבל שטייף מסבירה שעצם העלאת הנושא עשוי למנוע הישנותם של מקרים דומים. "אותן בנות יודעות במה זה כרוך ומפחדות כרגע להגיש תלונה. זאת הייתה רק ירייה ראשונה באוויר והיא נעשית בעילום שם, אבל ברגע שהתחלנו להוציא את זה החוצה, מי שיודע שהוא אחראי למעשים, יתחיל להתהפך במיטתו. גם אם זה לא יגיע לכדי מיצוי הדין ואלה שמרגישים אשמים יפחדו לנהוג ככה בפעם הבאה, אז השגנו משהו", היא אומרת.
בר גפן: "יש דרישה לחלץ מנפגעות תקיפה מינית תיאורים גרפיים" | צילום: עודד קרני העיתונאית לינוי בר-גפן, שגם היא חברה בקבוצה העצמאית, מוסיפה כי מדובר בנושא רחב הרבה יותר, שאינו מסתכם בהטרדות מיניות כלפי עיתונאיות בלבד. "מטרתה הקבוצה החדשה היא ליצור חשיבה פמיניסטית ושיוויונית של נשים בתקשורת ולייצר סולידריות בין העיתונאיות", היא מסבירה ומציינת כי מעבר להטרדות, אחת הבעיות המהותיות שעלו במפגש הוא השיח במערכות העיתונים. "עיתונאיות הביעו חוסר שביעות רצון למשל, מהדרישה לחלץ מנפגעות תקיפה מינית תיאורים גרפיים של התקיפה שרק מוסיפים על הפגיעה בקורבנות. כולנו הסכמנו שמדובר בחציית קו. גם מבחינה עיתונאית וגם מבחינה מוסרית", היא מדגישה.
בר-גפן מתייחסת גם לתחקירניות או עיתונאיות הנשלחות ללכוד את המטריד. "אני מדברת על נערות הפיתוי למיניהן", היא מסבירה, "היו עיתונאיות בקבוצה שסיפרו שלא ממש ששו להישלח למטריד סדרתי שכזה, אבל כשאת בת 20 וחדורת שליחות, את מקריבה את מה שצריך. יש לי חברה עיתונאית שנשלחה לשליחות כזאת ועד היום, שנים אחרי, היא נשארה עם צלקות".