"יש לנו מלך שקוראים לו בוריס גלפנד, אבל מה עם שאר הכלים?"

"בלי משאבים יהיה גלפנד אחד שחקוק בהיסטוריה, וזהו" | צילום: AP הדרמה האדירה באליפות העולם בשחמט בכיכובו של בוריס גלפנד שהפך בן לילה לגיבור תרבות מקומי, הצליחה לסחוף אחריה מאות אלפי ישראלים, שספק אם אי פעם התעניינו במשחק השולחן הוותיק. בשבועיים האחרונים הגיע גלפנד פעמים רבות לשערי העיתונים כשאלפים עקבו אחרי כל מהלך שלו מול ההודי אנאנד שגם שמו הפך שגור בפיהם של מי שעד לפני שבועיים אפילו לא הכירו את חוקי המשחק.

באיגוד השחמט, באופן טבעי, מרוצים מאד מהתענינות המפתיעה, אבל כמו שאומרים, עם האוכל, בא התיאבון. "ההישג הגדול של גלפנד הוא שיש לגיטימציה והכרה בענף הזה כדבר אמיתי ולא איזוטרי", אומר אביב בושינסקי, יו"ר איגוד השחמט בישראל וממהר לצנן את ההתלהבות, "אבל בלי הקצאת משאבים אי אפשר יהיה לייצר שינוי משמעותי. לצערי הנטיה היא לחבק ולהצטלם ולהגיד 'הוא גדול', אבל כשמגיע הזמן להשקיע בדור העתיד של השחמט שהולך וגווע, זה לא קורה. אני מברך על ההתלהבות ועל החשיפה לה לא פיללתי, אבל מצד שני זה רק מראה את תרבות האינטסנט. כולם יחכו לבוריס בשדה התעופה ויצטלמו איתו, אבל השחמט יחזור מהר מאד למימדיו הצנועים".

עד כמה צנועים המימדים? "בישראל יש על פי הערכות כ-20 אלף בני נוער הלומדים שחמט", אומר אלמוג בורשטיין מנכ"ל איגוד השחמט הישראלי. "תחת האיגוד יש כ-70 מועדונים ואנחנו מפעילים ליגה עם 500 קבוצות. זה אחד הענפים הגדולים בארץ מבחינת מספר הקבוצות שמשתתפות בליגה. יותר מ-50 אחוז מחברי האיגוד מתחת לגיל 18. יש מועדונים גדולים בכמה ערים כמו תל אביב, חיפה וירושלים אבל הערים המובילות בתחום הם באר שבע, אשדוד, כפר סבא, וראשון לציון".

ומה עשתה לכם ההצלחה של גלפנד?

"למרות ההישגים הגדולים שהיו לענף במשך עשרות שנים, כמובן שמעולם לא הייתה התעניינות כמו בשבועות האחרונים. זה הפך להיות שיחת היום. אם לפני התחרות היו אלף משתמשים באתר של האיגוד, בשבוע האחרון עלינו לאלפיים. העברנו את המשחקים בשידור ישיר עם פרשנות מיוחדת, ובחלק מהמשחקים עשינו אירועים והקרנו אותם במועדונים ברחבי הארץ. בשביל הילדים זאת הייתה חוויה לראות משחקים בכזאת רמה. אנשים חושבים ששחמט זה משחק כמו דמקה אבל זה הרבה יותר עמוק ומרתק. בזכות בוריס אני מרגיש שיש הרבה אנשים שנכנסים לאתר ולומדים לשחק".

מצב הענף: 20 אלף בני נוער, ליגה של 500 קבוצות, 70 מועדונים | צילום: מערכת ONE ארבעה אחים במועדון אחד

במועדוני השחמט בארץ אכן מרוצים מההתעניינות הגוברת בתחום, אך מאחר וטרם החלה ההרשמה לחוגי השנה הבאה, אין להם יכולת לאמוד את העליה בביקוש. ליאור גל, מנהל מועדון "אטיוד" ברמת גן, מספר: "ההתענינות בחוגים תמיד מאוד גדולה, בכל שנה יש לנו יותר מ-500 תלמידים. עכשיו עם ההד שהענף קיבל, אני כבר מרגיש שיש יותר התעניינות, בעיקר בפן התחרותי. פתאום יש הורים שאומרים 'אם הילד שלי בחוג, אז אולי שיבוא לתחרות פעם?'. אנשים מבינים שזה לא רק משחק שולחן, תחביב, אלא ספורט תחרותי אמיתי".

בין 500 התלמידים במועדון אטיוד ישנם ארבעה אחים לבית משפחת לאנדו. האחות הקטנה רק בת ארבע וכבר לומדת את חוקי המשחק בשקיקה. "אנחנו שואפים להגיע לשם, להישגים כמו של בוריס, בוודאי", מספרת האם הגאה עידית, "ממש מרגישים את ההתלהבות מסביב, את ההתרגשות מצד הילדים. הרבה שואלים אותם על זה, אפילו ילדים שלא התעניינו בעבר פתאום שואלים אותם מה התוצאה ומה קורה ומאד התאכזבו כשהוא הפסיד בסוף".

איך קרה שכל המשפחה נדבקה דווקא בחיידק השחמט?

"בדיוק כמו שחיידק עובר, הראשון התחיל ואחריו באופן טבעי גם שאר האחים והאחיות פתאום ביקשו להירשם". לבכור, עמית בן ה-10, שאיפה להדביק בעתיד את הישגיו של גלפנד, לא פחות. "אני חושב שלכל אחד יש סיכוי להיות אלוף העולם, אחרת, בשביל מה אני משחק שחמט?", הוא אומר בחיוך, "ההורים שלי דחפו אותי לזה, אבל ברור שאני נהנה ואני מאד תחרותי. בבית הספר שלנו רק עוד שני ילדים משחקים שחמט. במקרה הם גם האחים שלי".

"ענף עם תרומה לאינטלגנציה, משמעת ויכולת תכנון"

מי שרוצה לשחק, אבל לא מעוניין ברישום לאחד המועדונים ומעדיף לעשות את זה מהספה בבית, יכול להירשם ל- ichess, אתר לשחמטאים ישראלים שהקים רן ברנפלד. באתר תוכלו לשחק אונליין מול שחקנים ברחבי העולם. "שחמט זה אחד הפספוסים הגדולים שלנו", אומר ברנפלד, "ישראל היא מעצמה בקנה מידה לאומי. יש לנו מדליות אולימפיות, אנחנו מדורגים גבוה בעולם מזה שנים, יש לנו שחקן כמו גלפנד ברמה הכי גבוהה, אבל זה ממש לא מספיק. זה ענף שיש לו תרומה גדולה לאינטילגנציה ערכים, משמעת ויכולת תכנון. יש כבר כמה בתי ספר שהכניסו שחמט לתכנית הלימודים שלהם. בראשון לציון למשל הכניסו את עקרונות השחמט כבר לגני ילדים".

"רוצה להיות אלוף כמו גלפנד, אחרת למה לשחק שחמט? | צילום: AP אבל בשביל כל ההצעות היפות האלה צריך תקציב. וכאן, כרגיל, כאן מתחילה הבעיה. "אי אפשר לשחק שחמט בלי מלך" אומר בושינסקי, "עכשיו יש מלך שקוראים לו בוריס, אבל צריך גם את שאר הכלים, ואותם המדינה צריכה לתת. להחדיר את זה למוסדות החינוך. לאנשים ילמדו שחמט בצורה מסודרת ומי שירצה להתמקצע שיתמקצע, וגם מי שלא, ירוויח עוד משהו בחיים שלו. יש מדינות בעולם שעשו את זה. תכנית חומש לשכבת גיל מסויימת, והם כבר קוצרים את הפירות. באליפות האחרונה נבחרת ישראל יצאה בתיקו עם מצרים, זה רק מראה איזו התקדמות עשו המצרים, שנתפסים פחות מפותחים. אצלנו העליה הרוסית הולכת ונגמרת ובלי המשאבים לא נגיע לשום מקום. יהיה גלפנד אחד שחקוק בהיסטוריה וזהו".