בשנת 2010 הבלוגר האמריקני ריצ'ארד סילברסטיין דיווח בבלוג שלו "תיקון עולם" שישראל עצרה אדם שזהותו חסויה ועצם קיומו או מאסרו הם סוד גדול. עוד פרסם אז כי האסיר נכלא בתא בידוד מיוחד, שנבנה עבור רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, ושגם הסוהרים לא יודעים את זהותו של האסיר המכונה על ידם האסיר X. סוהרים, שלדעת סילברסטין, עשו עבודה "די מחורבנת", כי כמו שידוע לכולם בשלב הזה, האסיר X נמצא תלוי בתאו. בזמנו, כמו קומץ מצומצם של אנשים שידעו על קיומו של אסיר X, סילברסטיין היה משוכנע שמדובר במפקד אירני, שנעלם בנסיבות מסתוריות באותה שנה.
"ההימור שלי שבן זייגר לא פשוט נעלם" | צילום: http://www.theaustralian.com.au/אמש, עם פרסום התחקיר האוסטרלי, העלה שני פוסטים העוסקים בפרטי הסיפור המסתורי, פרטים שלנו, התקשורת הישראלית, אסור לחשוף. הנה חלקים מתוך הבלוג שלו: "אף אחד לא יודע מדוע הוא נכלא, אבל ככל הנראה מדובר בפשע שסיכן את קיומה של מדינת ישראל... בן זייגר הוא בנם של ג'ופרי, דמות מוכרת בקהילה היהודית במרלבורן. ההימור שלי שבן זייגר לא פשוט נעלם, אבל שברגע שהוא נכנס לכלא הישראלי היה ברור שהוא לא ייצא ממנו. שר המשפטים, יעקב נאמן הודה שזייגר מעולם לא נשפט בהליך פורמלי על הפשעים שהוא ביצע. בואו נשאל את עצמנו מדוע מדינה תעשה כזה דבר? לדעתי, ישראל לא תהסס להעמיד מקרים כאלו להליך משפטי. משפט ציבורי, לכל הפחות, יכול להוות דוגמא שתמנע מאחרים ללכת באותו מסלול. אבל מה אם זייגר עשה את מה שעשה כאקט מצפוני? מה אם הוא היה כל כך מוטרד שהוא רצה לחשוף את זה?"
חובב ישראל
סילברסטיין, בן השישים, הוא יהודי דובר עברית, אב לשלושה ילדים קטנים ונשוי לעורכת דין. הוא ומשפחתו מתגוררים בסיאטל וכשהוא לא חושף את עוולות ישראל, הוא משמש כעקרת בית לכל דבר. מבשל לילדיו, מסיע אותם לחוגים ולבית הספר ומכין איתם את שיעורי הבית. הוא מפרסם פוסטים על ישראל בלבד, ומודה שהוא מאוד מתעניין בישראל ומגיל צעיר רצה לדעת כל מה שאפשר על המדינה הזאת אליה הגיע פעמיים בחייו. בכל פעם נשאר כאן כשנה, ובין השאר השלים כאן תואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית. את הבלוג "תיקון עולם" החל לכתוב לפני כתשע שנים.
אדם מת ולישראלים יש זכות לדעת מה קרה פה". סילברסטיין" | צילום: מתוך הבלוג של ריצ'ארד סילברסטיין בשיחת טלפון מסיאטל סילברסטין מספר היום ל-mako את דעתו על ההתנהלות המדינית סביב הפרשה, על הטלת הצנזורה ומעלה מספר ספקולציות ושאלות שהציבור הישראלי צריך לשאול היום. "יש הרבה דברים מטרידים בסיפור הזה, וזה מתחיל בעובדה שהמוסד רעב לגייס יהודים אוסטרלים, בריטים ואמריקנים, כי הם מדברים אנגלית ונטמעים טוב בעולם", אומר סילברסטין, "הוא מעדיף במיוחד אוסטרלים, כי לאוסטרליה יש מוניטין חיובי בכל העולם, אף אחד לא חושד באזרחים אוסטרלים והם יכולים לטייל בכל מקום בעולם.
"הבעיה היא שגיוס כזה יוצר מצב שבו כל יהודי יכול, לכאורה, להיות חשוד כסוכן מוסד וזה יכול לסכן יהודים תמימים, כמו שקרה למשל בסיפור החיסול של מבחוח בדובאי. המוסד לא תמיד חושב לטווח ארוך מה טוב בשביל האנשים שהוא משתמש בהם. אני לא יודע מה בן זייגר עשה, אני מאוד מנסה לגלות, אבל לא משנה מה הוא עשה - להעלים בן אדם בלי הליך משפטי פורמלי, בלי שהוא מאושם בכלום ורק לזרוק אותו לכלא ולנתק אותו באחת מהעולם החיצוני, זה שוק גדול. אני יודע שהרבה ישראלים חושבים שהם חיים במדינה דמוקרטית, אבל יחס כזה מעמיד בספק את הדמוקרטיה. אם בפרשת ענת קם המדינה התנהגה באופן מטופש, המקרה הזה מטופש עוד יותר, אדם מת ולישראלים יש זכות לדעת מה קרה פה. כשהצנזורה כל כך חזקה, אתה לא יודע כלום ואתה מתחיל עם ספקולציות, ולכן עדיף למדינה שהציבור יידע כמה שאפשר על הסיפור. אחרת איך הציבור יכול להחליט את ההחלטות הטובות לגבי בחירת המנהיגים שלו, אם הוא לא יודע מה המנהיגים שלו עושים. לא ככה מנהלים מדינה לדעתי".
"רק היום היו 40 אלף כניסות לבלוג שלי"
על ההחלטה לכנס את ועדת העורכים אתמול, אומר סילברסטיין: "ההתנהלות של בנימין נתניהו פה מאוד אופיינית לו, מניעת פרסום גורפת כדי לא להביך את המוסד ולא את אוסטרליה. ולכן השאלה המרכזית פה צריכה להיות - למה נסיבות המעצר והמוות מביכות? התקשורת הישראלית לא רוצה להביך אף אחד, אלא רק לדווח מה המנהיגים עושים. צנזורה כמו שהופעלה במקרה הזאת מתאימה למאה ה-19 ולא לימים האלו. אני כותב על הפרשה הזאת כי אני חושב שמגיע לישראלים להבין מה קורה כאן. היום היו לי הכי הרבה כניסות לבלוג מאז שהוא הוקם, כמעט ארבעים אלף כניסות, 70 אחוזים מהן מישראל. כשביום רגיל יש 2,000 כניסות. אני יכול רק לקוות שהתקשורת הישראלית תוכל לעשות את מה שאני עושה, אבל אתם לא יכולים וזה אבסורד כי לכם יש גישה טובה יותר למקורות מידע מאשר לי, כאן בסיאטל".
סילברסטין שחשף בעבר פרשות כמו פרשת ענת קם ופרשת המכתב הטוען לרומן של גדעון סער עם מ.כ מלשכתו, מתקשה הפעם לגרום למקורות שלו לפתוח את הפה. "יש ערפול גדול ואנשים פשוט לא מוכנים להגיד כלום", הוא אומר, ולכן מפנה לשאלות החשובות שצריכות להישאל: "ראשית, האוסטרלים צריכים לשאול את הממשלה שלהם, שהיא חלק גדול מהסיפור, מה ידעו ולמה לא פעלה? היום כבר פורסם שהמודיעין האוסטרלי שמע מהמודיעין הישראלי שזייגר נעצר. הייתי רוצה לדעת איזה קשרים היו לממשלה האוסטרלית וכמה הישראלים סיפרו לאוסטרלים על מה שקרה שם?
"איך הצליח להתאבד בכלא תחת מעקב צמוד, האם הוא קיבל סיוע מהסוהרים?" | צילום: רשת ABC "בנוסף הייתי רוצה לדעת האם זייגר קיבל ייעוץ משפטי? מישהו אמר לי שהיה לו עו"ד, אבל לא מצאתי עדות לכך. האם לעו"ד הייתה גישה ישירה אליו, או האם נמנעה מזייגר גישה לעו"ד כפי שנהוג במקרים של אסירים פלסטינים? אבל פה מדובר באדם יהודי. וכמובן ששאלת השאלות היא מה זייגר עשה כדי להכנס לכלא, למה הממשלה הישראלית כל כך מפחדת ממה שהוא עשה, עד כדי כך שיום אחד היא זרקה אותו בבידוד כה חמור, מה יכול להיות שהוא עשה?
"שאלה נוספת היא איך הוא הצליח להתאבד בכלא תחת מעקב צמוד, האם הוא קיבל סיוע מהסוהרים? האם רצו שהוא יסיים את חייו? אני חושב שישראל צריכה לענות על הרבה שאלות ואני מקווה שהיא תיתן לעיתונאים המקומיים לעשות את העבודה שלהם ולחשוף את הפרטיים האמיתיים. במקרים כאלה, בהם מנסים להסתיר את האמת זה עושה יותר נזק, אנשים מדמיינים את הרע ביותר, וכמו שהתרופה הכי טובה לזיהום היא חשיפה לשמש, כך התרופה הטובה ביותר במקרה הזה היא לחשוף את האמת".
מה עלה בגורל משפחתו של זייגר?
עניין נוסף, לוט בערפל כרגע, הוא משפחתו של זייגר ומה עלה בגורלה? הוריו חיים באוסטרליה, אשתו ושני בניו נמצאים, ככל הנראה, בישראל. האם הם ידעו על דבר מעצרו או שביום בהיר אחד, יקירם פשוט נעלם? "זה בחור צעיר, שעלה לישראל מאוסטרליה, היה עולה חדש, עזב את המשפחה שלו ואת חייו מאחור, האם המשפחה שלו יודעת מדוע הוא נעלם?", שואל סילברסטיין, "שמעתי שההורים שלו הרוסים. לאשתו היה עמוד פייסבוק עד אתמול, היא הורידה אותו בגלל שהיו שם תמונות מהחתונה שלהם. הדבר היחיד שאני יודע בוודאות הוא שהמשפחה שלו ידעה שהוא במשימה. ההורים שלו באוסטרליה עזבו את עבדותם והם פשוט הרוסים מהסיפור הזה. הספקולציה שלי היא שזה קשור באירן, ומעניין אותי לדעת מה היה המניע של זייגר, האם הוא כספי? האם שילמו לו להיות סוכן כפול, הוא שהוא חווה משבר תודעתי, האם הוא התבקש לעשות משהו, שזייגר הטיל בו ספק.
"בינתיים הדבר היחיד שאני יודע זה שהסיפור הזה כל כך מביך, שהמקורות שלי מעדיפים לא לדבר. מקורות בדרך כלל מדברים כשהם רוצים להתגאות במשהו, להתרברב, או שהם רוצים להסיח את דעתך ממשהו ומפנים אותך לכיוון אחר. זה מה שקרה לי כנראה ב-2010 שמקור מודיעני סיפר שלי שהאסיר X הוא מפקד אירני שנעלם בטורקיה, בדיעבד זה היה מסך עשן, המוסד רצה להסית את הסיפור מהדבר האמיתי. אני מנסה לגלות את האמת ניסיתי אז, ולא הצלחתי. חיכיתי שנתיים ואני מוכן לחכות עוד שנתיים או אפילו יותר, אבל בסופו של דבר הסיפור יהיה חייב להתפרסם, למרות שביבי ומאיר דגן וכל המעורבים מעדיפים שזה ייצא לאור רק עוד עשרים שנה, אני מקווה שזה ייצא מוקדם ממאוחר".