האם ישראל בדרך להפוך לאלופת העולם בהסדרי טיעון?

99% מהשופטים מקבלים את עסקת הטיעון | צילום: ariadna de raadt, Shutterstock הסדרי טיעון בין הפרקליטות לנאשם, במסגרתם הנאשם מודה ובתמורה זוכה לעונש מופחת, הפכו לנפוצים במיוחד בבתי המשפט בישראל בשנים האחרונות. בעוד הסדרי הטיעון נתפסים ככלי שמקל על העומס בבתי המשפט ומאפשר לכלוא פושעים בלא צורך במשפט ממושך ויקר, השימוש הגובר בהם מעורר הרבה ביקורת, משפטית וציבורית.

מחקר שנערך באחרונה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בשיתוף בית המשפט העליון חשף כי כ-80 אחוזים מכלל ההרשעות בבתי המשפט בישראל הם באמצעות הסדרי טיעון. לפי המחקר, אותו ערכו פרופ' אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה וד"ר קרן וינשל מרגל ממחלקת המחקר של הרשות השופטת, אחוזי הזיכוי של נאשמים שאינם מודים באישומים נגדם ובוחרים במשפט, עומדים על 25 אחוזים בלבד. בנוסף, שישה אחוזים בלבד מכלל הנאשמים בוחרים לנהל את המשפט עד סופו ללא כל הסדר טיעון.

המחקר ממחיש עד כמה הסדרי הטיעון הפכו להיות חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט, כשכמעט בכל המקרים השופטים מאמצים את הסדרי הטיעון בלי שינויים. יש לציין שאנחנו עדיין לא "אלופי העולם" בעסקאות טיעון. בארצות הברית 90% מההרשעות כרוכות בהסדרים, והמספרים האלה רק הולכים ועולים עם השנים. מאידך, בקנדה וברוב מדינות אירופה, ההליך המשפטי מסובך יותר, ובית המשפט אומר את המילה האחרונה גם במידה ונקבעה עסקה בין התביעה והנאשם. בישראל, כמעט כל עסקה מאושרת על ידי בית המשפט.

"השופטים עשו לעצמם חיים קלים"

"לפני החתימה על הסדר טיעון אנחנו מבהירים לסנגורים ולנאשמים שבית המשפט לא כפוף להסכם, אבל ב-99 אחוזים מהמקרים השופטים חותמים על הסדרי הטיעון, אם כי פה ושם כמה מהם מותחים ביקורת על העונשים המקלים או על עצם ההסדר. השופטים עצמם מבינים שלנהל תיק כמו של ארגון פשע עלול לקחת גם שש שנים ולגרום לעומס על המערכת ולכן הם מעדיפים לאמץ את ההסדרים", הסביר בכיר בפרקליטות המדינה, "הסדר הטיעון טוב לכולם, לפרקליטות שעמוסה בתיקים וכורעת תחת העומס ולשופטים שלא צריכים לנהל תיקים במשך שנים רבות".

ראש עיריית קרית מלאכי מוטי מלכה הורשע בביצוע הטרדות מיניות במסגרת הסדר טיעון. העונש: עבודות שירות | צילום: חדשות 2 מאז קום המדינה ועד ראשית שנות ה-2000 כמעט ולא נחתמו הסדרי טיעון עם נאשמים בתיקים, בעיקר בפשיעה חמורה. התיקים התנהלו עד לסיומם, כולל שלב ההוכחות, העלאת העדים והכרעת הדין. המשפטים היו נמשכים בין שנה וחצי עד לארבע שנים, דבר שיצר עומס גדול מאוד של תיקים. אך החל משנת 2003 מספר הסדרי הטיעון שנחתמו בין המשטרה, הפרקליטות לנאשמים עולה מדי שנה במאות אחוזים. 

"פעם השופטים היו מנהלים את התיקים עד הסוף, הנאשם הרגיש שקיבל את יומו בבית המשפט, כלומר ששמעו אותו ואת טיעוניו, אבל היום זה נהיה שוק, מסחרה, השופטים עשו לעצמם חיים קלים, אפילו חלקם מעודדים הסדרי טיעון. במרומז או במפורש הם לוחצים על התביעה והסנגוריה לחתום על הסדר", טוען עו"ד חיים קאזיס, עורך הדין הוותיק בישראל, "הפרקליטות והשופטים עשו לעצמם חיים קלים. הם לא שומעים את הראיות שיש לנאשם, לא מתרשמים מהחקירה הנגדית ומהעדים, ישר סוגרים עסקת טיעון וזהו. אז לפעמים נאשמים שלא עשו כלום פוחדים לשבת המון שנים בכלא ומודים בעבירות שלא ביצעו וזו שערורייה. מערכת המשפט בישראל ירדה מהפסים. ומי שמשלם את המחיר הם הנאשמים".

"בלי הסדרי טיעון בתי המשפט יקרסו"

מדי שנה מוגשים עשרות אלפי כתבי אישום לבתי המשפט בישראל, רובם של לשכות התביעות המשטרתיות והשאר של הפרקליטות.  תיק פשיעה חמורה כגון אונס, ארגוני פשע, רצח וכו' מנוהלים בהרכב של שלושה שופטים. כלומר, התיקים הללו, שנמשכים לעיתים שנים רבות, מחייב חלק גדול מהשופטים לדחות את התיקים האחרים שהם אמורים לדון בהם, מה שגורם לסחבת משפטית ולהימשכות ההליכים המשפטיים.

רק 6% מהנאשמים בוחרים להמשיך במשפט עד סופו. משה קצב במהלך הרשעתו | צילום: חדשות 2 "קרו מקרים רבים ששופטים נאלצו לדחות תיקים אחרים שהיו להם לכמה חודשים בגלל שהם ישבו בתיקי הרכב של פשיעה חמורה שגזלו מהם זמן רב, ומי שנפגע מזה בדרך כלל הם הנאשמים בתיקים אחרים שהדיונים בענייניהם נדחים לתקופות ארוכות ונגרם להם למעשה עינוי דין. זה גורם לצדדים להגיע להסדרי טיעון והשופטים לצערי משמשים חותמת גומי ומאמצים את הסדרי הטיעון", הסביר אחד השופטים. "אני יכול לומר לך שבלי הסדרי הטיעון במיוחד בתיקים הגדולים והמורכבים הפרקליטות ובתי המשפט יתמוטטו לחלוטין. מערכת המשפט תקרוס ועינויי הדין כלפי נאשמים יהיו רבים".

עו"ד אבי חימי, מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל טוען כי העומס על בתי המשפט, השופטים והפרקליטות היא בלתי נסבלת וללא הסדרי טיעון, שהם כורח המציאות כיום, המערכת המשפטית בישראל הייתה קורסת לחלוטין: "להסדרי הטיעון יש יתרונות ויש גם חסרונות. היתרון הוא שהסדר טיעון חוסך זמן משפטי יקר, מונע סחבת משפטית והתיק מסתיים במהירות רבה ובדרך כלל שני הצדדים מרוצים, אבל מאידך החיסרון הוא שההסדר גורם לעיתים לאנשים להודות בעבירות שלא ביצעו וזה דבר בעייתי מאוד".

בכיר בפרקליטות טוען כי "לפעמים עדיף ללכת להסדר טיעון כאשר יש קושי ראייתי וסיכויים לא רבים להרשיע את הנאשם במרבית העבירות נגדו, במיוחד כאשר מדובר בחיילים ובראשי אירגוני פשיעה. מה עדיף - שהוא יזוכה ובסוף ירצה עונש יחסית קל ואחרי שנים מעטות ישוחרר הביתה, מאשר ללכת להסדר טיעון שבו הוא ירצה עונש של 10 עד 15 שנה?".

ומה עם הקורבנות?

בזמן שלנאשמים יש את האפשרות לשקול את האפשרויות שלהם המתלוננים, במקרים רבים, אפילו לא זוכים לחמלה הזאת – וכך קרה לא פעם שקורבן של פשע שמע על כך שהאיש שפגע בהם זכה לעסקת טיעון עם עונש קל מאמצעי התקשורת. בעקבות המקרים האלה והסערה הציבורית שקמה בעקבותם, הוחלט במשטרה ובפרקליטות לעדכן את הקורבנות ו/או המתלוננים בטרם נחתמת העסקה כדי לעדכן אותם בעניין ולקבל את אישורם. התובעים לא חייבים לקבל את אישור הקורבנות לחתום על העסקה, גם במקרה והיא אינה מקובלת עליהם ומבחינתם היו מוכנים להמשיך במשפט.  

באופן אבסורדי, רק בתיקים חמורים, ובעיקר בתיקי אונס ועבירות מין חמורות, דורשת הפרקליטות משירות המבחן להגיש לבית המשפט תסקיר אודות הקורבן ולא רק אודות הנאשם. מטרת התסקיר היא לאפשר לשופטים לקבל תמונה מלאה על הנזקים שנגרמו לקורבן כדי לחשב את סכום הפיצוי שהם יכולים לפצותו בהליך הפלילי ולא רק להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם. בתיקים בהם לא נערך התסקיר הזה, הפגיעה בקורבן כלל לא נלקחת בחשבון.

כאשר המדינה - כלומר הפרקליטות או המשטרה - חותמת על הסדר טיעון עם נאשם, היא צריכה ם להציג בבית המשפט גם את עמדת הקורבן לעסקה או אפילו להגיש מכתב בשמו לשופטים כדי לאפשר להם אולי לשנות את דעתם ולבטל את ההסדר, דבר שבדרך כלל חסר סיכוי.

אך כזכור, עם או בלי קשר לעמדת הקורבן, ב-99 אחוזים מהמקרים השופטים מכבדים את הסדרי הטיעון ולא מבטלים אותם.  "לרוב השופטים סומכים על שיקול הדעת של הפרקליטות ושל התובעים שלמדו את התיק לעומק ואת חומר הראיות בטרם הגיעו להחלטה לחתום על הסדר", מסביר בכיר בפרקליטות

מי משלם את מחיר העומס?

בלשכות התביעות המשטרתיות כמות הסדרי הטיעון היא עצומה, במיוחד שהיא מהווה את הנתח הגדול בכתבי האישום הפליליים שמוגשים לבתי המשפט. כל תובע נאלץ לטפל במאות תיקים מידי שנה והלחץ עליו לסיים אותם במהירות גורמת לו לסגור על הסדרי טיעון.

במרבית המקרים מעדיפים הסדרי טיעון כי הצדדים חוששים מהכרעת הדין שיכולה להיות לטובתם או לרעתם. ששי גז | תמונת AVI: חכם מתלמיד כיתה ו`? "אני מעריך שמדי שנה התובעים המשטרתיים חותמים על אלפי הסדרי טיעון עם נאשמים בתיקים פליליים בפרט ובתיקי התעבורה בכלל", חושף תובע משטרתי ותיק, "המשטרה מגישה מידי שנה עשרות אלפי כתבי אישום, חלקם ממש מגוחכים. אבל בלי הסדרי הטיעון, כל תיק היה מתנהל בין שנתיים לארבע שנים, זה היה גורם לסרבול במערכת המשפט- ועינויי הדין לנאשמים היה גדול מאוד".

אך גם בשיטה הזאת הנאשמים לא תמיד מרוויחים, כפי שמסביר הבכיר. "החיסרון בשיטה הזו הוא שלא כל הנאשמים מבינים את המשמעות של הרשעתם בדין בעיקר בעבירות פעוטות כמו גניבה וכשמציעים להם עונש קל הם מתפתים להסכים לחתום על ההסדר העיקר לא לראות יותר את בית המשפט".

עו"ד ששי גז, שפרסם כמה ספרים בתחום סדר הדין הפלילי, טוען כי הסדרי הטיעון צריכים להיות במידה, בשיקול דעת ומתוך הבנה שאכן קיימים קשיים בתיק ולא רק משיקולים של עומס על בתי המשפט. "הסדרי הטיעון הם לא שיטה ל'חיסול תיקים' אבל כשיש קשיים ראייתים אמיתיים בתיק, זו הדרך היחידה לסיים אותו לטובת שני הצדדים או לנהל אותו עד הסוף כשכל אחד מהצדדים לוקח סיכון לגבי התוצאה הסופית. במרבית המקרים מעדיפים הסדרי טיעון כי הצדדים חוששים מהכרעת הדין שיכולה להיות לטובתם או לרעתם. בשורה התחתונה הלקוח מחליט אם לחתום על ההסדר או לא. אנחנו רק מייעצים או ממליצים לו".

בשבועות הקרובים נביא כאן ב-mako את הסיפורים של האנשים מאחורי עסקאות הטיעון. הנאנסת שהפוגעים בה שוחררו בלא עונש, הנהג הדורס שהרס חיים של משפחה אחת, אבל חיי המשפחה שלו ממשיכים כרגיל ועוד.