כשחושבים על תלמידים מחוננים מדמיינים את הוגה תורת הקוונטים או את מפצחת מבנה הריבוזום הבאים, אבל למה לא לקחת בעצם את אותם המוחות יצירתיים ולנתב אותם גם למציאת פתרונות לבעיות שבוערות בחברה הישראלית? את השאלה שאל את עצמו ד"ר אייל דורון, חוקר תבונה יצירתית ויועץ האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך כשהחליט לכנס כ-120 תלמידי תיכון מחוננים ממרכז הארץ למציאת פתרון לבעיית מבקשי המקלט בישראל.
אחרי עשרות הפגנות של פליטים ופעילי זכויות אדם מחד – ומחאות של תושבי דרום תל אביב מנגד – קיימו השבוע תלמידי כיתות ט'-י' מבריקים מת"א, רמת גן והרצליה שבוע שעל דיונים מרתונים. הם חקרו ולמדו על הבעיה ועל אפשרויות ההתמודדות איתה ונפגשו עם מומחים ונציגים רלוונטיים כדי להציע פתרון למקבלי ההחלטות בישראל.
נעמי שדה, תלמידה בפרויקט מתיכון ראשונים בהרצליה מוסיפה כי "ברגע שכולם יהיו מזוהים – נתחיל לשלב אותם בעבודה. המטרה היא שבהדרגה יעברו מבקשי המקלט מעבודה במסעדות למשל, לעבודה בענף החקלאות והבנייה, במקום העובדים שהממשלה מביאה במיוחד ממדינות שונות בעולם. כפי שחברות כוח אדם מכשירות כיום עובדים מתאילנד או מהשטחים לעשות את העבודות הללו – כך יכשירו את אותם מבקשי המקלט. באופן הזה גם תוענק לעובדים הכשרה מקצועית שתוכל לשמש אותן בהמשך לפתח את ארצות המוצא שלהם וגם יהיה ניתן לשפר את יעילות הבנייה ולהוזיל את מחיריה. בנוסף, תל אביב לא מסוגלת להכיל כמות של כ-40 אלף עובדים. השמת העובדים הזרים תפתור את בעיית הריכוזים הגבוהים של מבקשי מקלט באזורים מסוימים ותפזר אותם ברחבי הארץ".
בתור התחלה: התלמידים מלאו "קיר של רעיונות" | צילום:
נויה חזקיה
את ההצעה המלאה, הם מסבירים, הם יציגו הערב מול נציגי משרד החינוך, נציגי עיריית תל אביב ומקבלי החלטות. אם חברי הכנסת הרלוונטים לא יצליחו להגיע לאירוע בשל השבעת הממשלה – יפגשו אותם התלמידים עם הנציגים הרלוונטים בכנסת בהמשך, וזאת בתקווה שמקבלי ההחלטות יאמצו את מסקנותיהם ויישמו אותן בשטח. האם ניתן יהיה ליישם את המלצות המחוננים הצעירים? אם תשאלו את תומר - התשובה חיובית. "הגענו לקבוצה 120 אנשים עם נקודות מבט שונות והגענו להצעה שמקובלת על כולם. אז אומנם אנחנו ילדים, אבל עצם העובדה שהצלחנו – מעידה שניתן להגיע להסכמה רחבה גם במדינה וליישם את הרעיון בפועל", הוא מסביר.
"אמרו לנו: 'תעשו מה שאתם חושבים', כולנו היינו בשוק"
"לא רק ללמד אותם לבנות רובוטים". ד"ר דורון | צילום:
מיקי חנין
ד"ר דורון מסביר כי במהלך השבוע הושקעו מאמצים רבים מצד התלמידים והמנחים על מנת שהתוכנית שיבנו התלמידים תהייה רצינית, מעמיקה וישימה ככל שניתן. הוא מספר כי הצעירים נפגשו עם פליטים ומהגרים, תושבי שכונות, נציגים מארגון הסיוע א.ס.ף, עם נציגי האו"ם, המשטרה ורשות האוכלוסין. "אתמול (ה-12.5) התלמידים אף נפגשו עם בכירי חברות מובילות במשך גדולות במשק, כמו: גלי ניר מנכ"לית חברת התרופות אלטמן וסמנכ"ל פיתוח של אלביט, כמו גם עם בכירים בתחומים שונים, ביניהם עידו רוזנבלום", הוא מספר, "אותם בכירים הגיעו על מנת להציע ביקורת על התוכנית, לשאול שאלות וולהתמודד עם 'חורים' ברעיון". ד"ר דורון מסביר כי "המטרה היא שמקבלי החלטות יקשיבו להצעה ויעניקו לה מימד מעשי, שהרעיון יקבל בסופו של דבר תרגום בשטח". מטרת היוזמה של ד"ר דורון היא "לקחת ילדים מחוננים שהם 'אאוטסטנדינג' ולא רק ללמד אותם לבנות רובוטים, אלא גם להפוך אותם לרגישים לחברה הישראלית ופעילים בה, לפתח אצלהם גם את האינטיליגנציה הרגשית ואת היכולת והרצון ליזום ולהפיק". במסגרת אותה מטרה, הוא מספר, התלמידים לא רק יציגו את ההצעה שלהם לפיתרון, אלא גם יגישו עוגות שאפו בעצמם וישירו שירי ראפ על המצב.
"לשלב את מבקשי המקלט בחקלאות ובבניה". שדה | צילום:
מיקי חנין, צילום ביתי
תומר בסט מצדו מודה שהפרויקט הצליח לאתגר אותו. "ככיתת מחוננים תמיד פקפקנו במערכת שלנו", הוא מודה בחיוך בביקורתיות שמפגינים תלמידי כיתות המחוננים, "תמיד הייתה לנו סקרנות מעבר ושלנו הרבה שאלות כמו: למה מלמדים אותנו ככה ולא אחרת. ופתאום, ברגע שמישהו פשוט נתן לנו את החומר ואמר 'תעשו מה שאתם חושבים', כולנו היינו בשוק. זה משהו שאף אחד מאיתנו לא ציפה לו. אבל ברגע שבאנו ועשינו הכנה, התחלקנו לצוותים והבנו את נפח וגודל הנושא הזה – הבנו שאנחנו באמת יכולים להשפיע ואנחנו מקווים שזה באמת יוביל לשינוי".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
