מרתון ירושלים בלב הסערה | צילום:
חדשות 2
בסוף השבוע מצאה את עצמה חברת אדידס הגרמנית, שלא במתכוון, במרכז הסכסוך הערבי ישראלי. "הליגה הערבית" החליטה להחרים את החברה על שלל מוצריה כי זו העזה לתת חסות למרתון ירושלים שהתקיים בבירה בסוף החודש שעבר. מה שהרגיז במיוחד את החברים בליגה הערבית, היתה הכותרת שניתנה למרתון - "ירושלים היא שלנו". אבל במשרדי החברה שבגרמניה, לא ממש התרגשו מהאיום של שרי הספורט החברים בליגה, ובתגובה אמרו כי "אדידס תמשיך לסייע ולתמוך בספורטאים ברחבי העולם".
את האדישות מצד חברת האופנה והספורט הגרמנית לאיומי החרם הזה אפשר להבין, כפי שמסביר היום ד"ר ירון טימאור, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמרכז הבינתחומי הרצליה: "המצב בשוק כיום אינו דומה לשנות השבעים והשמונים, אז חברות חששו מאוד מכח הקנייה בעולם הערבי ולא שיווקו את מוצריהם בארץ", הוא אומר, "אנחנו לא צריכים להיות מוטרדים כעת מחרמות כאלה. אמנם לליגה הערבית יש את כל נסיכויות המפרץ שזה כח קניה אדיר, ומדובר באוכלוסיות מאוד עשירות, אבל צריך לקחת בחשבון גם את כל המדינות הערביות הפחות מתקדמות, שכח הקנייה בהן קטן". ד"ר טימאור מוסיף כי: "הרשתות החברתיות השפיעו גם בהיבט הזה וחברות מסחריות חוששות היום מחרם נגדי אם יכנעו לאיומים של גורמים מסוימים. כמו כן, לשוק הישראלי יש תמיכה של מעצמות מערביות כמו ארצות הברית, ואף אחד לא רוצה להסתבך איתן".
צילום:
חדשות 2
החרם הערבי מלווה את ישראל מאז הקמתה ומתבטא בשני מישורים: האחד, חרם על חברות ישראליות המייצאות את מוצריהן לחו"ל. חרם שמנוהל כיום בעיקר על ידי ארגון ה-BDS (חרם משיכת השקעות וסנקציות). הארגון קורא להחרים את כל התוצרת הישראלית המשווקת ברחבי העולם, והוא זוכה להיענות רבה בעיקר בבריטניה. אגב, כמה ממובילי הארגון הזה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
עברית או אמהרית?
המימד השני של החרם הוא על חברות ותאגידים עולמיים המנהלים קשרים עסקיים עם ישראל, מימד שהיה מקובל יותר בעבר. ההישג המשמעותי הראשון של הליגה הערבית היה באוקטובר 59', כאשר יצרנית הרכב הצרפתית "רנו" נכנעה ללחץ והחליטה לנתק את קשריה המסחריים עם ישראל.
נקודת ציון משמעותית נוספת היתה מול חברת קוקה קולה שעד שנת 1968 נמנעה מלשווק את מוצריה בישראל. הסערה סביב שיווק המשקה בארץ התעוררה בשנת 1961, כאשר פקיד מצרי ראה על בקבוק קוקה-קולה כיתוב באמהרית וחשב שמדובר בעברית וחולל מהומה. דובר החברה ששיווקה את קוקה קולה במצרים מיהר אז להרגיע את הרוחות ואמר שקוקה-קולה לעולם לא תעשה עסקים ישראל משום שמדובר בשוק קטן ולא משתלם. כמו כן, נטען אז שגודלו של השוק הישראלי אינו תירוץ ולדוגמא ניתנה פעילות קוקה קולה בקפריסין. במקביל השוק האמריקאי החל להתעורר לטובת ישראל וכך בשנת 1966 החלה החברה למכור את משקאותיה בישראל. בתגובה מדינות ערב, החרימו את קוקה קולה עד לשנת 1991.
ומה המצב כיום?
"יש עדיין חברות שלא רוצות לעשות עסקים עם ישראל, למשל בתחום התיירות יש רשתות כמו מובנפיק וקמפינסקי שאפשר למצוא במצרים או בירדן, אבל לא בישראל. זה לא רק בגלל החרם, אלא גם בשל התנאים הקשים שמציבים למי שבונה בתי מלון בישראל".
בחודש פברואר השנה, איימו האירנים בחרם על "סמסונג" העולמית בעקבות פרסומת של חברת "הוט" ששיווקה מכשיר טאבלט של "סמסונג". החשש של סמסונג מחרם על מוצריה הוביל אותה לפרסם הודעת גינוי לפרסומת הזאת, וטענו כי אין להם כל קשר אליה.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
