מרוץ או רשלנות? תמונת אילוסטרציה | צילום:
Willbrasil21, Thinkstock
מרוצי המכוניות בשעות הלילה הם תופעה מסוכנת שהמשטרה מנסה להילחם בה כבר שנים. בדרך כלל הנפגעים הם המשתתפים, אבל יש גם חפים מפשע שנקלעים למרוץ ולא פעם נפגעים. לפעמים זה גם נגמר במוות, כפי שקרה לסלאח ראפת, בן 34, שנקלע למרוץ בין שני נערים מירושלים בני 18 ו-19 באפריל 2009.
שני הנערים, שניסו להפיג את השעמום, נפגשו בכביש עוזי נרקיס בבירה, וכשעלו על גשר פסגת זאב, בזמן שניסו לעקוף אחד את השני, אחד הרכבים סטה אל השוליים. כאן נכנס לעניינים גם האופנוע של ראפת. האחרון היה מעדיף בוודאי לבלות את הלילה הזה בביתו לצד ארוסתו, אבל עבודתו לא אפשרה לו. קבלני משנה של ההוצאה לפועל לא יכולים להרשות לעצמם לנוח. עם רדת החשיכה, הוא עלה על האופנוע בדרך אל הנקודה ממנה הוא יוצא עם הגרר לעקל רכבים. מעט אחרי שעלה על האופנוע, הוא זיהה תקר בגלגל. ראפת עצר וירד אל השוליים, התכופף כדי לבדוק האם יש צורך להחליף גלגל – דבר שעלה לו בחייו.
"זאת לא נהיגה ברשלנות, זאת הפקרות"
"זאת הייתה מדרכה קטנה, התאונה הייתה כל כך חזקה שהאופנוע עף 70 מטר קדימה", נזכר ראוחי, אביו של סלאח. "שני משוגעים, הם נסעו מהר בגלל התחרות, והרגו את הבן שלי". שבועיים בלבד אחרי יום התאונה, בעודו מתאבל על בנו מגלה ראוחי שהדורסים ממשיכים בחייהם כאילו לא קרה כלום: "אפילו שלילת רישיון ל-24 שעות הם לא קיבלו", הוא זועק עד היום בכעס, "המשטרה לא עשתה כלום. אחרי שבועיים התובע אמר לי שנחתמה עסקת טיעון, והכוונה היא לשחררם עם מאסר על תנאי בלבד.
"זאת הפקרות, כל אחד יכול לעלות על אוטו ולהרוג את מי שהוא רוצה, ולצאת עם עונש של תאונה ברשלנות, זה המסר של המדינה הזאת. אני בדקתי וחקרתי וגיליתי שבמקרים דומים הענישה הייתה יותר חמורה, אפילו במקרה שבו גם הדורס וגם ההרוג היו ערבים, אבל זה שדרס את הילד שלי לא מקבל כלום? רק עבודות שירות? ביקשתי לשאול את השופט למה הם מקבלים עונש, אבל הוא שתק. לא קיבלנו פיצוי כספי, לא קיבלנו כלום. אני בחיים לא אשכח את הלילה הזה, שצלצלו אלי בשלוש לפנות בוקר מהמשטרה, לקחו אותי למקום התאונה כדי שאני אזהה את גופת הבן שלי. אבל כשזה הגיע למשפט ולענישה, בכלל לא נתנו לי לדבר. זאת לא נהיגה ברשלנות, זו תחרות מכוניות, זאת הפקרות".
עוד סיבה למה צריך להשאיר את מרוצי המכוניות למקצוענים | צילום:
רונן טופלברג
ראוחי, באמצעות עורך הדין כרמי בוסנתאי, הספיק הפעם לפעול בזמן, ולפנות בעתירה דחופה לבג"ץ, רגע לפני שנחתמה עסקת הטיעון שהטילה על הנהג הפוגע שלילת רישיון ל-11 חודשים בלבד. בדיון שנערך באפריל האחרון, שופטי בית הדין הגבוה לצדק נדהמו לנוכח התנהלות הפרקליטות שחתרה לעסקת טיעון בקלילות ראש.
"לשניאור חשין מגיע צדק אחר?"
"שופטי בג"צ שלחו את הפרקליטות לעשות שיעורי בית", מסביר עו"ד בוסתנאי, "הוא ביקש מהם לא למהר לעשות עסקאות טיעון ודרש שיקבעו קריטריונים להכלת עסקות כאלו. לדברי השופטים, לא ייתכן שאין קריטריונים הקובעים באיזה נסיבות או תנאים עושים עסקת טיעון. במקרה הספציפי הזה בתחילת הדרך הפרקליטות האשימה את הנערים בהריגה, לא פחות. אחר כך זה הפך בכתב האישום המתוקן במסגרת עסקת הטיעון לגרימת מוות ברשלנות. זה נעשה בלי שום הסבר, בלי שום מידע למשפחה. ניסו להעמיד את ההורים וארוסתו בפני עובדה מוגמרת. אמרו להם לבוא לבית המשפט ביום ובשעה מסוימים, ואז הם מגיעים ומגלים שיש עסקת טיעון.
"בעקבות הפנייה לבג"צ הפרקליטות התפתלה, טענה לקשיים ראייתיים, טענה שהם בני טובים וזה יפגע להם בחיים. ושוב הם שמים בראש את טובת העבריינים. מול זה, אנחנו טענו שאי אפשר להבחין בין דם לדם, הבאנו מקרה בו עבריין דרס למוות את שניאור חשין, בנו של שופט בית המשפט העליון, שהואשם בהריגה וקיבל עונש מאסר. אי אפשר להפלות בין דמו של בן של שופט לבין דמם של בני מיעוטים. מדוע שם לא נעשתה עסקת טיעון? בג"צ קיבל את הטיעונים שלנו, ועדיין אין פסק דין סופי מאחר שהפרקליטות טרם נתנה את תשובתה".
דובר משרד המשפטים מסר בתגובה לכתבה כי "ביום בו הוחלט בפרקליטות כי יש מקום להגיע להסדר, הפרקליט המטפל בתיק שוחח עם אחיו ואחותו של המנוח, הודיע להם על ההסדר המתגבש ושמע את טענותיהם".
בנוסף נמסר כי "נערכה פגישה בין התובע בתיק לבין משפחת המנוח, שבה פורטו הסיבות בגינן סברה הפרקליטות כי יש להגיע להסדר טיעון בעניין זה. בהתאם לבקשת המשפחה, הגיש התובע לביהמ"ש המחוזי את בקשת המשפחה להעברת מכתב, אשר נכתב על ידי אחות המנוח, וכי יקבע מועד בו ישמע בית המשפט את עמדת המשפחה בטרם גזירת העונש".
כמו במקרים קודמים, גם הפעם מציינים במשרד המשפטים את החלטת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים כי יתבצע רענון בקשר להנחיית פרקליט המדינה בדבר הסדרי טיעון, ובכלל זה זכות הבעת עמדת נפגעי העבירה. בפרקליטות המדינה פועלת יחידת הסיוע לנפגעי עבירה שתפקידה להבטיח את מימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה על פי חוק זכויות נפגעי עבירה ובכלל זה גם את סוגיית שמיעת עמדתם בנוגע להסדרי טיעון.
בשבועות האחרונים הבאנו כאן ב-mako את הסיפורים של האנשים מאחורי עסקאות הטיעון
>> האם ישראל בדרך להיות אלופת העולם בהסדרי טיעון?
>> "הם אנסו אותי והרסו את חיי, והשופט שיחרר אותם"
>> "בית המשפט שחרר את התוקף של אבי הנכה - בלי לשמוע בכלל את הצד שלנו"
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
