כך מתמודדת פרקליטות המדינה עם הביקורת נגדה: פרקליט המדינה שי ניצן פנה בשבוע שעבר ליועץ המשפטי לממשלה הנכנס, אביחי מנדלבליט, בבקשה שיורה על גניזת דו"ח הביקורת על הפרקליטות בנושא המכון לרפואה משפטית. הדו"ח צפוי לכלול ממצאים חמורים על התנהלות הפרקליטות, כפי שנחשף בתחקירי "עובדה", ובראשם מקרים שבהם הורתה הפרקליטות לכאורה לשנות חוות דעת של המכון על מנת להפליל נאשמים. גם יו"ר ועד הפרקליטים לימור פלד פנתה בשבוע שעבר לשרת המשפטים איילת שקד וליועמ"ש מנדלבליט בבקשה דומה.
זה כבר הפך לשיטה: בדצמבר האחרון פנה פרקליט המדינה ניצן לשרת המשפטים שקד ותבע לגנוז את הדו"ח של נציבת הביקורת הילה גרסטל, שעסק בביקורת על היחס של הפרקליטות לנפגעי עבירה. דרש ונדחה.
"פרסום הדו"ח במתכונתו הנוכחית יפגע בעיקרי הצדק הטבעי". ניצן | צילום:
Olivier Fitoussi /FLASH90
טיוטת הדו"ח הנוכחי של גרסטל הועברה בחודש שעבר לניצן, ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הבריאות יעקב ליצמן לצורך תגובתם לקראת פרסומו בחודש הבא. בצמרת הפרקליטות ביקשו מהנציבה ארכה של שלושה שבועות להגיב על הטענות אולם קיבלו שבוע בלבד. את תגובתם היו צריכים למסור עד היום (14.2.2016) ב-12:00. במקביל ממשיך פרקליט המדינה לערער על הלגיטימיות של הביקורת ופועל לגניזת הדו"ח מעל ראשה של הנציבה גרסטל.
במכתב שהעביר בשבוע שעבר ליועץ המשפטי מנדלבליט כותב ניצן: "אבקשך לבקש מהנציבה להימנע מפרסום דו"ח מערכתי זה, במתכונתו נוכחית, הן מאחר שבחלקו הוא דוח פרטני מובהק, הכולל התייחסות להתנהגות פרקליטים מסוימים ומתיחת ביקורת עליהם, והן מאחר שבחלקו כולל הוא ביקורת על שיקול הדעת של הפרקליטים... פרסום הדו"ח במתכונתו הנוכחית יסתור את מסמך העקרונות ויפגע בעיקרי הצדק הטבעי ובעקרונות היסוד של השיטה".
"קורים דברים לא תקינים"
הנציבה גרסטל החלה בביקורת על הקשר בין הפרקליטות לבין המכון לרפואה משפטית בעקבות ראיון ששודר בתכנית "עובדה" בדצמבר 2014 עם ד"ר מאיה פורמן, הרופאה המשפטית שהעידה עבור הסניגוריה בתיק זדורוב. לאחר העדות הזו ניהלה פרקליטות המדינה בראשותו של שי ניצן מאבק עיקש נגד כניסתה של פורמן לתפקיד מנהלת מחלקה במכון. לפני חודשיים טיהרו שופטי בית המשפט העליון את שמה המקצועי של פורמן וקבעו כי חוות דעתה הייתה מקצועית ומבוססת.
"קורים דברים לא תקינים", חשפה פורמן בראיון ל"עובדה", בהתייחסה לתקופה בה שימשה כמתמחה במכון לרפואה משפטית, תחת הנהגתו של פרופ' יהודה היס. "מתקנים לי משקלים של איברים בתיקים שלי", סיפרה. "ילד קטן שמת כתוצאה מחבלות והדו"ח חוזר אליי עם משקל שונה של הלב. שאלתי למה שינו לי את המשקל, והתשובה שקיבלתי היא כי אחרת יגידו שהוא מת מהלב ולא מהחבלות. משקלים זה חלק מהמדדים האובייקטיבים שיש בנתיחה... הם רצו לשנות את זה כדי שהתיק יהיה סגור יפה... היתה אווירה שצריך לעזור לפתור את התיקים, לסגור את הקצוות, לעגל".
ד"ר פורמן. "ילד קטן שמת כתוצאה מחבלות והדו"ח חוזר אליי עם משקל שונה של הלב" | צילום:
מתוך עובדה
בעקבות שידור התחקיר כינס בינואר 2015 היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין ישיבה בהשתתפות פרקליט המדינה, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה והנציבה. תחילה נבחנה האפשרות כי המשטרה היא שתחקור את התנהלות המכון והפרקליטות, אולם בסופו של דבר סוכם כי זו תיבדק על ידי נציבות הביקורת על הפרקליטות בראשות גרסטל. למרות שהיועץ המשפטי לממשלה עצמו הוא זה שהסמיך את גרסטל לבצע את הבדיקה, טוען כעת ניצן כי לנציבה "אין סמכות להכריע בשאלות מקצועיות הנוגעות למותר ולאסור בהתנהלות מול עד מומחה של המכון".
דו"ח הביקורת מבוסס על למעלה מ-20 תיקים שבהם, לדברי גרסטל, אותר פוטנציאל לקיומו של כשל או פגם בהתנהלות. ניצן מאשים במכתבו את גרסטל שהיא עוקפת את מתווה הפעולה הזמני, שלפיו פועלת נציבות הביקורת על הפרקליטות. לטענתו המתווה הזה אוסר על הנציבה לברר תלונות מהציבור נגד פרקליטים ספציפיים, ומגביל אותה ל"ביקורת מערכתית".
"איננו יודעים כיצד אותרו דווקא תיקים אלה מלכתחילה כתיקים שהם 'בעלי פוטנציאל לקיומו של כשל או פגם בהתנהלות'", כותב ניצן. "למעשה מדובר בבירור פרטני של לקט תיקים, המלוקט תחת דו"ח הנושא כותרת של 'ביקורת מערכתית'". ניצן מציין כי לאותם פרקליטים שעל התנהלותם נמתחת ביקורת, ביניהם שניים שמונו בינתיים לתפקידי שיפוט, לא ניתנה אפשרות להתגונן – ומתעלם מכך שבהוראת ועד הפרקליטים, כל הפרקליטים מטעם המדינה מחרימים את הנציבות ולא עונים לפניותיה.
מנציבות הביקורת על הפרקליטות לא נמסרה תגובה לפניית "עובדה".
מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "הפניה תיענה כמקובל. איננו נוהגים להתייחס להתכתבויות פנימיות בין פרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
