במסגרת מאמציו ל"הסברה רכה" מול העולם הערבי וכהיענות לאינספור בקשות מצד תושבים במדינות ערב, השיק השבוע משרד החוץ פרויקט חדש במסגרתו הוא מלמד את תושבי העולם הערבי כיצד לדבר עברית. במסגרת הפרויקט עלה לעמודי הפייסבוק, הטוויטר והיוטיוב בערבית של משרד החוץ, סרטון קצר בו מלמדים דין בינס וחסן כעביה, יהודיה וערבי אשר עובדים באגף התקשורת וההסברה, כיצד אומרים בעברית מילים פשוטות כמו "כן", "תודה" ו"שלום".
יותר משלוש מאות אלף גולשים מרחבי העולם הערבי כבר נחשפו לסרטון, אשר גרר אחריו סקרנות רבה. הגולשים התלהבו מהשיעור הראשון וביקשו שיעורים נוספים, מה שצפוי לקרות כיוון שמדובר בסרטון הראשון מתוך סדרת שיעורים. חלק מהגולשים הגדילו לעשות ואף השתמשו באותן מילים שלמדו מהסרטון כשניסחו את תגובותיהם לפוסט: "שלום ותודה רבה", כתב אחד מהם תוך שהוא משתמש בשתיים מהמילים שלמד. "זו יוזמה יפה מאוד ואני מקווה שתמשיכו בשיעורים כדי שנפיק מהם תועלת", כתב אחר. "השפה חשובה לכל אדם בעולם, וחובה על כל אדם ללמוד את השפות. אם לא תדע את השפה לא תוכל ליצור קשר עם העם שדובר אותה", ציין שלישי.
"יצאנו עם השיעור הראשון מתוך היענות לבקשות הגוברות של עוקבינו ומתוך מחשבה להנגיש את הדמיון בין שתי השפות השמיות - הערבית והעברית - בפורמט עדכני של וידיאו", מספר יונתן גונן, ראש הענף להסברה דיגיטלית בערבית, האמון על ניהול עמודי משרד החוץ בשפה הערבית בשלל פלטפורמות חברתיות. "בפיילוטים שערכנו בעבר זיהינו סקרנות והתלהבות מצד הקהל הערבי ללמוד עוד ועוד על השפה העברית, שכה קרובה לערבית. התגובות הראשונות שקיבלנו לאחר פרסום הסרטון היו מרגשות ומעידות כי שפה היא דרך מרכזית להתקרבות".
מדוע תושבי מדינות ערב מתעניינים כל כך בשפה העברית?
"קודם כל זו חלק מההתעניינות הרבה של העולם הערבי בישראל. ישנה אובססיה בעולם הערבי כלפי ישראל. היא מקבלת סיקור לא פרופורציונלי ובעיקר שלילי בתקשורת הערבית, ואילו האזרחים הפשוטים רוצים מצדם להבין מדוע התופעה הזו שנקראת ישראל כל כך מצליחה ומשגשגת באזור כה רעוע. התעניינות זו נובעת מסקרנות, לא פחות מאשר מתוך קנאה".
הסקרנות היא הסיבה היחידה?
"לא. מעבר לכך הגולשים הערבים רוצים למצוא דרך לדבר עם ישראלים דרך הרשתות החברתיות' ולחתור לשיח חוצה גבולות ונטול מכשולים. הסיבה השלישית היא הגעגוע של חלק מתושבי מדינות ערב לאותן קהילות יהודיות שנאלצו לעזוב מדינות אלה ולעבור לישראל. לכן, הכמיהה לעברית כמוה ככמיהה לחברים היהודים שעזבו את הארצות".
גונן מספר כי דין בינס, הסטודנטית שמופיעה בסרטון, הפכה בן יום לכוכבת בכלי התקשורת הערביים שסיקרו את שיעור העברית הראשון. "הבעותיה קלילות וכיפיות", כתב על כך אתר חדשות מצרי שניתח את הסרטון. היא מצדה מספרת: "הפתיעה אותי כמות התגובות החיוביות בהן השתמשו במילים שנלמדו, ביקשו שיעורים נוספים, ואף הציעו נושאים שונים לשיעורים הבאים. תגובות מסוג זה לא תמיד נשמעות ואני שמחה לקחת חלק ביוזמה מבורכת שכזאת. צילום הסרטון הראשון היה חוויה נהדרת, ובעיקר לשבת מול המצלמה ולדבר עם אנשים שרק הפטלפורמות הדיגיטליות מאפשרות להגיע אליהם. חלק מההנאה היה כמובן לעבוד עם חסן כעביה שהוא דיפלומט בכיר במשרד. אני בהחלט מאמינה שלפרויקט יש הזדמנות לתת מקום לשיח ערבי-יהודי ומקווה שיתרום לקירוב לבבות".
חסן כעביה, מי שמביא את הצד הערבי בסרטון, הצטרף למשרד החוץ לאחר שסיים שירות כקצין בכיר בצה"ל. היום עברו העשיר בצבא משמש את שירותו כדיפלומט במשרד החוץ, והוא מכהן כדובר המשרד לתקשורת הערבית המסורתית.
עמוד הפייסבוק בערבית של משרד החוץ, הנקרא "ישראל מדברת בערבית", מפרסם מדי יום מגוון תכנים של "הסברה רכה" על ישראל בניסיון לנפץ סטריאוטיפים ולהציג את הצדדים החיוביים של מדינת ישראל, שאינם זוכים לסיקור בתקשורת הערבית. בשנה החולפת זכה העמוד לכ-120 מיליון חשיפות לתכניו מצד גולשים ברחבי העולם הערבי.
אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לסרטון המקורי ולחזק את קירוב הלבבות בין ישראל לעולם הערבי ואף נשמח לראות סרטונים כאלה - רק הפוך, המלמדים דוברי עברית, ערבית. מי מרים את הכפפה?