החל ממחר ולמשך הימים הבאים, תחל בוושינגטון הוועידה המרכזית השנתית של הקהילה הישראלית-אמריקאית בארצות-הברית. האחראי לארגון הוועידה הוא ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית (IAC), וזו השנה השלישית בו מתקיים הכנס הגדול ביותר של הקהילה בארצות הברית.
בין המשתתפות והמשתתפים בוועידה, לצד דיפלומטים, עיתונאים ואלפי ישראלים-אמריקאים שיגיעו במיוחד מכל רחבי ארצות-הברית, תוכלו למצוא את השר אופיר אקוניס, השר יואב גלנט, יו"ר מרצ זהבה גלאון, ח"כ אלעזר שטרן, ח"כ מייקל אורן, ח"כ עליזה לביא, ח"כ ענת ברקו, מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד, שגרירנו באו"ם לשעבר רון פרושאור ועוד. מהצד האמריקאי ייקחו חלק בכירי ממשל, ביניהם יועצו לשעבר של הנשיא אובמה למזרח התיכון דניס רוס, ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני, הסנטור צ'אק שומר, חבר הקונגרס בראד שרמן, העיתונאי והסופר ג'פרי גולדברג ועוד.
לרגל הוועידה תפסנו לשיחה את מנכ"ל ארגון ה-IAC שהם ניקולט, שסיפר לנו על המשמעות של הארגון בארצות-הברית וכיצד הוא פועל לחיזוק הקשרים בין ישראלים בישראל לישראלים בארצות-הברית.
ניקולט, שמעיד כי הסיפור האישי שלו "די גנרי ודומה לסיפורים של ישראלים אחרים", סיים שירות צבאי כקצין ביחידה קרבית בצה"ל. הוא טס לארה"ב ללימודים והיה בטוח שיישאר שנה, גג שנתיים. שש עשרה שנים אחרי, בהן התגורר בארצות-הברית כמובן, הוא מוכן להודות שמרכז החיים שלו שם.
"אני אמריקאי", הוא אומר. "למרות שזו אמירה קשה מאוד לישראלי, כי היא מתנגשת עם האתוס שגדלנו עליו". ניקולט מספר שלמרות שאפשר לחשוב שמדובר בניתוק זהותי, הוא דווקא מינף אותו למקום של חיבור, ממש מהשנה הראשונה בה היה בקמפוס. "כשנפגשתי באוניברסיטה עם צעירים יהודים-אמריקאים, והבנתי את גודל הניתוק מישראל ואת עיוות התמונה של התנהלות המדינה, הפכתי את נושא החיבור לנושא מרכזי בחיים שלי, היום התשוקה שלי מתחברת בהלימה מלאה עם הקריירה שלי, ועל כך אני מרגיש בר מזל".
בוא נתחיל מאחד הנושאים הכבדים איתם אנחנו מתמודדים בישראל, אשר לכם יש נגיעה לא מועטה בו – תנועות החרם. נראה שלאנשים כבר נמאס לשמוע את שלוש האותיות האלה –BDS. יכול להיות שכמו שלנו כבר נמאס, כך גם לשאר העולם, והתנועה הולכת להיעלם?
"אני לא יודע עם תנועת ה-BDS תיעלם, אבל אני חושב שהיא נמצאת תחת הרבה לחץ. כרגע הרוח נושבת נגדם בארצות הברית - גם בחקיקה וגם בפעילות ציבור שממתגת אותם כתנועת שנאה שפוגעת בזכויות אדם. העילה שלהם של כביכול תנועה לשחרור העם הפלסטיני, מתבררת כמסווה לפעילות דה-לגיטימציה לעצם קיומה של מדינה יהודית ונגועה בסממנים אנטישמים. לכן, לפי דעתי, התנועה הזו לא רק שפוגעת בפלסטינים שעלולים לאבד מקומות עבודה בשל חרמות שמכוונות לישראל, אלא פגיעה בעצם הנרטיב שלהם".
אני שומעת לא מעט שאומרים שצריך פשוט להתעלם מהתנועה, ושתשומת הלב שמופנית אליה מצדנו רק מחזקת אותה יותר ויותר. מה דעתך?
"צריך להבין שאם לפני מספר שנים ספורות עוד עלתה השאלה אצל ארגונים יהודים האם צריך להתייחס ל-BDS, היום אנחנו מבינים שאין לאף אחד בקהילה היהודית, ולדעתי גם הלא יהודית, את הפריבילגיה להתעלם מה-BDS ולתת לה לצמוח ולהמשיך לזרוע עלילות דם ושנאה. אנחנו יודעים שמה שמתחיל עם ישראל או עם היהודים, בדרך כלל לא מסתיים שם".
איך אתם פועלים להתמודד עם פעילות ה-BDS?
"אנחנו דואגים לצייד תלמידים עוד בתיכון ואח״כ בקמפוסים עם התשובות הנכונות והכלים להתמודד עם הטיעונים של ה-BDS. כמו כן אנחנו מפיקים כינוסים וכנסים שמחזקים את מעמדה של ישראל כמדינת העם היהודי ובונים קואליציות עם קהילות אמריקאיות אחרות. כל פעולה שלנו תמיד מתבצעת עם שותפים אסטרטגים בקהילה היהודית, וצריכים להיות צנועים ולהזכיר שאנחנו גאים במה שאנחנו עושים אבל לא לבד בעשייה".
אז מה לעזאזל אנחנו עושים עם זה?
"תראי, הכוח של ה-BDS נובע מהקואליציות שהוא בנה בין הרבה ארגונים עם אג'נדות שונות. הדרך להילחם בקואליציות הללו - היא בניית קואליציות נגדיות. לכן המפתח הוא היכולת שלנו לבנות קואליציות בתוך הקהילה היהודית, וקואליציות עם ארגונים וקהילות לא יהודיות, סביב הערכים המשותפים".
"ישראלים אמריקאים מבינים טוב יותר את המורכבות הפוליטית"
ניקולט מספר שהסיפור מאחורי ה-IAC מתחיל ב-2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה. "הקונסול הכללי בלוס אנג'לס, אהוד דנוך, קרא לקהילה הפרו-ישראלית להגיע ולתמוך בישראל. נבחרי הציבור הגיעו, אך הציבור היהודי ובעיקר הישראלי - לא הופיעו. זה לא שלישראלים לא היה אכפת, אלא שלא התייחסו אליהם", מספר ניקולט. משם התגלגל הרעיון להקים מועדון של אנשי עסקים שיעזור בבניית קהילה יהודית-ישראלית מקומית, ולאחר ההקמה העניינים החלו להתקדם במהירות יחסית.
מה אתם מנסים לעשות?
"יש לנו שלוש מטרות מרכזיות. לחזק את הזהות הישראלית והיהודית אצל הדור הצעיר של ישראלים אמריקאים, לחזק את הקשר של הקהילה היהודית-אמריקאית הצעירה עם זו הוותיקה, והמטרה השלישית היא חיזוק מדינת ישראל".
אבל אתם חיים בארצות-הברית. איך זה מסתדר?
"כישראלים-אמריקאים אנחנו מבינים את המורכבות החברתית והפוליטית של ישראל. אנחנו גם מבינים שלא צריכה להיות סתירה בין ההסתכלות המורכבת על ישראל, ובין היכולת לאהוב ולהגן עליה ללא תנאים".
ה-IAC נחשב כיום לאחת ההתאגדויות היהודיות-ישראליות הגדולות בעולם. עם מימון מהזוג מירי ושלדון אדלסון, יש לניקולט תמיכה אדירה ורוח גבית לקחת את הארגון למרחבים חדשים. כיום הוא צומח בקצב גדול יותר מכל ארגון יהודי אחר, פועל ב-27 מדינות בארצות-הברית ומחזיק עשרה משרדים אזוריים. ל-IAC יש גם מועצות של יותר ממאה נציגים שתורמים מכספם ומרצם להעצמת הקהילות השונות.
נשמע שהארגון בנסיקה אדירה. איך זה מיתרגם לשטח?
"התוצאה החשובה ביותר היא הגידול המשמעותי שיש בשנה האחרונה של מספר חברי הקהילה שלוקחים חלק בהובלת פעילות סביב המטרות שלנו. אני משייך זאת לשינוי התפיסה הארגונית שעשינו. מארגון שנותן שירות לקהילה וסופר כמה אנשים מגיעים לאירועים, הפכנו לתנועה שמעצימה את הקהילה ונותנת לה את כוח התנופה קדימה".
"אנחנו מתמקדים היום בבניית מנהיגות קהילתית ובינוי קהילתי, והתוצאות הן מכפילי כוח בכל תחום שאנחנו נוגעים בו. מבחינתי המספרים של משתתפים בתוכניות שלנו שגדלים בעשרות אחוזים, היא מטרה ברורה, אבל לא עיקרית. כשאנחנו רואים עשרות של יוזמות חדשות, שמובלות על ידי בוגרי תכניות שלנו - עם התמיכה שלנו מאחור - זו ההצלחה".
איך זה להיות יהודי-ישראלי-אמריקאי?
"הגעתי לארצות הברית בגלל מלגת לימודים מאוניברסיטה אמריקאית-יהודית. בארץ הייתי פעיל חברתית, אבל עד שהגעתי לארצות-הברית לא הבנתי לעומק את המהות והחשיבות האסטרטגית של הקהילה היהודית-אמריקאית למדינת ישראל, והחשיבות של מדינת ישראל לעצם הזהות של הקהילה".
ובתור קהילה?
"כישראלים-אמריקאים אנחנו נמצאים בפוזיציה מיוחדת כמי שיודעים לדבר ״אמריקאית״ ויודעים לדבר ״ישראלית״ ולכן יכולים להוות גשר חי שמחבר בין העם היושב בישראל לבין העם האמריקאי, קשר מתמשך ואסטרטגי שהוא נכס למדינת ישראל".
אני בטוחה שיש הרבה יתרונות כמו שציינת, אבל מעניין אותי לשמוע גם על האתגרים והמקומות היותר קשים שאתם מתמודדים איתם
"אחד הדברים המטרידים הוא הפער ההולך וגדל בין מדינת ישראל והדור הצעיר של היהודים ברחבי העולם. זהו לדעתי איום אסטרטגי על המדינה. למרות שלא כל הסיבות לפער קשורות למה שישראל עושה או לא, אני מאמין שניתן לעשות הרבה בשביל לעצור אותו ולהפוך את המגמה".
מה אנחנו יכולים לעשות כישראלים שגרים בארץ?
"אם יש משהו שהקהילה בישראל יכולה לעזור בו מאוד היא החיבוק של היהודים-אמריקאים. עם יהודי חזק - מחזק את מדינת ישראל. מדינת ישראל חזקה - מחזקת את העם היהודי. הקשר הרצוף והמשמעותי בין השניים הוא התנאי לכך".
מתרגש לקראת הכנס?
"בהחלט. זה לא מספיק לקרוא על התופעה שאנחנו מדברים עליה, בשביל להבין את העוצמות. הדרך היחידה לגעת בתחושה שמשהו גדול קורה כאן, היא לעבור חוויה כמו הכנס השנתי שלנו בוושינגטון. רק שאתה מגיע למלון בבירת ארצות הברית, ממש לא רחוק מהבית הלבן, ורואה 2,000 ישראלים ויהודים אמריקאים מתרוצצים כל היום בחליפות ועניבות בין הרצאות ודיונים מעמיקים, ובערב עולים על השולחנות ורוקדים לקול מוזיקה ישראלית, אתה יכול להבין את עומק התופעה וגודל הפוטנציאל".