רן בר-יושפט טס לחו"ל יותר משלושים פעמים, בעיקר לארצות הברית, כדי לדבר על ישראל. "מהרגע בו השתחררתי אני פועל למען המדינה", הוא מספר. בהרצאות ומפגשים שערך ברחבי העולם הוא דיבר עם עשרות אלפי אנשים, בעיקר על נושאים שקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי. בר-יושפט, עורך דין מוסמך, מתמחה בנושאים של משפט בין-לאומי, כוח צבאי וחקיקה בישראל. הוא מספר כי הדיונים בזירה פעמים רבות מתבססים על חצאי עובדות במקרה הטוב - והוא שם כדי לספר את האמת על המצב.
הוא דיבר במסגדים, בכנסיות ובקמפוסים יוקרתיים כמו ברקלי ואוניברסיטת וושינגטון. "הקהלים שפגשתי מגוונים מאוד. לעיתים היה קהל "קל" ונוח התומך בישראל ולעיתים קהל מאוד אנטי ישראלי שהתנגד לכל משפט שני שהוצאתי מהפה. אבל אני יודע את העובדות ולא מתרגש. אני רואה את עבודתי הדיפלומטית בעולם כשליחות שיוצאת מנקודת הנחה שלא חוכמה להגיד "כולם אנטישמים ושונאים אותנו", או "תראו אנחנו יודעים לגדל עגבניות שרי" - בלי לזלזל כמובן - אלא לבוא, לעמוד מול בן אדם שיורה עלייך האשמות חריפות ולהוכיח לו שהן לא נכונות", מספר. "לא פחות חשוב מכך, ואולי יותר, זה להראות שאני לא מתקפל מול ההאשמות השקריות וכך מעביר מסר חזק מאוד לקהל המאזין".
אם טסתם לחו"ל או תטוסו בעתיד, תגלו (או גיליתם) שמוטלת על כתפיכם משימה שכנראה כלל לא הכנתם את עצמכם אליה: לייצג את ישראל. בר-יושפט קובע שעל מנת לצלוח את המשימה יש להכיר את הפער בין מה שקורה כאן באמת לבין מה שחושבים שקורה כאן, לדעת מול מי אתם מדברים ומה אתם רוצים להשיג מהשיחה הזו. "צריכים להיות מודעים, להכיר את טענות הנגד, להבדיל בין ביקורת לשנאה ולבוא עם ארגז כלים מתאים", אומר. ובגלל שהוא לא רק מדבר אלא גם עושה, בר-יושפט מבקש לתת לכם מניסיונו, כדי שבפעם הבאה שתהיו בחו"ל או אפילו בארץ ותימצאו בדיון פוליטי על ישראל, תדעו מה לענות.
הפער בין מה שקורה למה שחושבים שקורה
מי עומד בראש ממשלת סין? 习近平. מצלצל מוכר? מה לא? זה בדיוק מה שאנשים שלא יודעים כלום על ישראל מרגישים כשאנחנו מתחילים להסביר להם מאמצע הסיפור. מרבית המידע לגבי ישראל מגיע מאמצעי התקשורת שמאחוריהם עומדים גופי שידור גדולים בעלי אג'נדות. חלקן, כמובן, לא בעדנו. "פנתה אלי סטודנטית לא יהודייה שסיפרה שהיא לומדת צילום באוניברסיטת קליפורניה, ולוקחת קורס בשם "הטיהור האתני שישראל מבצעת בפלסטינים".
למה אנחנו מצפים שפלוני מארצות הברית באמת יבין מה קורה בישראל? זה הרי מגוחך, אנחנו כל כך קטנים. כמו שאני לא יודע איך קוראים למי שעומד בראש מדינה "קטנה" בשם סין, כך אין לי שום סיבה לחשוב שפלוני יידע מה קורה בישראל. הם לא יודעים על הטילים שיורים עלינו מעזה, על המנהרות או על פעילויות הטרור. צריך להראות להם את המורכבות של החיים שלנו כאן - שזה לא שחור או לבן, ולבחור מה אנחנו מספרים, כי את הרוב הם ישכחו".
"דיברתי עם מישהי שאמרה - אני לא מבינה למה אתם בונים את גדר הבטחון. אז עניתי שאני כמובן לא חושב שהגדר יפה, להיפך, זה דבר מכוער מאוד, אבל זה הוריד את כמות המחבלים המתאבדים שנכנסו לישראל ב-95%. היא אמרה - מה? איזה מחבלים מתאבדים?"
לדעת מול מי אתה מדבר ומה אתה רוצה להשיג
שתי השאלות שבר-יושפט שואל את עצמו כל פעם שהוא עומד על הבמה הן מי קהל היעד ומה הוא רוצה לקבל ממנו. "אני ממליץ לא לקחת קהל יעד שמרן לסבב ברים בתל אביב ולא לקחת פעילים פרוגרסיביים לסיורים בחברון ובשומרון".
בר-יושפט מספר שהוא לא מנסה להשיג הצלחה של מאה אחוז בהרצאות או בדיבייטים בהם משתתף. "חשוב לזכור שאני לא מנסה לשכנע את הקהל המשוכנע נגדנו, אלא מנסה לתפוס את מי שבאמצע ומי שמקשיב לי. לכן, אני פחות מתרגש מהטענות על אונס, טיהור אתני וצייד ערבים כספורט. אלו טענות ששומעים שוב ושוב ושוב אבל המטרה שלי היא לגרום למי שמקשיב לי בדיבייט לראות מי הצד המתון ורודף השלום, ומי הצד שמנסה להכפיש את שמה של ישראל בעולם".
להכיר את הטענות
"על מה שואלים אותי הכי הרבה? לא על השטחים זה בטוח. מדברים בהאשמות של גניבת מים, טיהור אתני, אונס שיטתי, מעצר ילדים או הפרת זכויות אדם. רוב הישראלים נאלמים מול שאלות כאלה כי כל מה שעולה להם לראש הוא - מה?! אני לא עשיתי את זה", אומר.
בר-יושפט מספר שהטענה הראשונה ששמע היא שאנחנו אונסים תינוקות באופן שיטתי כדי להפחיד את האוכלוסיה הערבית. "קשה להאמין אבל זו טענה נפוצה ואפשר לראות אותה מודפסת על פליירים ומפורסמת בעיתונות. לכן אני אומר, זה ממש לא משנה אם אתם בעד יהודה ושומרון או נגד השטחים הכבושים, או אם אתן בעד או נגד כניסה נוספת לעזה. המאבק למען ישראל חוצה עמדות פוליטיות. הוא מבנט עד גלאון. יש כאן משהו שהוא מעבר לבעיה עם המדיניות הישראלית, מדובר על שנאה", קובע בנחרצות.
"ככל שהשקר יותר גדול, כך יותר קל לענות עליו. למשל, ספציפית אונס של צה"ל, זה משהו שמאוד קל להוכיח. היום לכולם יש סמארטפונים ולכן כשטוענים נגדי את זה אני שואל בחזרה, האם אפשר לשמוע על אירוע אחד, תקרית אחת, תאריך אחד בו קרה הדבר? אנחנו מדברים על אונס, כביכול. אם זה דבר שיטתי חייבות להיות עדויות. אבל אני לא צריך להגיד לך מה התשובה שאני מקבל, או יותר נכון, השתיקה".
להבדיל בין ביקורת לשנאה
"המאשימים אותי באונס תינוקות לא מעוניינים בדעה שלי. הם פשוט שונאים אותי ולא רוצים לדבר. הייתי בדיבייט לפני קרוב לארבע שנים עם בחור בשם אמין, שדווקא אמינות לא הייתה הצד החזק שלו. תוך כדי הדיבייט הוא אומר לי "קשה לי להיות בדיבייט עם מישהו שרצח את המשפחה שלי כשהייתי ילד". עניתי "אמין, אתה מתכוון אני כרן? כצה"ל? כנציג ישראל? למה אתה מתכוון?" אז הוא ענה "אני זוכר אותך, כשהייתי ילד אתה באת ורצחת את המשפחה שלי בדם קר". ואז כולם מסתכלים עליי ועליו, ועליו ועליי, ככה הלוך וחזור ולא מבינים מי זה המפלצת הזו שבאה לדבר איתם. הסתכלתי עליו ועניתי לו בנחת "אמין, אתה בן 50. אני לא הייתי בחיים כשהיית ילד".
הוא מגיע לכל הרצאה מוכן עם מזוודה ובה תמונות, תצלומים, גזרי עיתונות ומסמכים. "אני תמיד מגבה את העובדות שלי בהוכחות, ולפעמים תמונה אחת שווה אלף מילים", אומר. את חוויותיו בהרצאות וגם כשליח בצפון ארצות הברית מטעם ארגון "StandWithUs" איגד לכדי ספר, "טסתי לדבר על ישראל". "גם מי שהוא לא מומחה עולמי לישראל יכול לעשות עבודה פנטסטית בשיפור תדמיתה של ישראל. תשאבו כוחות מהאנשים שרוצים להקשיב. עבורי, כשבסוף אירוע מישהו ניגש אליי ואומר לי "תודה רבה, וכל הכבוד על אומץ הלב שלך לעמוד מול האנשים האלה, אני שמח שיצא לי לשמוע דברים אחרים על ישראל", זה ניצחון.