"אני הכי אוהבת בישראל את התרבות הישראלית והאווירה שיש כאן. אני הולכת ברחוב וההיסטוריה של העם ביחד עם זיכרונות שגדלתי עליהם מתערבבים בנופים שמתחלפים. כמישהי שלא גדלה כאן, אלא למדה מסיפורים על המסורת ועל העם היהודי - זו זכות גדולה", מספרת לנו פולט צ'רני נשיאת הפדרציה האוסטרלית של ארגון ויצו.
פולט הגיעה לישראל, יחד עם יותר מעשרים מנהיגות ציוניות-פמיניסטיות-יהודיות מרחבי העולם לכנס השנתי של ויצו. מידי שנה עורך הארגון התכנסות חגיגית אליה מגיעות המנהיגות העולמיות, המייצגות יותר מ-250 אלף חברות ויצו בתפוצות. המטרה: חיזוק הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל ותמיכה בחברה הישראלית בשנים הבאות. הדיונים המתקיימים בכנס מתמקדים בנושאים כמו פעילות ויצו באו"ם, פעילות נגד האנטישמיות ברחבי העולם, חיזוק ערכי הציונות, פעילויות חינוכיות וחברתיות, חיזוק הקשר עם הדור הצעיר ועוד.
"חלק מהיום יום שלנו בקהילות היהודיות בעולם מוקדש להתמודדות עם האנטישמיות. כיום, אנו נתקלים בגילויי אנטישמיות בערים גדולות באוסטרליה", מספרת פולט בדאגה, "וניתן לראות את החמרת התופעה על בסיס יומיומי. כפועל יוצא מכך אנו מתגברים את האבטחה סביב בתי הספר ומרכזי הקהילות היהודיות כך שלצערי, השנאה כלפינו היא חלק מחיינו. זו מגמה חמורה ומטרידה".
פולט פעילה כבר למעלה מ-45 שנה בויצו אוסטרליה ודואגת לשמור על קשר הדוק עם ישראל ומרכזי ויצו שיש כאן. יחד איתה שוחחו איתנו דבי אייזנברג, תושבת קנדה והנשיאה הלאומית של הפדרציה בקנדה החברה בויצו כ-30 שנה, אווה וילר תושבת שוויץ ונשיאת פדרציית ויצו שם ומישל פולוק, שהגיעה מבריטניה ומכהנת כיושבת הראש של הארגון במדינה.
מה העולם חושב על ישראל?
"להערכתי הדעה של העולם על ישראל לא ממש טובה, בלא מעט מדינות התקשורת כלפינו אינה חיובית וזה בעייתי כי הציפייה שלנו לתקשורת נייטרלית או לכל הפחות מאוזנת אינה מתממשת - הסיפורים הטובים לא נכנסים", אומרת פולט. "אנו נתקלות בהרבה בורות שפעמים רבות נובעת מחוסר ידע, חוסר הבנה וגם לצערי, מחוסר אכפתיות. הגישה כלפי ישראל נעה על הציר שבין חשדנות לנגטיביות ועד עויינות. גם אם ישנם אנשים שמנסים להבין ומזדהים עם רצונה של ישראל לשרוד ולהגן על עצמה, ברור שההסברה הישראלית צריכה להתאמץ יותר ולייצר פתרונות - גם לא טריוויאליים - כדי שיבינו אותנו".
אתן חושבות שישראלים יכולים להשפיע על דעת העולם? כיצד אנחנו יכולים לעשות זאת?
"הייתי אומרת לישראלים - תהיו יותר ידידותיים לתיירים. תזכרו שאנחנו מכאן נוסעים לספר לכל העולם עד כמה אתם מדהימים", אומרת מישל פולוק מבריטניה. "המשיכו בדרכם ובקידום ההסברה בישראל. אל תוותרו", מוסיפה אווה. "אנחנו צריכים להביא כמה שיותר אנשים לכאן שיכירו אתכם. אין דרך להרים ידיים. זה לעתיד שלנו ושל הילדים שלנו". לדבריה הוסיפה פולט שאמרה שבאוסטרליה מעריכים את העובדה שכנגד כל הסיכויים אנחנו ממשיכים לקדם חדשנות ויוזמות שאפתניות שיוצרים לנו מציאות חדשה. "יש לנו אמונה גדולה שבזכות המאמצים שלכם נשרוד ביחד", אמרה.
מה תרצו למסור לנשים הישראליות מתוקף היותכן מובילות קהילות נשים יהודיות ברחבי העולם?
"כאישה לאישה - בכל העולם אנחנו חולקות את אותם ערכים וכולנו רוצות לעשות את החלק שלנו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר עבור המשפחות שלנו ולמען הדורות הבאים", אמרה דבי. מישל נתנה נקודת מבט מעשית מאוד ורצתה למסור לנו, הנשים בישראל להיכנס לפוליטיקה – ומהר. "תרוצו לפוליטיקה! אנחנו צריכים עוד נשים בעמדות כוח בחברה הישראלית. אני רוצה לראות עוד אישה שתהיה ראש ממשלה בישראל. גולדה מאיר אחת בהיסטוריה זה לא מספיק. הנשים בישראל חזקות, כישרוניות ומנהיגות מלידה, הן צריכות לקבל יותר ביטוי בהנהגה". אנחנו מסכימות.
רחוקות אבל קרובות
ארבע הנשים שעבור כולן זו ממש לא הפעם הראשונה בה הן מבקרות בישראל, מספרות שהן משתדלות להגיע לכאן כמה שיותר. עשייתן בחו"ל קשורה לישראל. "אנו עוסקות הרבה בהסברה בקהילות היהודיות ברחבי אוסטרליה בנושאים מגוונים", מספרת פולט. "הרבה מה פעילות שלנו מתנקזת לנושאי חינוך וגיוס כספים. כך לדוגמא כעת אנו עסוקות בגיוס המשאבים הנדרשים לשיפוץ המטבח בכפר הילדים באחוזה בחיפה, שניזוק בשריפות וזקוק לפעולות שיקום וחידוש רחבות היקף על מנת שבני הנוער שחיים בו יוכלו לחזור לביתם".
"תחת מטריית ויצו אנו תומכות לקידום השירותים החברתיים בישראל עבור כל מעונות היום ושניים מכפרי הילדים הנוער - הדסים ונהלל. אנו גם תומכים במוקדי הסיוע להורים", אומרת דבי. אווה מספרת כי בשוויץ גם כן עוסקות בכפרי הילדים והנוער ובמעונות היום. "גיוס הכספים והמשאבים נעשה במטרה לשפר את איכות החיים של הילדים שמתחנכים במוסדות ויצו, לאפשר להם להבין את הפוטנציאל שלהם ולהגשים אותו. אני מאמינה שאין כמו חינוך כדי לעזור לקדם אותנו בעולם הזה. באמצעות חינוך טוב הילדים האלו יוכלו להגשים חלומות, לחולל שינוי אמיתי בעולם שלהם", אומרת אווה.
במסגרת עבודתכן אתן צריכות לשכנע ולהסביר על ישראל לא מעט. באילו תגובות אתן נתקלות? מה אתן חושבות שאנשים לא יודעים עלינו?
"לרוב אנשים שלא מכירים את המדינה לא מעריכים כמה אנשים כישרוניים יש בישראל", אומרת מישל, "במיוחד בעולם המדע. הם לא יודעים על הקסם שיש באנשים והחדשנות שמגיעה מישראל. אנחנו אנשים חכמים, זוכי נובל – אבל נראה שזה מתמעט בדעת העולם". פולט מסכימה בהחלט ומוסיפה כי "העולם פחות מכיר את המוחות המבריקים והיצירתיים שחיים כאן - החדשנות הטכנולוגית ותעשיית ההיי טק שהובילו לפריצות דרך ולקפיצות דרך תעשייתיות, רפואיות ומחקריות ברחבי העולם הן תרומה חשובה ולא מבוטלת של ישראל לאנושות".
מסר שחשוב לכן לומר לקוראות ולקוראים לסיום?
פולט: "כשהתחלתי להתנדב ידעתי ממש מעט, לא הייתי ממש ציונית. מהרגע שהגעתי לכנס הראשוני, התאהבתי ונדהמתי מעשייה. אני מאמינה כל כך במה שאנחנו עושים. ישראל לא הייתה מה שהיא היום אם לא היה ארגון כמו ויצו שעוזר לכל כך הרבה נשים, ילדים ומבוגרים. אני אשמח אם עוד נשים יקומו לעזור ולהצטרף למשימה שלנו - לקדם את החברה בישראל, כדי שזו בתורה, תחשוף עוד מחשיבותה לעם היהודי.