מתי בפעם האחרונה, עשית משהו טוב בשביל מישהו? קחו רגע לנסות להיזכר. רובנו מנסים להעלות זכרון של דבר טוב שעשינו לאחרונה בשביל מישהו, ואיך לומר? מעט מתקשים. האם תרשו לי להציע לכם זיכרון חדש?
אני אמילי, בת 23, וגרה במושב בני ציון שבגוש דן. אני סטודנטית שנה א' בפקולטה להנדסה במכללת שנקר. אני זוכרת את עצמי כאחת שאוהבת לעזור ולתרום לחברה ולסובבים אותי מגיל צעיר מאוד. בשירותי הצבאי, נחשפתי לעשרות סיפורי גבורה של חיילים שחלקם היו בני גילי. זה היה די מדהים לחשוב שהגיבורים הללו בך הכל בני 19 או 20.
אחרי הצבא, רציתי לראות את האור מתפזר לעבר מקומות גדולים יותר, נוגע ביותר אנשים ונותן השראה לעוד אנשים כמוני, לפעול לטובת החברה והסובבים אותם. בשנה שעברה, יזמתי התדבות במחלקת שיקום של בית החולים תל השומר. בחג הפורים של אותה שנה, התכנסנו כ-150 מתנדבים, מחופשים כולנו ומצוידים בכל טוב - משלוחי מנות, מתנות, כיבוד והפתעות וחגגנו עם נפגעי פעולות האיבה, החיילים הפצועים והחולים במחלקה השיקומית.
תוך כדי ההתנדבות וגם לאחר מכן, הבנתי שכוחה של ההתנדבות והנתינה השפיעה עלי ככל הנראה לא פחות ממה שהשפיעה על החולים שאותם באנו לשמח במחלקות. הבנתי שלפעמים להיות בצד הנותן - זה יותר לקבל מאשר לתת. הסיפוק מלהיכנס למיטה אחרי יום כזה, לכבות את האור ולצלול למחשבות, הוא אדיר. סוף סוף אני יכולה להגיד לעצמי שעשיתי משהו גדול, וניצלתי את היום בצורה הכי טובה שיכולה להיות.
למרות הלחץ של שנת הלימודים האקדמאית, החלטתי שגם השנה אני לא מוותרת על תחושת הסיפוק שההתנדבות של שנה שעברה גרמה לי. זכרתי את התגובות של החולים במחקלה, את החיוכים, את הכרת התודה שלהם ושל קרוביהם. רציתי להרגיש שוב את התחושה שממלאת אחרי שהבנתי שחוללתי משהו משמעותי עבור הסביבה.
השנה, במהלך חג הפורים, אני ועוד כ-250 מתנדבים, יוצאים שוב להתנדבות דומה לזו שקיימתי בשנה שעברה. אני מודה, קשה לנו לגייס אנשים שיבואו לתרום, במיוחד כאשר אין כביכול סיבה, כמו למשל מלחמה או מבצע. אנשים נסגרים בתוך עצמם ועוטפים רק את הסובבים אותם. אבל חשוב לזכור, שלא לכולם יש את המשפחה או את החברים שדואגים לפזר עליהם אהבה.
לכן, אני כאן. מבקשת מכם כל אחת ואחד לפי יכולותו, להשתתף בתרומה הזו ולסייע במשהו לקניית מצרכים בסיסיים כגון בגדים, מוצרי רחצה וטיפוח, מצרכי מזון, משלוחי מנות וכיבוד. אני מזמינה אתכם להצטרף למאמץ ההתנדבותי. בואו איתנו לשמח את לבבותיהם של החיילים הפצועים שלנו, לעטוף אותם כמו שרק העם שלנו יודע.
החיוך שלהם זה הכוח שלנו, בואו נראה להם שעדיין אכפת לנו, ואני מאחלת לנו שתמיד נהיה בצד התורם!
אפשר ליצור איתי קשר במייל: emilystark746@gmail.com ותודה לכל מי שבוחר להצטרף אלינו.