יו"ר ועדת החוץ של דנמרק, סוורן אספרסן, הוא בעל קריירה מרשימה וארוכה ונחשב לאחד מבכירי הפוליטיקאים בדנמרק. כיום מכהן אספרסן כיו"ר ועדת חוץ בפרלמנט הדני וחבר בוועדת החוץ, וועדת ההגנה ו-וועדת החוקה. הוא היה חבר ועדת הביטחון בין השנים 2005-2006, חבר באסיפה הפרלמנטרית OSCE, הוא הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה וחבר המועצה הנורדית.
אנחנו לא יודעים אם רשימת התארים הללו מרשימה אתכם, אבל מה שמשתמע מהם הוא שלאספרסן יש כוח פוליטי לא מבוטל בדנמרק, ויחד עם זאת תמיכה בלתי מסויגת בישראל. לכן, החלטנו שחשוב לשמוע מאספרסן מדוע בימים בימים בהם ישראל מותקפת ע"י ארגוני חרם ללא הרף, חשוב לו לשמור על הקשר עם ישראל.
אספרסן נוהג לבקר לעיתים קרובות בישראל למטרות עבודה וגם כדי להיפגש עם קרובי המשפחה שלו שחיים כאן. לאחרונה הוא פועל באינטנסיביות רבה יותר נגד תנועות ה-BDS שמבקשות לפגוע בישראל, וטען לא אחת כי "כל החלטה על הטלת חרם תהיה בניגוד לעקרונות הדניים ובניגוד לעקרונות ארגון הסחר העולמי WTO, מתוקף האיסור על אפליה בין מדינות חברות בארגון".
זו אינה הפעם הראשונה שאספרסן עומד לצידנו. אחד המקרים המרכזיים בהם יצא נגד המבקשים להחרים אותנו, ואשר גרר ביקורת גם כלפיו וגם כלפי מפלגתו, היה עם פרוץ האינתיפאדה בשנת 2002, במהלכה ערכה מפלגתו כנס גדול על אופייה הדמוקרטי של ישראל. אספרסן, שהיה מיוזמי הכנס, החליט כי האורחים יוכלו להנות מיין ישראלי מרמת הגולן כמחאה נגד איגודים דניים שביקשו להחרים את ישראל. "ישראל היא נווה מדבר דמוקרטי במדבר של משטרים לא דמוקרטיים – ולכן זקוקה לתמיכה מבחוץ", הוא אומר.
אתה בדעת מיעוט או חושב שבדנמרק יש תמיכה בישראל?
"אני חושב שגם אם קשה לדעת מה דעתם הכללית של אזרחיות ואזרחי דנמרק על ישראל, התחושה שלי היא כי יש רוב בדנמרק שסבור כי ישראל היא מדינה דמוקרטית ויציבה, בניגוד לשכנותיה".
ראינו שכתבת מספר ספרים שמספרים על ההיסטוריה הישראלית. מדוע?
"אני חושב שאלו דברים שחשוב שהדנים ידעו. הספר הבולט ביותר שלי נקרא "מלחמת העצמאות של מדינת ישראל - והמתנדבים הדנים", בו אני חושף כי מסתיו 1947 ועד קיץ 1949, 46 חיילים מתנדבים מדנמרק התנדבו לצה"ל. אלו דברים שגם הציבור הישראלי צריך לדעת, כדי להבין שקיים קשר וותיק בין המדינות".
עוד כתב אספרסן בספר כי מלחמת השחרור חשפה את יחסה של הקהילה היהודית בדנמרק לישראל ואת סיפורה של לידת ישראל המודרנית. הוא התבסס על חומרי ארכיון מישראל, כמו גם על ראיונות עם המתנדבים ובני משפחתם. עוד חשף כי במוזיאון ההגנה בתל אביב, קיבל תיקייה שלמה בשם "מח"ל דניים" המכיל רשומות, מכתבים ומסמכים על מתנדבים – שבזכות ספרו ראו אור בפעם הראשונה בדנמרק.
בתחילת הקריירה שלו שירתי בחיל הים הדני ועבד במשך שמונה שנים כעורך וכעיתונאי בעיתון היומי B.T. בבחירות המוניציפליות בשנת 1997 החליט להצטרף למפלגת העם הדני, שכבשה בסערה את המפה הפוליטית עם 150 חברי מועצה ברחבי המדינה. בשנת 2005 לפרלמנט הדני ומאז הוא שם.
ספר לי על ביקורייך בישראל
"אחת הפעמים הזכורות לי ביותר בישראל הייתה באוקטובר 2004, אז ביקרתי במצדה והתארחתי מספר ימים עם משפחתי בקיבוץ עין גדי".
מה למדת על ישראל?
"למשל, שיש בים המלח את אחד משיתופי הפעולה הכי מרתקים באזור. מדובר על עבודה משותפת של ישראלים, ירדנים ופלסטינים וזאת כדי לשמר את האופי הייחודי של המקום".
כאירופאי, מה אתה חושב על החלטת אונסק"ו, שמטילה ספק בין הקשר של עם ישראל לירושלים?
"ההחלטה הזו מטורפת. תפקידם של ההיסטוריונים הוא לכתוב את ההיסטוריה ואין זה דבר שאפשר להחליט או להמציא. זה נראה שמישהו מנסה לשכתב את ההיסטוריה".
איך אתה רואה את עתיד ישראל ודנמרק?
"אני צופה כי היחסים בין ישראל ודנמרק יתהדקו בשנים הקרובות, בייחוד בתחום הטכנולוגי שיתרום לשני הצדדים. למרות שבפרלמנט האירופי הדעות חלוקות לגביי המדיניות כלפיי ישראל, לשמחתי בשנים האחרונות יש תמיכה רחבה יותר של אוהדי ישראל בפרלמנט שרוצים לחזק את היחסים בין ישראל לאירופה. לא נמנע שגם היחסים עם אירופה יתחממו באופן כללי".