בחודשיים האחרונים ערוץ LOVE ISRAEL, ששם לו למטרה לספר לכם את האמת על ההסתה, השקרים והדה-לגיטימציה שעושים לישראל בעולם, יצא בפעילות מיוחדת עבור גולשות וגולשי mako בשיתוף המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. ביקשנו מכם לספר לנו מה עשיתם עבור ישראל וכיצד התמודדתם עם תעשיית השקרים נגדנו. קיבלנו מאות תגובות וסיפורים נפלאים של אנשים מכל רחבי הארץ שפעלו עבור ישראל ברתות החברתיות, בהפגנות ובארגון אירועים ועשייה עבור ישראל. בחרנו את שלושת הסיפורים הטובים ביותר, כשהסיפור במקום הראשון אפילו זכה בפרס שווה, ואנו מביאים אותם לפניכם כעת, כדי שימלאו גם אתכם באותה גאווה שמילאו אותנו. כן, מותר להגיד, יש לנו ארץ נהדרת ועם נפלא.
המקום הראשון: מיזם "משפחות מארחות" | שי חזן, 54, מתגורר בקיבוץ הזורע, עובד כמנהל מכירות
"בשנים האחרונות אני מפיק את "מרוץ סובב עמק" - מרוץ אולטרה-מרתון ייחודי, המתקיים בקיבוץ הזורע. לפני כ-4 שנים שמתי לב שיש לא מעט רצים מחו"ל המגיעים במיוחד לישראל כדי להשתתף במרוץ. אז עלה במוחי רעיון שמשפחות מהארץ יארחו את אותם רצים שמגיעים מחו"ל. מכאן הדברים התגלגלו ויזמתי את פרויקט "משפחות מארחות", שמממש את החזון שלי.
הרעיון הוא פשוט; רצים או אנשים מחו"ל שמגיעים לכאן יכולים לחוות את ארץ ישראל היפה באמצעות האנשים היפים שבה. הקשר האנושי יגרום להם לראות שבארץ יש אנשים טובים אשר מוכנים לארח בביתם אנשים זרים ושבישראל מתרחשים דברים יפים וחשובים.
מה שריגש אותי במיוחד היה ההיענות של הרצים הישראלים לקבל לביתם את הרצים מחו"ל. אני זוכר שכשרצים מחו"ל נרשמו למרוץ, פרסמתי פוסט בפייסבוק בו כתבתי שפתחתי מיזם שנקרא "משפחות מארחות" ושאלתי מי מוכן לארח רצים מחו"ל. תוך שניות ספורות קיבלתי מאות פניות של ספורטאים מהארץ שמוכנים ורוצים לארח את הרצים מחו"ל.
למעשה, המשפחות המארחות אספו את הרצים מחו"ל כבר משדה התעופה, אירחו אותם בימים שלפני המרוץ, הראו להם את הארץ, הגיעו איתם למרוץ עצמו וכמובן ארחו אותם בתום המרוץ ועד לנסיעתם בחזרה לארצם. מיותר לציין שהאירוח היה בחינם. אני יודע שבזכות המיזם נוצרו יחסי חברות מאוד קרובים בין המשפחות לרצים מחו"ל, שמתקיימים עד עצם היום הזה. כמו שאני רואה את זה, בעצם הפכנו את הרצים מחו"ל לשגרירים של מדינת ישראל.
מדוע החלטת להקים את המיזם?
"עשיתי זאת מתוך הרצון להראות לאנשים מחו"ל שבישראל יש גם דברים יפים כמו טבע, אחווה וספורט ולא רק כפי שאנו מצטיירים בתקשורת בחו"ל. אני מקבל תגובות מפרגנות ומחזקות, גם מהמשפחות הישראליות וגם ממשפחות הרצים מחו"ל. הבנתי שיצרנו כאן משהו גדול ויפה שישפיע לטובה גם בטווח הארוך.
מסר לעם ישראל?
"אני רוצה לומר לכל עם ישראל – חשוב לעשות למען המדינה. נסו ליצור דברים חדשניים עם מסר חזק לעולם על מנת לפאר את שמה של מדינת ישראל בתפוצות".
המקום השני: הקמת עמוד פייסבוק המספר על חייהם של הדרוזים בישראל | לנה חלבי, 29, מתגוררת בדליית אל כרמל, עובדת בפרויקט מדדי תוצאה של אוניברסיטת חיפה
"במהלך לימודי לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה בין השנים 2015-2016 ראיתי מודעה על מלגה שנקראת "שגרירים ברשת". קראתי קצת על התכנית והבנתי שמדובר בקורס שמטרתו קידום מדינת ישראל בארץ ובעולם, ומתן כלים להסברה נכונה. כיוון שתמיד התעניינתי בנושא, הגשתי מועמדות - ולשמחתי התקבלתי.
מיד לאחר מכן התחלנו בעשייה למען ישראל, כאשר בתחילת הקורס נתבקשנו להתחלק לקבוצות כשכל קבוצה הייתה אמורה לבחור נושא שיקדם את ההסברה הישראלית. באופן טבעי התאחדנו ארבעה סטודנטים דרוזים והחלטנו להציג את חייהם של הדרוזים בישראל כמיעוט אתני, לעומת הדרוזים במדינות ערב. פתחנו עמוד פייסבוק שנקרא "שמעו את קולנו – Hear Our Voice" והעלנו אליו תכנים מקוריים שלנו וגם סרטונים טובים שמצאנו ברשת. ניסינו לתת את התוכן הכי משפיע ואיכותי, והשקענו בו הרבה. חיפשנו מאמרים אקדמיים והצגנו את החיים בישראל בזמן אמת.
בנוסף, במהלך הקורס אירחנו קבוצת אנשים מחו"ל שהגיעו לאוניברסיטה, אשר היו ממגזרים שונים. הצגנו מולם את הפרויקט שלנו והם התרשמו עמוקות מעשייתנו כמיעוט במדינה. אפילו הפכנו לחברים בפייסבוק והחלפנו כרטיסי ביקור.
הפרויקט שלנו זכה בפרויקט המצטיין של התכנית. הצלחנו באמצעות עמוד הפייסבוק להגיע לדוברי ערבית ברחבי העולם, ואני מרגישה בזכותו תחושת סיפוק עילאית. דווקא כמיעוט דובר ערבית במדינת ישראל אני יכולה להאיר זרקור על האמת – מפרספקטיבה אחרת.
מסר לעם ישראל?
"כפי שג'ון פ' קנדי אמר "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך". אני חושבת שעלינו להתאחד שמאל וימין, שחור ולבן, ערבי ויהודי - למען הגנה על המדינה ועל הדמוקרטיה של המדינה".
המקום השלישי: יציאה למשלחת בבתי ספר יהודיים בניו יורק | ספיר בגימוב, 21, מתגוררת בחולון, סטודנטית באוניברסיטת ת"א למדעי המחשב וחשבונאות
"במסגרת לימודיי לתואר, התאפשר לי לקחת קורס מחוץ ללימודים שעסק בהסברה ויהדות. המטרה הייתה לקרב אותנו אל הדת, אל המדינה, אל עצמנו – וגם אל יהדות התפוצות. המפגשים היו בדרך כלל בערב, ורק מי שהצליח להתמיד זכה בסוף לצאת לאחת ממשלחות להסברה על ישראל בתפוצות. לשמחתי נבחרתי לצאת לאחת המשלחות, כאשר המשלחת שלנו הייתה לניו-יורק ובמהלכה הינו אמורים להרצות בעיקר בבתי ספר יהודיים.
לפני המשלחת הכנו חומרים המותאמים גם לתלמידים בבתי הספר היסודיים וגם לתלמידים בבתי הספר התיכונים. העבודה התחלקנו לזוגות והתאמנו על העברת המצגות שלנו, כאשר אני וחברתי התמקדנו בנושא של ציונות ויהדות. קבוצות אחרות עסקו בצבא, באורח החיים הישראלי, במקומות חשובים, בקבוצות האתניות השונות ובתרבות הישראלית.
כשהגענו לניו יורק התרגשתי מאוד. העברנו את ההרצאות בכחמישה בתי ספר בסה"כ כשכולם שונים האחד מהשני בתכלית. הנוף, הגישה ללימודים, התלמידים – הכל היה מגוון ומרתק. אם היה מדובר בתלמידי תיכון, לאחר ההרצאה נשארנו לדבר איתם שיחה בגובה העיניים על ישראל. סיפרנו להם כל מה שרצו לדעת.
מה מניע אותך לפעול?
"ארץ ישראל ומדינת ישראל הן בדמי. כואב לי מאוד כשאנשים מאשימים אותנו בעוול כזה או אחר שלא היה ולא נברא, או דורשים מאתנו דרישות שמעצמם לא היו דורשים. הם מצפים מאיתנו לוותר על חיינו וביתנו, אחרי כל כך הרבה מלחמות הישרדות שעברנו. לכן, כדי למנוע מצבים כאלה בעתיד ולשפר את הדעה הכללית על ישראל - לפחות אצל מי שניתן לשפר אותה - יצאתי למשלחת".
מסר לעם ישראל?
"יש הרבה זרמים ותת זרמים בישראל ובדת היהודית בכלל. אבל צריך לזכור שבסופו של דבר כולנו בני אדם וחשוב שנשאר יחד, למרות השוני. אני חושבת שאם כולם היו אותו דבר, זה היה משעמם, אז השוני צריך לגרות לנו להפריה, לא למריבה".
תודה לכל מי ששלחה ושלח לנו סיפורים נפלאים! שנה טובה לכל בית ישראל!