לפני חודש וקצת טסתי למדריד, אבל לא סתם לשופינג וביקור במוזיאונים – טסתי לכנס בינלאומי כנציגת ישראל. בכנס השתתפו עוד 400 בנות ובני נוער מרחבי העולם ובמשך שלושה ימים פגשתי יזמים, סטארטאפיסטים ופעילים חברתיים שהפכו מאוד מהר להיות חברים.
ואז היה הפיגוע בשרונה. באותו ערב ישבתי במועדון סלסה קובני עם מוחמד מאבו דאבי ובמקור ממרוקו, ואיברהים, שנולד ברמאללה. כן כן, העיר הזאת שפה ליד. מוחמד הוא בחור מבריק והוא סיפר לי שעזב את משפחתו בגיל צעיר כדי להגשים את חלומו ולפתוח חברת סטארט-אפ. איברהים עבר מרמאללה לשוויץ וכשאמרתי לו שאנחנו ממש "בני דודים" – הוא לא האמין לי. בהתחלה הוא היה נבוך, אבל אז פתח את הלב.
אז איך את אמורה להרגיש כשיש פיגוע בישראל ואת יושבת על בירה עם שני צעירים ערבים? האמת היא שלא שונה מאשר עם כל צעיר או צעירה אחרת. הערב החמים במרכז מדריד הדגיש את מציאות החיים השונה כל כך בין הצעירים ברחבי העולם. כשהגיעו הדיווחים על הפיגוע הם היו מופתעים. זה בא להם ככה פתאום - כשאצלנו לצערי, זאת כמעט שגרה. הם אף פעם לא שמעו על פיגוע ממישהו באופן אישי, שקשור למקום. הם רגילים ללמוד מה קורה פה דרך הפילטרים של ערוצי החדשות, של תכניות הטלוויזיה או של מנהיגים שלרוב נראים לכולנו חמומי מוח.
למחרת בערב יצאנו שוב. הצטרפו אלינו שני בחורים מספרד, בחורה ממרוקו, אחד מגרמניה, מאיסטנבול, מצרפת ועוד שתיים מבלגיה. וכולם רצו לשמוע. הם שאלו אותי המון שאלות, התעניינו בכנות במה שקורה פה, והאמת היא שרציתי לדבר. נפלה בחלקי הזדמנות נדירה לספר את הסיפור שלי ועל המאבק שלי למען עתיד טוב יותר (הייתי פעילה השנה במאבק על הגז) בישראל. סיפרתי על הרצון שלי לחיות במדינה הזאת - אבל עם שינויים שאני שואפת לעשות. סיפרתי על המלחמה שלנו כישראלים על תדמית המדינה בעולם וברצון הכל-כך בסיסי לחיות פה בשלום.
לפתוח את הקונפליקטים של החברה הישראלית
היה רגע בשיחתנו שהטונים השתנו. מטונים מאשימים וקשים הם התחילו להבין. מההסברים שלי הרגשתי שהם פנימים כי המציאות לא כל-כך פשוטה כפי שהיא נשקפת ממסכי הטלוויזיה המרצדים. שיש יותר משחור ולבן. חשבתי לעצמי איך הם באמת מסתכלים עליי. האם אני הבחורה מישראל שהופכת ל"מומחית טרור" ברגע שיש פיגוע, או שהם רואים מעבר לסטריאוטיפים עליי? עלינו?
אבל מסביב לשולחן הזה, למרות הוויכוחים הקשים, הוכחנו שאפשר גם אחרת. הוכחנו שאפשר לבחור בדרך טובה יותר שתבטיח לנו עתיד משותף - דרך דיבור ישיר ולא מתווך. זה היה מרגש ומיוחד ובלי טיפה של ציניות - הלכתי לישון בתחושה שונה. הרגשתי פתוחה יותר לדעות של אחרים, לזוויות אחרת ולנקודות מבט שמעולם לא ראיתי. לא בכל יום החבר הכי טוב שלך הוא מקזבלנקה.
למדתי המון על עצמי ועל החברה שאני חלק ממנה. ה"בני דודים" האלה הם ממש כמו משפחה בשבילי. אני והם קשורים בקשר בלתי נמנע של ציוויליזציה, היסטוריה ולילה מקסים במדריד.
נעמה זלצמן, בת 18, ממקימי מאבק הגז הצעיר. מגישה חדשות בערוץ 1 ומפיקה ב-i24news. נבחרה השבוע לאחת מ-20 האנשים הכי משפיעים בישראל מתחת לגיל 20.