משרד החוץ עומד בליבה של מיני-סערה ביומיים האחרונים, וזאת לאור מכתב לא שגרתי שפרסם אביתר מנור, שגריר ישראל למוסדות האו"ם בז'נבה. מנור מתח ביקורת חריפה על מצבו של משרד החוץ, היחס לדיפלומטים הישראלים מצד משרד האוצר וכן על מדיניות הממשלה באופן כללי.
לצד הביקורת החריפה, ואולי בגללה, חשוב להכיר את עבודת המשרד ולהבין את המערכת שמנהלת את יחסי החוץ של ישראל. אחד מהתחומים בהם עוסק המשרד הוא תקשורת בעולם הערבי. יונתן גונן הוא ראש ענף מדיה חברתית בערבית במשרד החוץ, ובמסגרת עבודתו אמון על תפעול עמודי משרד החוץ בשפה הערבית בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם, כאשר האחרון "נולד" ממש בשבוע האחרון.
מה אתם מנסים לעשות בעצם?
"באמצעות עמוד הפייסבוק שלנו בערבית, "ישראל מדברת בערבית", אנחנו מנסים להגיע לקהל הערבי ולקיים עמו דו שיח. יש לנו קרוב ל-850,000 עוקבים מכל מדינות ערב – מספר מכובד למרות שיעורו הנמוך ביחס למספר הכולל של תושבי מדינות ערב. אל תשכחי שאפשר לראות כל מי שעשה לנו לייק או עוקב ולכן זה לא עניין של מה בכך. באמצעות העמוד אנחנו פונים אל הציבור הרחב מעל ראשי המנהיגים הערביים וגם תוך עקיפת התקשורת הערבית, המציגה תמונה מאוד מסוימת ושלילית של ישראל".
אתם יוצרים קשר אישי עם הגולשים? איך זה מתבצע למעשה?
"כן. את השיח עם הגולשים אנו מקיימים על גבי הרשתות החברתיות עצמן. אפשר לראות זאת בתגובות שלנו לתגובות גולשים לפוסטים שלנו בפייסבוק. חשוב לנו ששאלות הגולשים וטענותיהם לא יישארו ללא מענה. זה לתת מענה ב"זמן אפס" להאשמות וטענות, והפלטפורמה של הפייסבוק מאפשרת לנו להשתמש בכלי הזה".
ומה קורה אם מישהו תוקף את ישראל בצורה חריפה מידי? לפעמים התגובות קשות ויש לא מעט שקרים
"הגישה שלנו היא שגם אם השיחה זורמת למקום שלילי – חשוב שנהיה שם וניתן את העמדה שלנו. הגולשים מאוד מעריכים זאת בסופו של דבר ואפילו מופתעים עד כמה פשוט לדבר עם מדינה, אדרבא כשמדובר במדינת "אויב".
למעשה, אם תחפשי בגוגל בערבית את המילה "ישראל", תקבלי שתי תמונות מרכזיות שיחזרו על עצמן בווריאציות שונות – של חרדי ושל חייל. אנחנו מנסים לשכנע את העולם הערבי שישראל היא חברה הרבה יותר מגוונת ומרתקת. אנחנו מנסים לפרק את הסטריאוטיפים, דרך מיתוג חדש של ישראל ודרך יצוא הפן הפורח והיצירתי שלה, וכמובן לנטרל לאט ובטוח את התפיסה שאנחנו רק אויבים".
מתכונים לאוכל עיראקי ושירים מזרחיים
גונן מספר שהתכנים שמועלים לרשתות החברתיות של מדינת ישראל בערבית מגוונים ובעיקרם אינם פוליטיים. הנושאים נחשבים ל"צבעוניים ורכים, שמייצגים נאמנה את ההווי הישראלי". אז מה אפשר למצוא שם למקרה שתהיתם? מתכונים לאוכל עיראקי, מרוקאי ותימני, המצאות ישראליות מהפכניות ואפילו שירים פופולריים (כן, בעיקר ים-תיכוניים) מתורגמים לערבית. הנה כמה מאכלים ישראלים שהוצגו לגולשים ואפשר לראות גם ערבים ויהודים מצולמים, ומציגים את החברה הרב-תרבותית שיש לנו פה:
וזו התוצרת החקלאית הישראלית:
"אנחנו מספרים לקהל הערבי על פסטיבלים בישראל, הנופים היפים של ארצנו, הצלחות של בני מיעוטים, סיוע ישראלי למדינות במצוקה וסוגיות חברתיות שמעסיקות את האזרח הפשוט – הן בישראל והן במדינות ערב. הסיבות המרכזיות להתמקדות בתכנים אלה הן הקווים המשותפים הקיימים לא פעם בין החברות והתרבויות והרצון להימנע משיח פוליטי "חם" שעשוי להחמיץ את המטרה, ועלול לקבע עמדות שליליות ביחס לישראל", מסביר גונן.
אתם רואים שהעמודים מצליחים?
"בהחלט. תכנים שאנחנו מפרסמים זולגים מדי יום לתקשורת בעולם הערבי, העוקבת אחר עמודינו באופן תדיר. חלק מהתכנים מרגיזים לא מעט אנשים, במיוחד את אלו שאינם מוכנים להכיר באמת, בערכיה האמיתיים של ישראל, בהתקדמותם של ערביי ישראל ביחס לתושבי שכנותינו, ובתרומת ישראל למדע, לחקלאות ולאנושות. זה פשוט שובר להם את כל הסטריאוטיפים אז הם חושבים שאנחנו משקרים. כלי תקשורת מסוימים בעולם הערבי הגדירו את עמוד הפייסבוק שלנו כ"סם" המסמם את הנוער הערבי או כאמצעי ל'נורמליזציה אלקטרונית".
האם נתקלתם בבעיות בעקבות השימוש במידע שמקורו בישראל?
"אני לא יודע אם לקרוא לזה תקרית, אבל רק לפני כמה חודשים נקרא איש הדת העיראקי המפורסם מוקתדא צדר על ידי תומכיו, להגיב בפומבי לסוגיית הגלישה של תושבי מדינות ערב בעמודנו "השטני" כלשונם בפייסבוק.
(הסבר על הכומתות השונות בצה"ל - מתוך עמוד הפייסבוק של הענף בערבית)
אך ככל שהזמן עובר, ככל שאנחנו מגיבים ליותר גולשים ומנהלים שיח פתוח, וזאת לצד סיקור תקשורתי נרחב, אנו מרגישים שמאמצינו נושאים פרי. אנחנו מקבלים עוד ועוד תגובות חיוביות מגולשים ערבים, שנחשפו פתאום לישראל האמיתית, לא זו שמועברת להם דרך התקשורת בארצותיהם. גולשים רבים מביעים עניין לבקר בישראל, לעבוד בה ואף לתרום להסברה הישראלית".
יש לך אולי סיפור מרגש לספר לי בהקשר הזה?
"בטח. אולי תופתעי לשמוע ואולי לא, אבל עניין רב בישראל מגלים תושבי מדינות ערב שמתגעגעים ליהודים שחיו יחד עמם ועלו לישראל במהלך המאה הקודמת. אנו מקבלים למשל מסרי אהבה וגעגוע רבים מתושבי עיראק שמתגעגעים לחבריהם היהודים שעלו לישראל, ובתמורה אנו מחזירים להם מידע על המורשת היהודית העיראקית הנשמרת כאן בישראל. רק בשבוע האחרון התרחש בישראל פסטיבל הקובה והקדשנו פוסט מיוחד ליהודי כורדיסטן.
"בנוסף בחודשים האחרונים, בעקבות פרסומים שלנו על טכנולוגיות ישראליות, פונים אלינו גולשים ממדינות המפרץ בבקשה להשקיע ואפילו לייבא פיתוחים ישראליים. הם יודעים כעת יותר מתמיד שישראל היא אומת סטארט־אפ ושיש כאן כוח אדם שעשוי לסייע להם לפתח או לשווק את מוצריהם. גולשים נוספים מן העולם הערבי מבקשים לדעת כיצד ניתן לרכוש פיתוח רפואי כזה או אחר שפותח בישראל. במקרים כאלה אנו מנסים לתווך בין הגולשים לבין החברה האחראית על הפיתוח. הנה לדוגמה תגובה שהגיעה מגולש מצרי:
זה באמת מפתיע. אתה חושב שהכלכלה היא זו שתשפר את המצב באזור?
"מסחר מהסוג הזה עשוי לעודד בהחלט עמדות פרו ישראליות בכמה אזורים במזרח התיכון, אך מכיוון שמדובר בדרך כלל ביוזמות ובהשקעות בקנה מידה קטן – קשה להאמין שביכולתן ממש לסייע לשיפור המצב האזורי. אבל עצם קיומם של מגעים מהסוג הזה זה הישג קטנטן. ואולי שינויים באמת מתחילים בדברים הקטנים?"
אבל לצד החיוביות הזו, אנחנו יודעים שיש לא מעט אלימות והסתה מצד גולשים המזוהים עם האסלאם הקיצוני והרשתות החברתיות הן הפלטפורמה המרכזית בה זה קורה. האם הענף פועל גם למיגור תכנים כאלה?
"באופן טבעי אנחנו חשופים גם לתכנים כאלה ולעיתים הם מופיעים בתגובות לפוסטים שלנו. ולכן חשוב לי להסביר כי ייחוד נוסף של הענף שלנו הוא התמקדותו לא רק בהפצת תכנים לעולם הערבי אלא גם בניטור, דיווח ובסופו של דבר מחיקה של תכנים מסיתים נגד מדינת ישראל. כלומר, במקביל לקידום מסרים מסוימים, אנחנו מנסים לבלום תכנים אחרים".
"האמריקה של המזרח התיכון"
ספיר כהן, העובדת בענף פועלת במשך שעות מדי יום על מנת להסיר תכני הסתה ופוסטים אנטישמיים מפייסבוק ומטוויטר ורושמת הצלחות חסרות תקדים, כולל הסרת עמודים עם עשרות ומאות אלפי גולשים המזוהים עם חמאס. "הרבה פעמים שומעים על ההסתה ברשתות החברתיות, אבל רק כשאת מתעסקת בזה באופן יומיומי את מבינה עד כמה התופעה רחבה", מספרת ספיר.
"ההסתה קיימת היום ברשתות בהיקף חסר תקדים ויש לה השלכות לא רק בעולם הווירטואלי אלא גם בעולם האמיתי. אנחנו רואים שגם פוסט אחד יכול לגרור לתוצאות לא פשוטות, לכן חשוב להילחם בהסתה שמשתוללת."
איך את עושה את העבודה בפועל?
"אני עובדת עם מאות אם לא אלפי מילות חיפוש, ונכנסת למעמקי העמודים המסיתים ביותר. כך אני נחשפת לחומרים הראויים להסרה ומדווחת עליהם, יחד עם עוד שורה של עובדים ומתנדבים. הדיווחים עוברים למערכת של פייסבוק וחלקם מוסרים בתוך כמה שעות".
אבל לצד העבודה החשובה הזו אנחנו עדיין רואים מגמות של הקצנה בעולם הערבי. האם העתיד הולך לכיוון חיובי או שלילי?
יונתן: "תראי, ישראל נחשבת בעיני הערבים ל"אמריקה של המזרח התיכון". רבים היו רוצים לבקר בה, גם אם לא יודו בכך. ולכן, במקביל לקיצוניות יש שינויים מעניינים וחיוביים שהישראלים לא ערים להם, והם המשיכה לישראל, קבלתה וההערכה אליה. זה גם מתחבר לשאלה כיצד עלינו לדבר עם העולם הערבי. האם לפנות אל הקיצונים או אל המתונים".
ומה האסטרטגיה באמת?
"בקרב האחראים על הסברת ישראל לעולם הערבי, ולא רק במשרד החוץ אלא גם בצה"ל ובמשרד ראש הממשלה אני חושב שהרוב מאמינים בגישה הנוקשה יותר, הכוללת עמדה תקיפה כלפי הפעילות של שונאינו. אנחנו במשרד החוץ לא מתעלמים מכך כמובן, ורק השבוע תקפנו בחריפות את קייטנות הטרור של חמאס, אבל אנו שמים דגש רב גם על הסברה "רכה" ומיתוגית שפונה לאזרח הערבי הפשוט: בוא תכיר את ישראל האמיתית. בסופו של דבר שתי הגישות מתאימות כל עוד יודעים לאזן ביניהן".
אז אתה אופטימי אחרי הכל?
"תמיד. כשאנחנו רואים גולשים ממדינות ערב מרעיפים אהבה על ישראל בתגובותיהם הגישה היא באמת מה שפחות חשוב, ואז ממשיכים הלאה – לאזרח הערבי הבא".