"בכל פעם כשעולים לקבל מדליה, אנחנו דואגים לעטוף את מי שעולה בדגל ישראל. חשוב לנו שיראו אותו בתמונה, ובניגוד למדינות אחרות בהן המתחרים מייצגים את עצמם - אנחנו מייצגים מדינה שלמה", מספר ניר יגר יושב הראש והמאמן הראשי של נבחרת ישראל JKS בקארטה מסורתי.
לאחרונה השתתפה הנבחרת באליפות העולם שהתקיימה בסקוטלנד, וחזרה עם 10 מדליות כחול לבן. בנוסף להישג המקצועי המרשים, חברי הנבחרת מרגישים זכות גדולה מעצם האפשרות שניתנה להם לייצג את ישראל מול מתחרים מכל העולם, ולשנות את מה שחושבים על ישראל. "זה משהו שאנחנו מחנכים אליו בצורה מאוד ברורה", מוסיף יגר, "מדליות לא מעניינות אותי בכלל. אני אומר לספורטאים שלנו - מעניין אותי שתביאו את עצמכם לשיא ושתייצגו את ישראל בכבוד שמגיע למדינה. מי שמגיע בשיא שלו, המדליות כבר באות לבד".
כישראלים אנחנו יודעים שדעת העולם עלינו (אשר לעיתים מבוססת על שקרים וחצאי אמיתות) משפיעה לא אחת על ענייני תרבות, מוזיקה וכמובן ספורט. ראינו זאת באולימפיאדה האחרונה, ומתברר שגם נבחרת ישראל בקארטה מתמודדת עם סיטואציות פוליטיות לא פשוטות. יגר מספר למשל שבעבר היו הרבה יותר מדינות ערב שהשתתפו בתחרויות, אך כיום הן נמצאות הרבה פחות.
מדוע זה קורה?
"מאז שישראל התחזקה בארגון הקארטה העולמי, מדינות ערב קצת הורידו הילוך ופחות משתתפות באירועים. אני חושב שזה בגלל שהם מתביישים להפסיד לנו יותר מאשר לכל מדינה אירופית אחרת", מודה יגר, "היפנים למשל מאוד אוהבים את הישראלים וזה משפיע גם על מדינות ערב שרואות את היחסים שלנו איתם ולוקחות צעד אחורה. ליפן לדוגמה יש אזהרת מסע לישראל, אבל הרבה פעמים לפני שהם מגיעים לארץ, לאמן סמינר למשל, הם יוצרים איתי קשר ולרוב הם מקבלים החלטה לבוא. מובילי הארגון מיפן הצהירו כבר ש'ישראל היא הבית השני שלהם', ולכן הם מגיעים הנה בלי לפחד".
ולצד ההצלחות, אתם שומעים אמירות נגד ישראל בזירה הבינלאומית?
"ממש לא. האירופאים מאוד שמחים על זה שישראל נמצאת חזק בתוך זירת הקראטה העולמית", מפתיע יגר ומנסה להסביר מאיפה מגיעה התמיכה הזאת, שלרוב אנחנו לא שומעים עליה בהקשר של תחרויות בינלאומיות בענפים אחרים: "אני זוכר שבתחרויות הראשונות שהגענו אליהן היו מדינות ערב והמתחרים שלהן עשו המון בלאגן, היפנים והאירופים מאוד הזדעזעו ולכן הם מאוד שמחים על זה שישראל נמצאת במקום חזק שדחק אותן קצת הצידה".
ועדיין, יש רגעים שאתם מרגישים חשש להיות בחו"ל ולהסתובב עם דגל ישראל על המדים?
"כמשלחת אנחנו לא מסתובבים ברחבי אירופה או בערים שאנחנו מגיעים אליהן עם הביגוד הייצוגי, את זה אנחנו שומרים רק לאולם, משיקולים ביטחוניים", מסביר יגר, "אבל ברגע שאנחנו נכנסים לאולם התחרות אנחנו דואגים שדגל ישראל יהיה מוצג במקום מאוד גבוה. כולנו עם ביגוד ייצוגי בצבעי כחול לבן עם דגל רקום בחזית. וכשנכנסו השנה במצעד המשלחות הסתדרנו ככה שכל זוג החזיק בדגל ישראל גדול. נבחרות אחרות הופיעו עם דגל אחד קטן, אנחנו הופענו עם עשרה. כשאנחנו מתחרים אנחנו בהחלט מתפארים בעובדה שאנחנו ישראלים, לא חוששים - להיפך".
יגר מספר שיחד עם המורכבות והחששות, יצאו מהמפגשים הבינלאומיים גם חברויות מפתיעות. "יש לנו חבר מצוין שהקים את השלוחה הלבנונית של הארגון. אנחנו משתדלים לא לתקשר איתו בכלל, כדי לא לסכן אותו. הוא במקור מוסלמי-אמריקאי שהגיע ליפן לאחת התחרויות ונשאר, שם הכרנו אותו, אחרי תקופה מסוימת הוא לקח על עצמו משימה לחזור למדינת משפחתו לבנון ולייסד שם את ארגון JKS".
למה הכוונה שהוא חבר טוב?
"יוצא לנו לפגוש אותו ביפן לפעמים ואנחנו בקשרים מצוינים, אבל הוא נמנע מלהשתתף באליפות אירופה או אליפויות העולם, כי ישראל שם והוא חושש מהתגובות שיקבל כשיחזור לארצו".
"הספורטאים שלנו מנצחים עבור ישראל"
יגר מדגיש כי הוא אינו מוביל לבד את ההצלחה של הנבחרת, המתאמנת ברמת גן, ומורכבת מכ-25 מתחרים ומתחרות, בעלי חגורות חומות ושחורות מגיל 10 ועד 59 (17 מתוכם השתתפו בתחרות האחרונה). לצדו גם המאמן הבכיר רן חן, ויוסי שפירא בן ה-59 שממשיך להתאמן בעצמו (זכה במדליית ארד במקצה הסיניור באליפות האחרונה), מדריך בכיר בעמותה וכן מאמן הכושר של הנבחרת, שבריצות הבוקר שם את כולם בכיס הקטן.
מי שעוד עומדים מאחורי הקלעים הם עיריית רמת גן ומפעלי בית עמנואל, שכבר כמה שנים תומכים בנבחרת לאורך כל שנת הפעילות ובעיקר ביציאה לתחרויות, הן בעזרה כספית והן בהקצאת מתקנים ושירותים שונים.
אחת הזכיות היותר מרגשות של הנבחרת שייכת לארבל פרלמוטר בת ה-13, שקטפה את תואר סגנית אלופת העולם, זאת על אף מחלת הסוכרת שאובחנה אצלה בגיל צעיר. "בגלל המחלה יש לי צורך להוכיח שאני לא שונה, זה נותן לי דרייב להצליח יותר ולהוכיח את עצמי", סיפרה ארבל, שאף התארחה בתכנית הבוקר של קשת.
ועכשיו לשאלה קצת אישית - אפשר להתפרנס מזה?
"הקראטה זאת העבודה הראשונה מבחינתי, וכדי להשלים את זה אנחנו עוסקים בחינוך", מתאר יגר שבשעות הבוקר עובד כמורה לחנ"ג, מתמטיקה וגיאוגרפיה ומחנך כיתות בבית ספר יסודי בשכונת התקווה בתל אביב. גם רן חן, שותפו להדרכת הנבחרת, עובד כמורה וכמחנך בבית ספר יסודי. "הקראטה הוא האמצעי ולא המטרה, אנחנו משתמשים בקראטה לחנך לדרך חיים ולפיתוח האופי של החניכים, וגם בבקרים אנחנו מחנכים את ילדי ישראל במשרד החינוך".
לסיכום, היית אומר שאתם תורמים להסברה הישראלית?
"אני בהחלט חושב שכל נבחרת מישראל שמייצגת את המדינה בצורה מכובדת, מתנהגת בצורה ספורטיבית ומפגינה הגינות בתחרות, היא בהחלט הסברה מאוד טובה וחשובה בעולם. זה שאנחנו מתעקשים תמיד ללחוץ יד ליריב, לא משנה מה הייתה תוצאת ההתמודדות, ולסיים התמודדות בצורה מכובדת זה משהו שתורם רבות לשם של ישראל, ואפשר לראות את זה בחיבוק החם שאנחנו מקבלים. זה יותר טוב מאלף מילים או קמפיינים של הסברה".
הנבחרת אמנם חזרה רק לא מזמן אך כבר החלה להתאמן לקראת היעד הבא - אליפות העולם בקנדה בעוד כשנתיים. בדרך הם יעברו גם בעוד אליפות אירופית, שמיקומה טרם נקבע. אנחנו נחזיק להם אצבעות.