ידוע לכל כי אחת מסוגיות הליבה בסכסוך הערבי-ישראלי היא סוגיית הפליטים. פחות מכירים את העובדה שאונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לטיפול בפליטים הערבים מפלשתינה המנדטורית, ובאנגלית - UNRWA, ראשי תיבות של: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East, עושה ככל שביכולתה למנוע פתרון לסכסוך. להפך, היא משמרת אותו, ומקבלת על כך כסף.
אונר"א דואגת לשמר את מעמד הפליטות של הפליטים, להגדיל את כמותם ולמנוע יישוב מחדש שלהם במקומות אחרים בעולם. מדובר לדעתם של רבים בגוף בינלאומי שנגוע בלא מעט שחיתות, אשר מי שמרוויחים מקיומו הם בעיקר העובדים עצמם. והם, דרך אגב, נכנסים תחת ההגדרה הייחודית של אונר"א למיהו פליט. לצערי הרב, וכמה שלעיתים קשה להאמין, מדובר בגוף הפועל לטובת קבוצה אחת בלבד - וזאת בניגוד לכל שאר מוסדות האו"ם - עם תקציבי עתק חסרי פרופורציות, הגדרות עבודה ייחודיות והתייחסות עדינה מידי מהקהיליה הבינלאומית, בלשון המעטה. ואם כל זה לא מספיק, אז מדובר גם בגוף שמסייע לפעולות טרור כנגד ישראל.
אבל לפני שנתחיל לצלול למחקרים, כדאי להבין לעומק מהי אונר"א. הסוכנות הוקמה במאי 1950 מכוח החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם. בתחילת פעילותה, אונר"א הייתה אמורה להיות גוף זמני, אשר כמו כל גוף שמטפל בפליטים, תסיים את תפקידה במהרה בכך שתיישב את הפליטים. אך למרות שיותר משישה עשורים חלפו, נראה שיישוב הפליטים מעולם לא היה רחוק יותר, ולא רק בגלל שמדינות ערב לא הסכימו לקלוט אותם, אלא בעיקר מכיוון שאונר"א הפכה לסוכנות שמקבעת את זהות ה"פליטות" - ובניגוד לכל שאר הפליטים בעולם, מתעקשת על השבת כל הפליטים וצאצאיהם לתוך שטחה של מדינת ישראל.
אי אפשר להתווכח עם הנתונים
על פי נתוני UNHCR, יש בעולם כ-65.3 מיליון אנשים אשר הוצאו בכוח מאזור מגורם. תחת UNHCR יש כ-17 מיליון פליטים ותחת UNRWA נמצאים כ-5.2 מיליון פליטים. הפליטים של אונר"א הם כמעט שליש מפליטי UNHCR, אך יחד עם זאת, התקציב השנתי של אונר"א הוא כמיליאד וחצי דולר, שזה כמעט מחצית מהתקציב של UNHCR.
כמות העובדים של UNHCR עומדת על בין 5,000-8,000 עובדים ואילו אונר"א מעסיקה בין 25,000-30,000 עובדים. מדובר על כמות של פי חמישה, המטפלת באוכלוסייה קטנה בהרבה.
נתון נוסף שראוי לתת לו תשומת לב מיוחדת והוזכר בקצרה בהתחלה, היא השאלה מי מוגד כפליט. UNHCR, סוכנות הפליטים הכללית, מגדירה פליט כ"מי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים, או להשקפה מדינית מסוימת, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ, או איננו רוצה בכך בגלל הפחד האמור". לעומת זאת, על פי הגדרת העבודה של אונר"א, פליטי פלשתינה הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל בין יוני 1946 עד מאי 1948 היה פלשתינה, ואשר איבדו הן את בתיהם והן את מקור מחייתם בעקבות הסכסוך הישראלי־ערבי ב־1948; הצאצאים של פליטי פלשתינה המקוריים זכאים אף הם להירשם כפליטים".
בזמן שבכל מקום אחר בעולם כמות הפליטים יורדת עם השנים, בסכסוך הספציפי שלנו כמות הפליטים רק נסקה. כמות הפליטים המקורית הייתה פחות ממיליון וכיום עומדת על חמישה מיליון. כך, סוגיית הפליטים הופכת לסבוכה יותר משנה לשנה, ולמעשה לבלתי פתירה. מלבד כמובן הפתרון של אונר"א - הכנסת כל הפליטים לשטח ישראל.
צריך לסגור עם ובלי קשר לטרור
סוגייה נוספת שעולה בהקשר הפליטים היא מקום מגוריהם. מיקום מחנות הפליטים מגוון והם נמצאים בישראל ומחוצה לה; ישנם מחנות פליטים במדינות ערב כמו לבנון, סוריה וירדן, אשר לא מאפשרות לפליטים להיקלט כאזרחים במדינה, בעיקר בגלל שיקולים פוליטיים נגד ישראל. בנוסף למחנות פליטים אלו, ניתן למצוא מחנות פליטים בעזה וביהודה ושומרון.
מצב זה ייחודי ממספר סיבות. ראשית, רוב פליטים הם אנשים שבאמת שינו את מקום מגוריהם, אך כאן מדובר לעיתים על מרחק של מספר קילומטרים בודדים. לא סביר שלכך מתכוונים באיבוד הסביבה הטבעית של הפליט. שנית, מי ששולט על מחנות פליטים הם החמאס והרשות הפלשתינאית, ולא אף גוף אחר. הרשות הפלשתינאית מנציחה את הפליטות ולא מאפשרות לאנשיה לצאת ממעמד זה, שוב, מכיוון שזה משחק עבורם כקלף פוליטי חזק ומייצר תעשייה שלמה של כספי תרומות שרק הולכים ותופחים.
אם כל זה לא מצדיק את הסגירה של הארגון העמדה לדין את עובדיו, מנהליו ואת מזכ"ל האו"ם אשר ממנה את ראש הסוכנות ללא אישור העצרת הכללית, נזכיר שאונר"א נמצאה לא אחת כמסייעת לפעולות טרור כנגד ישראל.
מזכ"ל אונר"א לשעבר, פיטר הנסן, הודה בעבר שבין מקבלי המשכורת של אונר"א ישנם חברים בארגון הטרור חמאס, אך הוא לא ראה בכך בעיתיות מכיוון שמבחינתו מדובר בארגון פוליטי. ספרי הלימוד של אונר"א מעודדים אלימות ושנאה כלפי ישראל ויהודים, ומקדמים עמדות פוליטיות קיצוניות בהן לא מוצאים את ישראל על המפה וקוראים למאבק אלים נגדה.
כמו כן, ציוד הומניטרי שהגיע לידי אונר"א שימש לחפירת מנהרות תופת של החמאס, ומתקני אונר"א שימשו כחמושים של חמאס במהלך מבצע "צוק איתן", כולל אחסון ושיגור טילים לעבר ערים בישראל. אונר"א עצמה אישרה כי חמאס השתמש במתקניה, ולא נקטה צעדים למנוע מכך להתרחש שוב. ירי מתוך מתקני אונר"א פועל נגד ישראל בצורה מיטבית; הוא יגרום לישראל להסס לתקוף - ואם אכן תתקוף ישראל, הדבר יציג אותה בצורה שלילית בפני הקהילה הבינלאומית.
עו"ד רן בר-יושפט פועל למען שיפור תדמית ישראל בעולם מעל לעשור. בוגר תואר שני במנהל עסקים ודוקטורנט בהיסטוריה, מחבר הספר "טסתי לדבר על ישראל"