בשבוע האחרון התגלגל במספר אתרי חדשות בארץ ובעולם, סיפור לפיו ארגונים פרו-פלסטיניים בארצות-הברית, ובמיוחד ארגון Students for Justice in Palestine - SJP, מכינים רשימות של סטודנטים יהודים במוסדות אקדמיים בצפון אמריקה, תוך ציון מקום מגוריהם במעונות. גם כאן סיקרו את הסיפור הזה, כאשר התגובות שהתקבלו מטעם ישראל הביעו פליאה על הצעד החמור, והתחילו במשפט "בהנחה שהסיפור נכון, אז..."
הקונוטציה ההיסטורית ברורה, ולכן מיד הואשם הארגון באנטישמיות. ההאשמות החמורות הללו הופרכו על-ידי אנשי SJP, מארגוני החרם הבולטים בקמפוסים בצפון אמריקה, אשר טענו כי "הסיפור לא היה ולא נברא". יחד עם זאת, ציינו שם שכל סניף וסניף של הארגון בקמפוסים בארצות-הברית "מנוהל באופן אוטונומי", ובמילים אחרות - לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו, ואפילו אם כן - אנו מסירים אחריות מכל יוזמה פרטית בסניף של קמפוס כלשהו.
בתחילת השבוע שוחחתי עם הרב יהודה סרנה, מנהל "מרכז ברונפמן", המרכז את החיים היהודיים בקמפוס של אוניברסיטת ניו-יורק (NYU). הרב סרנה הצהיר בפני בשיחה טלפונית מניו-יורק כי לא ידוע לו על כל מקרה שכזה, אך באותה נשימה הוסיף כי הוא איננו לא פוסל שמישהו בארגון SJP ערך רשימות כאלה בעבר. "אין לדעת, אך אני חייב לציין שהדבר עומד בניגוד גמור לאסטרטגיית הפעולה העקבית שלהם שלא להיגרר למקום בו יואשמו באנטישמיות. מדובר בארגון מתוחכם למדי, שעיקר פעילותו היא תקשורתית".
עמית דרי, מייסד ארגון "מילואימניקים בחזית" סיפר לי בשיחתנו על התחושות הקשות של סטודנטים יהודים שלא פעם היוו מטרה עבור פעילי חרם בקמפוסים בצפון אמריקה: "השטח צועק מסיפורים על התנכלויות מצד האנשים האלה, במעונות ובכיתות הלימוד". אל הדברים הללו נחשף כל מי שעוסק בתחום המאבק בדה-לגיטימציה, כולל כותב שורות אלה. לכך חשוב להוסיף גם את המרחב האינטרנטי, בו גועשת פעילות אנטי-ישראלית. האצבע הקלה על כפתור העכבר של רבים מהם חשפה לא פעם אמירות אנטישמיות ובתמיכה במעשי טרור ואלימות כנגד יהודים וישראלים מצדם.
"הודעות פינוי" נתלו על חדרים של יהודים
אז היו רשימות או לא? מי יודע. אבל אל תמהרו לסמוך על ארגון כמו SJP, שיחשוף את עשביו השוטים ויתנצל בפומבי במידה וחבריו נסחפו "קצת" אל מחוזות האנטישמיות. מדובר באותו ארגון שעל שמו רשומות עשרות תקריות כביכול אנטי-ישראליות ברחבי בקמפוסים אמריקניים. אחת מהן התקיימה למשל בחודש פברואר השנה, כאשר עשרה סטודנטים, שממש במקרה ארבעה מהם חברי SJP, התפרצו לישיבת סגל אקדמי בברוקלין קולג' ועלבו במשתתפים על כך שהם "חזירים ציונים" וקינחו בקריאות "ציונים, צאו מהאוניברסיטאות של ניו-יורק". המחאה הייתה נגד הפרטת מערכת החינוך והישיבה הייתה שגרתית לחלוטין, אבל "הציונים" הרי תמיד אשמים. כמה אשמים? בנובמבר של אותה השנה, בהאנטר קולג' שבמנהטן, הכריזו סטודנטים של SJP שהפגינו במקום כנגד ההפרטה שרשת האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות בעיר ניו-יורק (CUNY) היא "ממסד ציוני". אתם יודעים, הציונים האלה והשליטה שלהם בכל מקום בעולם.
בעקבות מקרים אלו ושורה של תקריות נוספות, העביר הסנאט של מדינת ניו-יורק החלטה חסרת תקדים לקיצוץ של כ-485 מיליון דולרים מרשת האוניברסיטאות והמכללות במדינה על מנת "להעביר מסר" על כך שאיננה עושה מספיק למנוע תקריות אנטישמיות במוסדותיה האקדמיים.
אבל SJP, אם ערך רשימות או לא, ממש לא לבד. רשימות יהודים/ציונים/ישראלים (מחקו את המיותר) ומסרים מאיימים כנגד יהודים על-ידי ארגונים אנטי-ישראליים ברחבי העולם ספגו גינויים מקיר לקיר בעבר. באפריל 2014, שוב באוניברסיטת ניו-יורק (NYU) ושוב ארגון SJP, סטודנטים יהודים נחרדו לגלות כי בפתח חדרי מעונות נתלו "הודעות פינוי". מבחינה מדוקדקת של ההודעות נמצא באותיות הקטנות כי מדובר בתעלול אנטי-ישראלי של ארגון SJP, כדי להמחיש לסטודנטים כיצד מרגישים פלסטינים המפונים מבתיהם על-ידי צה"ל.
כשנה לאחר מכן, בפברואר 2015 קראה אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הטכנולוגית של דרבן שבדרום-אפריקה להנהלת המוסד האקדמי להשעות את כלל הסטודנטים היהודים הלומדים בו. הסיבה, על-פי מזכיר האגודה: "הם אינם תומכים במאבק בפלסטיני". עוד באותה שנה, במאי 2015, דרש בדחיפות סגן הדיקאן באוניברסיטת סנטה מריה שבברזיל "מידע בגין הימצאותם של כלל המורים והסטודנטים הישראלים" המצויים בקמפוס. הדרישה נשלחה לבקשתם הנמרצת של ארגונים אנטי-ישראליים בברזיל. לפחות באחד המקרים המתוארים לעיל, הוגשו תלונות כנגד האחראים בגין אפליה על רקע גזעני.
המסקנה ברורה: הראש האנטי-ישראלי ממציא לנו פטנטים. ייתכן מאוד שמספר האירועים וההפגנות ירד, גם בתקופות של התעצמות הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים (ע"ע האירועים המעטים שהתקיימו בצפון אמריקה ובמקומות נוספים בעולם בעקבות ובמהלך "אינתיפאדת היחידים"). עם זאת, אין זו כמות האירועים שמשחקת כאן תפקיד - אלא חומרתם. אנו אכן עדים ליותר ויותר אירועים אנטי-ישראליים קיצוניים בחו"ל, פרי יוזמתם של ארגוני הדה-לגיטימציה. מכל מקום, השמועות על נסיגתה של תנועת הדה-לגיטימציה לישראל אינן נכונות.
עידו דניאל הוא מומחה למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה של ישראל, ומשמש כראש התכנית למאבק באנטישמיות בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.