את קלואי ואלדרי פגשתי לראשונה לפני ארבע שנים, כאשר הייתי מתאם פעילות בקמפוסים עבור ארגון ההסברה הפרו-ישראלי StandWithUs, והיא הייתה סטודנטית שאהבה את ישראל. מאוד. היינו מנהלים שיחות ארוכות בסקייפ ובטלפון, שואלים זה את זו שאלות ולומדים את הסיבות שבגללן אנחנו נלחמים בתנועה האנטי-ישראלית. שני צעירים מלאי חלומות, מוטיבציה ואכפתיות למדינה.
פאסט-פורוורד להיום, שנינו עצמאים, עובדים עם ארגונים פרו-ישראלים ומסייעים להם לכוון את פעילותם למטרות הנכונות. קלואי הפכה להיות סמל המזוהה עם המאבק למען ישראל בקהילות אמריקאיות רבות, כאשר שמה הולך לפניה וכל ארגוני ההסברה הישראלים מכירים אותה ונעזרים בכישוריה כדוברת מוכשרת. למה? כי מעל הכל קלואי יודעת למה צעירים אמריקאים מתחברים, בהיותה אחת כזו. אחת הבעיות הגדולות של תומכי ישראל היום, היא ההתרחקות של צעירים יהודים מישראל. אבל הסיפור עם קלואי אחר, כי היא פשוט יודעת איזה מסרים עובדים הכי טוב ואיך להגיע לקהילות מיעוט שונות בארה"ב.
קלואי עובדת היום בארגון ההסברה "Jerusalem U", לו היא עוזרת בפיתוח תכנים מקוריים. בקיץ האחרון היא עבדה בוול סטרייט ג'ורנל יחד עם הכתב הבכיר ברט סטיבנס ובמקביל כתבה מחקר עבור "קרן תקווה" באורך 80 עמודים, אשר התמקד בדינמיקה של ארגונים פרו-ישראלים.
(וידאו שהפך ויראלי, בו קלואי מסבירה למה אסור לתמוך בתנועות החרם על ישראל)
"המטרה המשותפת היא להביס את ה-BDS", היא מסבירה, "אבל השאלה היא לא איך להביס את ה-BDS, אלא איך להקים דור חדש שמחובר לישראל ובאמצעותו להביס את ה-BDS". הגישה של קלואי היא גישה של קופירייטרית בכירה במשרד פרסום מוביל. "אנחנו צריכים לחשוב איך נייק ודיסני מוכרים לקהל כל כך גדול את המוצרים שלהם. אנחנו צריכים לגרום לאנשים להתרגש מהמוצר שלנו, להתחבר אליו, שיגרום לסימפטיה אצל קהל היעד שלנו. צריך לאתר את השאיפות של האנשים שאנחנו מדברים אליהם ולהגיד להם שבאמצעות המוצר שלנו השאיפות שלהם יתגשמו", היא מסבירה בתשוקה. כשהיא מדברת על ישראל והמאבק ב-BDS היא נראית לפתע כמו גרסה נשית וצעירה של מרטין לות'ר קינג. יש לה חלום והיא לא מפחדת להיאבק כל הדרך בשביל החלום הזה.
"עוד דברים מלבד צה"ל"
"השאלה היא איך ישראל יכולה להפוך להיות מדינה שמסמלת שהכל בה אפשרי", היא אומרת בביטחון. "זה מה שהדור שלנו מחפש. הדור הזה כל-כך שאפתן ורוצה להגיע לכוכבים, להאמין שהכל אפשרי ושאפשר לשנות באמת. כן, אפילו אם זה קצת נאיבי. השאלה שאני מציגה לך וגם לארגונים פרו-ישראלים היא כיצד אפשר ליצור תוכן שיקדם את המוצר הזה שנקרא ישראל? איך אפשר לגרום לישראל להיראות כמו חברה ששואפת לשלמות ולאוטופיה?"
בואו נחזור שוב אחורה. למפגש הראשון בין קלואי לביני. בפעם הראשונה שהיא שמעה אותי מדבר זה היה על השירות הצבאי שלי. היא מדברת בכנות ואומרת שהרעיון הזה לא קוסם לה. "כרגע ישראל מחוברת עם צבא, כוח, אלימות ומלחמות. צריך לשנות את זה. יש לכם עוד כל כך הרבה דברים נפלאים, אז למה לא לנצל אותם?"
(קלואי משתפת את סיפורה האישי)
יש מחקר מפורסם בו שאלו אנשים מה הם חושבים על מדינות העולם. את צרפת קישור עם בגט, קרואסון, אייפל. את שוויץ עם גבינה, ניטרליות ושעונים. את ברזיל עם קרנבל ונשים יפות. ואת ישראל? התשובה הייתה צבא. העובדה שרובכם הייתם בצבא לא עוזרת לשווק את ישראל לצעירים אמריקאים שלרובם אין את הניסיון הזה של שירות צבאי. המטרה שלנו תמיד צריכה להיות להתחבר לחוויות של אנשים, ועם הצבא זה פשוט בלתי אפשרי".
זה אולי לא פשוט לשמוע, אבל קלואי אומרת שזו המציאות. אני שואל אותה מה אנחנו יכולים להביא במקום, והיא מיד מדברת על ה-SJP, ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין", כדוגמה. "חן, אתה יודע מה הם מנסים לעשות? הם מנסים להפוך את ישראל ואת הישראלים ללא אנושיים. לכן, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך אנחנו מחזירים אתכם להיראות אנושיים. השאלה יכולה להיות ממש מורכבת, אבל גם ממש פשוטה".
(קלואי מתעמתת עם פעילים אנטי ישראלים)
"זה מה שאני עושה בארגון שלי. אנחנו חושבים על רעיונות לחבר את הצעירים לעולם היהודי ולישראל. למשל, איך הטקסטים היהודיים השפיעו על מוזיקאים מפורסמים, כמו בוב מארלי. הוא כוכב ענק שצעירים בכל העולם מתחברים עליו ובמוזיקה שלו מוצפת בטקסטים יהודיים. החומר צריך להיות לא הרצאתי. אל תדברו איתם על ההיסטוריה של ישראל, זה לא מעניין ולא עובד. אנחנו צריכים להעביר את ישראל בצורה מעוררת השראה, מצחיקה, מוזיקלית. ישראל שאנשים יכולים להתחבר אליה באמת ובכנות".
אז את אומרת שצריך להתחבר לקהל האמריקאי דרך תרבות הפופ?
"בדיוק. תרבות הפופ זה חיבור לדברים שעובדים - שהוכח שהם עובדים! תרבות הפופ חייבת להתחבר לישראל וישראל חייבת להתחבר לתרבות הפופ. ככה נהפוך את ישראל ואת הציונות למיינסטרים, לקונצנזוס. למשהו שכולם מסכימים עליו".
כמו מה? לשכנע את ליידי גאגא לשיר על ישראל?
"למה לא? תראה, אני שונאת לתת את "באזזפיד" כדוגמה, אבל כשהם יצאו עם הסרטון של דברים שלבנים אומרים לשחורים אבל רק הפוך, זו הייתה הצלחה מסחררת, או "שיט שאדל אומרת". דברים מצחיקים כאלה אבל עכשוויים, שאנשים יאהבו. חן, בוא נהיה כנים... אנחנו לוקחים את עצמנו יותר מדי ברצינות. אמרתי את זה כבר בעבר, אבל בכל פעם שהאו"ם יוצא עם גינוי נגד ישראל, כל אחד צועק וזועם על האו"ם - איך הם מעיזים! אבל אני אומרת - די! זה קורה, זה קרה, זה יקרה, בואו נעשה מזה צחוק. במקום להשתגע כל פעם, אנחנו צריכים להירגע. אם אנשים אומרים דברים טיפשים בואו נצחק עליהם, אבל לא נבזבז זמן להתעצבן על השטויות האלה".
"כששואלים אותי כמה היהודים משלמים לי כדי להגיד את כל הדברים שאני אומרת, אני עונה "מיליון דולר! ליום". זה מבדר אותי, אני לא מתרגשת, אני עושה מזה צחוק".
כמו כן לקלואי יש סרט חדש שהיא יצרה עם ה-Jerusalem U שנקרא "Forever", והיא מגדירה אותו כשיר המוקדש לעם היהודי. "הסרטון נעשה בצורת העברת נרטיב ולא כסרט דוקומנטרי, עם וויסאובר שלי. כתבתי את התסריט ואני מנסה ליצור מותג שעוסק כולו בגאווה יהודית וחיזוקה". היא הבטיחה לשתף איתנו את הסרטון כשהוא יהיה מוכן.
"שחורים ופלסטינים צריכים להיאבק ביחד? ממש לא"
אם עקבתם אחרי המתרחש בחברה האזרחית בארצות הברית בשנים האחרונות, לא יכולתם לפספס את אחת התנועות האזרחיות הגדולות - Black Lives Matter, "חיי שחורים חשובים". התנועה התחילה לפעול בארצות הברית בעקבות מקרי ירי מרובים של שוטרים לבנים באזרחים שחורים – ללא סיבה מוצדקת. השחורים, שהיו חשודים או אף ביצעו פשעים, לא היוו סכנת חיים על השוטרים הלבנים, וברחו מהם שכבר היו מנוטרלים אך היו מקרים רבים מידי בו הם נרצחו.
השיח על יחסי לבנים-שחורים ממשיך לגעוש ולאחרונה התנועה הצטרפה לקריאה לחרם על ישראל. בהודעה רשמית שהוציאו ניתן גינוי ל"רצח העם שעושים הישראלים בפלסטין".
מה את חושבת על התנועה והצטרפותה ל-BDS?
"לפני ש-BLM (חיי שחורים חשובים) עלו לכותרות, חשבתי שמדובר בארגון שבאמת ובתמים פועל למען חייהם של השחורים בארצות הברית. אבל, לצערי, אחרי שקראתי לעומק את מסמך העקרונות שלהם, הבנתי שהארגון הזה מטורף. הם לא משקפים את דעות מרבית השחורים באמריקה. לדוגמה, הם כותבים על החינוך הראוי בעיניהם. הם רוצים שיפריטו את כל גופי החינוך בארצות הברית אבל זה כל כך מגוחך כי אנשים שחורים בארצות הברית לפי כל הסקרים, רוצים להגיע לבתי-ספר ציבוריים. אני תוצר של בית-ספר ציבורי ואני יודעת מה זה.
(הטרלה איכותית. קלואי בהפגנה אנטי ישראלית. שימו לב לטבעת...)
הם לא משקפים שחורים באמריקה בכלל. הם קוראים להפסיק מימון ממשלתי של המשטרה ורוצים שהיא תהיה במימון פרטי. אתה מבין מה זה אומר? אם אתם סוגרים את המשטרה, זה אומר שיהיו חברות אבטחה פרטיות. החברות האלה יעשו כמה שיותר פשיטות ויעבדו בצורה מוגברת כי יהיה להם רווח מזה. הם לא באמת עושים את זה מרצון להגן ולשמור על החוק".
ומה לגבי ישראל?
"כמובן שהחלק על ישראל הראה שאין להם טיפת הבנה לגבי איך העולם עובד. מבחינתם העולם מתחלק לשחור ולבן, ישראל היא לבנה ולכן ישראל היא חלק מהגוש הלבן וצריך להתנגד לו. זה הסיפור. התפיסה היא ש"אנשים של צבע" הם אנשים שמדוכאים על ידי לבנים, זו הקונספירציה העולמית. לכן, כשהתעמתי באל ג'זירה עם שחורים שאמרו "ישראל מבצעת רצח עם" וזרקו מילים שמתחברות לאיך הם מרגישים, במנותק מעובדות כמובן - זה היה לגיטימי מבחינתם, גם אם אלו שקרים.
(פוסט מתוך עמוד הפייסבוק של BLM, בו הם מביעים סולידריות עם המאבק הפלסטיני בבילעין)
אם הם רוצים לעמוד לצד אנשים שחורים במזרח התיכון, אז למה הם לא מתנגדים לעבדות של שחורים בארצות ערב? מה עם מה שקורה באתיופיה, סודן, דארפור? הם לא דואגים לחיים של כל השחורים בעולם, אלא רק לשחורים בארצות הברית שנהרגים על-ידי שוטרים לבנים. זה הסיפור. ואין מה לצפות מהתנועה הזו שתפעל בצורה שוויונית והגונה".
הבעיה שהם מאוד משמעותיים בארצות ברית
"אתה צודק. אני מכירה המון אנשים בקהילה השחורה האמריקאית שאפילו לא שמעו על BLM או הבינו מה הם עושים, לא קראו את האמנה שלהם, אבל הם יצייצו בטוויטר וישתפו בפייסבוק שהם תומכים – כדי להיראות נאורים. הם מייצגים משהו פופולארי, אבל הרבה מהתומכים בארגון הם שמאלנים רדיקלים אליטיסטיים, שלא באמת מבינים מה קורה בקהילה השחורה. מי שרוצה להגיב שיגיב בצורה הגיונית".
חומר למחשבה. ונסיים בנימה חיובית?
"משהו חיובי? אני שמחה שיש אנשים כמוך, שמחויבים ומביאים רעיונות יצירתיים וחדשים כל הזמן. יחד אנחנו מוכנים לקדם רעיונות חדשים, לפתח אותם. דברים נעים לאט-לאט, אבל יש צמא לקונספט שהצעתי, לעשות דברים אחרת, ככל שהביקוש עולה ככה גם ארגונים גם ינועו לכיוון הזה. אני מאמינה שננצח."