"במהלך המבצעים השונים שהוא עושה, צבא ההגנה לישראל משתמש בתינוקות פלסטיניים כמטרות במטווח וזאת כדי לשפר את יכולת הדיוק של הצלפים שלו. פשוט מתאמנים עליהם. לאחר שהחיילים הורגים את הילדים הפלסטיניים הם מאכסנים אותם במקררי גלידה כדי לקצור את האיברים שלהם ולמכור אותם".
תנשמו שנייה.
ועכשיו נספר לכם שאת הטענות המופרכות, המטורפות והשקריות הללו שמע תמיר גופשטיין במהלך מסע הסברה שעשה בארצות-הברית מטעם ארגון StandWithUs, והן נאמרו כלפיו ברצינו גמורה. גופשטיין נבחר בשנת 2015 להיות שליח מיוחד של הארגון בסיאטל, כאשר במסגרת תפקידו התייצב לשליחות במשך שישה חודשים ותיפקד בתור הדובר של הארגון בכל האזור הצפון מערבי של ארה"ב.
"באחד הכנסים שהוזמנתי להציג בהם באוניברסיטת וושינגטון, עלה לדבר לפניי פעיל BDS שפשוט העליל על ישראל עלילות דם מהזן הנחות ביותר, כל מיני טיעונים שאפילו מגוחך להתחיל להתייחס אליהם. כל כך הרבה מידע שגוי, פרשנות חסרת הבנה וכמובן התעלמות מוחלטת מהצד הישראלי בקונפליקט. עבורו יש רק צד אחד – הפלסטינים – ובכלל לא משנה מה ההיגיון והסיפור המלא אומר", מספר גופשטיין.
"במהלך ההרצאה שמתי לב שכל טענה נגד ישראל גובתה בקולות הסכמה מצד הקהל. הייתי פשוט בהלם, לא האמנתי שאנשים יכולים להאמין באמת ובתמים לשקרים האיומים האלה. לבסוף הייתה אפשרות לשאול שאלות, וכאשר הצגתי את עצמי כישראלי וחייל צה״ל לשעבר, קיבלתי מצד הקהל שטף של קריאות גנאי והפרעות. "רוצח", "ציוני מלוכלך" ו"אנס" היו רק חלק מה"ברכות" שקיבלתי - ממש כמו שתוכלו לראות בסרטון. כמובן שגם לא נתנו לי להגיב כמו שצריך ולענות לכל השקרים בתשובות עובדתיות, אלא הפעילו עליי את הטקטיקה המוכרת שלהם – סתימת פיות באלימות. ואם זאת למרות המחאות הצלחתי להשמיע את קולי גם אם מספר האנשים שישמעו אותנו הוא מצומצם, אכן הצלחנו להעביר את המסר שלנו, ולהפריך את הטענות שהם שמעו קודם לכן, הם הבינו את הצורך בלקיים דיבייט בין הצדדים ולא להקשיב אך ורק לצד אחד".
התכנית The StandWithUs Fellowship עוסקת בדיפלומטיה ציבורית והיא תכנית הדגל של הארגון במסעות הסברה בחו"ל. החבר'ה הצעירים שנבחרים לערוך את מסעות ההסברה עוברים הכשרה בארץ שמכינה אותם לסיטואציות מורכבות שכאלה, שיכולות להיראות לכל אחד מאיתנו – ובצדק – כקשות ומתסכלות נורא. התכנית פועלת גם בארץ במסגרתה עוברים 180 סטודנטיות וסטודנטים סדנת לימוד להסברה של ישראל בארץ ובחו"ל.
גם שיר כהן הייתה במסע הסברה וסיפרה לנו על חוויה שעברה באחד התיכונים בסיאטל. "ראשית, במהלך תקופת השליחות ריגש אותי כל יום מחדש לדבר מול מאות תלמידים שלא פגשו מעולם יהודי ולא שמעו על מדינת ישראל, לרעה או לטובה. היו גם רגעים בהם נתקלתי בשנאה עזה כלפיי רק כי אני יהודייה המתגוררת בישראל. במהלך אחת ההרצאות שלי נעמדה מולי אישה אמריקאית, שפשוט התחילה להטיח בי האשמות", מספרת כהן.
"היא קראה לי שקרנית וטענה שכל חיילי צה״ל הם פושעי מלחמה ושלמדנו מהנאצים בגרמניה איך להתייחס לפלסטינים. כמובן שלא התעצבנתי כי אני יודעת שברוב המקרים האנשים שמפגינים נגדנו ומאשימים אותנו צורכים את הידע שלהם מהתקשורת ומהפגנות שמתקיימות בקהילות שלהם, גם אם המידע לא אמין". כהן מוסיפה כי למרות זאת הימצאות שליחות ושליחים פרו-ישראלים בקהילות, שיכולים לתת מענה מדוייק ב"זמן אפס" מייצרת שינוי. "הנוכחות שלנו גורמת לחלק מהאנשים לשנות את דעתם".
השליח השלישי שביקש לספר לנו על המסע שלו הוא חן מזיג, שנסע עוד בשנת 2012, כשהמונח BDS עוד היה בחיתוליו התקשורתיים. "אני אומר בוודאות – ההימצאות שלנו שם נותנת לקהילות היהודיות כוח להעז לעמוד אל מול אותם מפגינים אנטי ישראלים. לא מדובר רק במענה לפעילים האנטי-ישראליים, אלא גם בתמיכה במי שמותקף על בסיס יום-יומי ולעיתים מרגיש חסר אונים".
מזיג ממשיך ומספר כי: "כשאת מגיעה לבית כנסת ושומעת הרצאה של דובר יהודי, שקורא שוב ושוב לסיום הקיום של ישראל כמדינה יהודית ונענה במחיאות כפיים, את מבינה שזה שאת שם, להרים את היד בסוף ההרצאה ולהציג את האמת שלך, זה גלגל הצלה עבור עשרות חברי קהילה שמנסים לעצור את ההתדרדרות של בית הכנסת שלהם - והם יעמדו איתך", הוא אומר.
"הייתה סטודנטית שעבדתי איתה חודשים רבים כדי להתכונן לדיון בנוגע לחרם על ישראל במועצת התלמידים. לא אשכח בחיים איך אותה סטודנטית הוציאה שרשרת של מגן דוד מתחת לצווארון החולצה, ושמה אותה בגאווה בחוץ. זה נשמע לך טריוואלי? זה ממש לא לצערי. היא אמרה לי "אני עכשיו יכולה ללבוש את זה בגאווה". במקרה אחר הרצתי בתיכון ציבורי למספר כיתות. באחת מהן הגיע אלי תלמיד קצת מבויש ואמר שלפני ההרצאה הוא לא דיבר על זה שהוא יהודי, אבל עכשיו הוא יכול, והוא מבקש את מספר הטלפון שלי למקרה שהמורים "יעשו לו בעיות עם זה שהוא מדבר על יהדות".
תודה לשני לוסקי-לוי על הסיוע בהכנת הכתבה