איפה בגין היה שותה יין?

הנדיב היהודי הידוע משה מונטיפיורי הגיע לביקורו השלישי בארץ ישראל בשנת 1849, שם נפגש עם תושביה של ירושלים. רבי מרדכי אברהם שור היה אחד מאותם תושבים שזכו לחזות באישיות המפורסמת, וסיפר לו כי שנה קודם לכן הקים יחד עם חותנו יצחק את היקב הראשון בירושלים המתחדשת, שם החל לייצר את יין הקונדיטון המוזכר בתלמוד. מונטיפיורי התרשם עמוקות והחליט להעמיק השקעתו בתעשיה ובחקלאות בארץ ישראל.

"בשנות ה-70 עבר היקב מממרתף המשפחה בירושלים למישור אדומים, וזאת כדי להתרחב ולעבור לשיטת ייצור מודרנית", מספר אלי שור, דור שביעי למייסדי היקב. הוא נזכר בחשש שעלה בקרב תעשיינים רבים בשנת 2015, עת קיבל האיחוד האירופי החלטה תקדימית לסמן מוצרים ישראלים שיוצרו מחוץ לגבולות הקו הירוק. "למרות הקריאות לחרם על תוצרת ישראלית אנחנו עדים דווקא לביקוש ליינות היקב ולעלייה בהיקף ההזמנות" מספר שור ומוסיף כי "אפשר להירגע, מעז יוצא לעתים מתוק". ואכן, המצב בשנה האחרונה היה מתוק במיוחד עבור היקב, אשר חתם על הסכם הפצה יוצא דופן בסך שני מיליון דולר כדי להפיץ את סדנת היינות ADI 13 וקונדיטון בארה"ב. "אנחנו מייצרים כאן יין כבר 170 שנה" מספר שור, "צריך לשים פוליטיקה בצד ופשוט להעריך את היין, מה זה משנה איפה הוא מיוצר?"

יקב כורמים (צילום: באדיבות יקב הכורמים) — יין שירד ממדף אחד, יעלה לשניים אחרים. אלי שור, מנכ"ל יקב הכורמים | צילום: באדיבות יקב הכורמים

יקב כורמים מייצר כשני מיליון בקבוקים בשנה והוא אחד מבין 300 יקבים הפועלים כיום בישראל. לפי מכון הייצוא הישראלי מיוצרים בישראל מדי שנה כ-40 מיליון בקבוקי יין וכ-10 מיליון בקבוקי תירוש. עשרים אחוז מהיין מופנה לייצוא, ושוק היין בישראל מגלגל מדי שנה כמיליארד שקלים. "תנאי האקלים הנוחים בישראל יוצרים טעמים מעולים ביין" טוען שור, אך מביע ביקורת כלפי מחירי היין בארץ אשר פוגעים בצרכן הישראלי. "ישראלים יתחילו לשתות יותר יין כאשר מחירי הבקבוקים יהיו פחות מ-30 שקלים" הוא מספר. בכך מנפץ שור את אחד המיתוסים הנפוצים בשוק שלפיהם יין יקר יותר הוא בהכרח טוב יותר. "אין כמעט קשר בין מחיר - לבין כמה אנשים אוהבים את היין" טוען שור, ומפריך מיתוס נוסף: "יין ישן יותר אינו בהכרח איכותי יותר. לאמיתו של דבר, רוב היינות האיכותיים אמורים להיות טובים עד חמש שנים משנת הבציר שלהם".

שור מספר כי הוא מתאהב בכל פעם ביין אחר וכי מדובר בעניין של מצב רוח. "צריך רק למצוא את הבקבוק הנכון בהתאם לתחושה ולארוחה" הוא משתף, ומדגיש כי חשוב לשתות את היין לא כמשקה קל אלא להינות מהארומה ומהטעם שהוא משאיר בחלל הפה. "צריך להשהות את היין שניה על הלשון" מסביר שור, "וחשוב לשתות את היין בטמפרטורה הנכונה שלו. יין אדום בטמפטורה של 15-18 מעלות, ויינות לבנים צריכים להיות מצוננים כשעתיים-שלוש לפני ההגשה".

בשבועיים האחרונים היה קשה להתחמק מהחלטת האו"ם הנותנת לגיטימציה לחרם על תוצרת ישראלית המיוצרת מעבר לגבולות 67'. "החלטות כאלו יכולות להשפיע, אך לא משנות את מצב שוק ייצוא היין הישראלי", אומר שור. "בפועל מה שקורה הוא שכאשר מפסיקים להציג יינות של יקב הכורמים במדף בגרמניה, מתחילים להציג אותם על המדף בקוריאה, ביפן ובעוד מדינות מפתיעות. מה שעוש מפתיע הוא שאנחנו באמת רק הולכים וגדלים. מידי שנה הייצוא לארה"ב גדל בכשבעים אחוז. יש לנו הרבה במה להתגאות ויקבים ישראלים רבים אף זוכים בפרסים בינלאומיים. בואו נעזוב פוליטיקה בצד ונשתה יחד יחד יין, זה עד כדי כך פשוט".

מצאתם טעות לשון?