הפיגוע ב"היפר כשר" בפריז בינואר 2015, בו נרצחו ארבעה יהודים - זכור לכולנו. לצערנו מאז נוספו עוד פיגועים המוניים שהתחוללו בגבולותיה של המדינה האהובה, האחרון שבהם היה רק בשבוע שעבר בניס.
הפיגוע ב"היפר כשר" הותיר את הקהילה היהודית הצרפתית מדממת, ולזכר הטבח הנורא נערכה מיד בפריז עצרת מחאה בהשתתפות למעלה ממיליון אנשים, ביניהם עשרות מנהיגי מדינות. בהמשך, נערך טקס בבית כנסת בפריז לזכר ההרוגים, בהשתתפות נשיא צרפת פרנסואה הולנד וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. למעשה, הפיגוע ב"היפר כשר" אינו עומד לבדו, אלא מהווה אירוע שיא בין מאות מעשי תקיפה אלימים נגד יהודי צרפת, שבולטים גם בהשוואה למדינות אירופה האחרות.
גילויי האנטישמיות הרבים הביאו להגירה של יהודי צרפת מפריז, בין אם לערים אחרות בצרפת ובין אם לישראל ולמדינות נוספות. כך למשל, בשנת 2015 עלו לארץ כ-8,000 מיהודי צרפת.
הרב אברהם קריגר, העומד בראש מכון "שם עולם", ובין השאר חוקר אנטישמיות והכחשת שואה, מצביע על מגמת האנטישמיות הבולטת במדינה: "צרפת מהווה מעין בבואה לאנטישמיות באירופה ככלל. היום, בשונה מבעבר, הגילויים האנטישמיים באים מהעולם המוסלמי רדיקלי, ופחות מצד האירופאים עצמם", אומר הרב קריגר. "אבל, אלה בהחלט יכולים לעורר את התפיסות האנטישמיות שהתקבעו במדינות האירופאיות במשך מאות שנים, גם לפני האסלאם".
יש נקודה שאפשר לסמן כנקודת מפנה?
"השינוי הקיצוני החל בעשור האחרון, ובייחוד ב-8-7 השנים האחרונות, עם התחזקותו של האסלאם הקיצוני שרוצה למוטט את שערי העולם המערבי. זאת, לצד קריסתן של חלק ממדינות האסלאם ב'אביב הערבי', שהתברר בסוף בתור 'החורף הסיבירי הערבי', וההתנהלות מלאת המחדלים של ארה"ב בנושא, שתרמה מאוד לפונדמנטליזם האסלאמי. הדברים האלה נטמעו עמוק, גם באוכלוסייה האסלאמית המתונה יותר".
אבל האסלאם הקיצוני שולל את כל מה ששונה ממנו, ולא רק את היהדות.
"אמנם, מדובר בזעם כללי שמופנה בין השאר נגד יהודים, אבל לאורך ההיסטוריה, תמיד כשזרם מסוים ניסה ליצור ערעור - הוא פנה בראש ובראשונה נגד היהודים, המהווים קבוצה חלשה יותר. כשמוסלמים קיצוניים תוקפים קבוצות יהודיות, הם יכולים לזכות באהדה מסוימת של האוכלוסייה המקומית, מפני שבצרפת ובאירופה בכלל עדיין מקוננת קבוצות אנטישמיות, גם אם הן לא בולטות. יש אירופאים שבטוחים שכל עוד אין שלום בין היהודים לפלסטינים יימשכו הפיגועים נגד יהודים, אבל זה חוסר הבנה בסיסי. האירופאים שעדיין מאמינים שהקיצוניות האסלאמית מופנית נגד יהודים בלבד - הם תמימים".
מה מייחד את האנטישמיות בצרפת וגורם ליהודי פריז להגר?
"הקהילה היהודית בצרפת היא הגדולה באירופה ומונה כ-600-500 אלף יהודים, כמחציתם גרים באזור פריז - ולכן יש לה השפעה על שאר הקהילות היהודיות. בנוסף, הקהילה היהודית בצרפת היא בעלת זיקה משמעותית ליהדות ולמדינת ישראל, כחלק מתהליך התקרבות למסורת שהחל עוד לאחר מלחמת ששת הימים, נמשך לאורך העשורים והתחזק במיוחד בשנות השמונים, עם התחזקות האסלאם בצרפת.
"מעבר לכך, מה שמייחד את יהדות צרפת, היא העובדה שמדובר בקהילה שחלק משמעותי ממנה הם יהודים שמוצאם ממדינות ערב, כמו מרוקו ואלג'יריה. ליהודים האלה היכרות ארוכת שנים עם המנטליות המוסלמית: בתקופה ההיא של שנות ה-50 וה-60 במדינות האסלאם, מוסלמים ויהודים היו חיים יחד ביחסים טובים בדרך כלל, עד שמשהו היה מערער את זה - ואז הייתה נגלית התנהגות רצחנית חסרת גבולות. היהודים האלה שהיגרו לצרפת הם היום בני 70-60, כלומר ההורים של החבר'ה שמהגרים, ומהווים שדרה משמעותית בקהילה. הם מזהים מיד את דפוס ההתנהגות הקטלני המוסלמי, ולכן ההתעוררות בצרפת משמעותית כל כך".
איך נראית העזיבה של היהודים?
"קודם כל, נוצרה מין אווירה של צער על היהודים שעוזבים, ואפילו תחושה שהם נוטשים את צרפת ובוגדים בה, ולכן רבים מהיהודים שמהגרים מסתירים זאת עד הרגע האחרון. העזיבה עצמה מתחלקת לשלוש קבוצות: אלה שעוזבים למרכזים יהודיים קטנים יותר בצרפת, שזו תופעה מעניינת מפני שבדרך כלל בעתות משבר עוברים למרכזים יהודיים גדולים; אלה שעולים לישראל ומספרם עולה משנה לשנה; ואלה שמהגרים למדינות אחרות, ובראשן קנדה".
מה החלק של מדינת ישראל בכך?
"בעיניי, זו שעת מבחן גדולה של ישראל כמדינה יהודית שצריכה לדעת לפתוח את שעריה. מדינת ישראל תמיד מעודדת עלייה, אבל היא לא עושה די כדי שיהדות צרפת תבחר להגיע דווקא לכאן. מדובר באוכלוסייה משכילה ואיכותית מאוד, וחלק מהיהודים עוזבים למדינות אחרות בגלל קשיים ביורוקרטיים בעלייה לישראל או ביטחון כלכלי במדינות אחרות. במקביל לעשייה של ישראל כמדינה, חלק מהמרכזים המוניציפאליים, למשל נתניה, חדרה ואשדוד, זיהו את הפוטנציאל ויצרו יוזמות עצמאיות. בכל אופן, בעיניי אין להחליף גולה בגולה - ועל מדינת ישראל לפעול יותר בנושא".
רוצים לשמוע עוד מהרב קריגר? היכנסו לעמוד של מכון "שם עולם" בפייסבוק