יהודים וערבים רצים בירושלים - אנחנו לא צריכים לספר לכם באילו נסיבות התרגלנו לשמוע דיווחים כאלה, אבל הפעם מדובר במשהו שונה לחלוטין. כשהאווירה בירושלים עדיין מתוחה, ופיגועים וגילויי גזענות הפכו לדבר שבשגרה - יש ירושלמים שיודעים שאפשר גם אחרת.
פרויקט "רצים ללא גבולות" הוא פרויקט ריצה משותף, אשר נוצר מתוך ההבנה שבצל המחלוקות הפוליטיות בישראל ובירושלים - דווקא הספורט הוא זה שיכול לקרב בין היהודים והערבים בעיר. בפרויקט משתתפים 25 נערים ונערות בגילאי 18-15, וכ-45 בוגרים ובוגרות. האימונים מתקיימים באיצטדיון האתלטיקה בגבעת-רם, לאחר שלא נמצא מתקן אתלטיקה מקצועי מתאים במזרח ירושלים, והשפה בה מתקיימים האימונים היא אנגלית - למרות שלדברי המשתתפים זה לא ממש משנה, מפני שהקשר האמיתי מגיע דרך הספורט.
"בפעמים הראשונות היינו מאוד נבוכים ובקושי דיברנו אחד עם השני, אבל עם הזמן האימונים איחדו בינינו", מספר איציק קרסיק, אחד הנערים המשתתפים בפרויקט. "יש משהו ממכר בריצה ובהשפעות שלה כשזאת פעילות שנעשית יחד, ועם הזמן כבר הפכנו לחברים טובים. אני בספק שהייתי יכול להכיר את האנשים האלה בלי הקבוצה. לא מעט נערים בירושלים זקוקים בדיוק ליוזמה כזאת, שתגרום להם להכיר בגובה העיניים את הצד שלצידו הם חיים, ולא רק דרך גורמים קיצוניים שמנסים ללבות את האלימות".
מאחורי יוזמת "רצים ללא גבולות" עומדים ישראל הס, איש שיווק אינטרנטי ורץ חובב בעצמו, ושושנה בן דוד, שבעת ייסוד הפרויקט הייתה תלמידת תיכון ירושלמית. "הפרויקט נועד לסדוק את חומות השנאה בירושלים", אומר הס. "האימונים במסגרת הקבוצה נתנו לנערים הזדמנות להכיר בני נוער שגרים כל כך קרוב אליהם, אבל שלא היו מצליחים לפגוש לעולם בשום דרך אחרת. עבורם ירושלים היא בית, וזהו כנראה המרחב המשותף היחיד שמחבר היום בין נערים ונערות ממזרח וממערב העיר".
מה גרם לכם להקים את הפרויקט?
"הרעיון היה קיים חודשים רבים קודם לכן, אבל דבר לא זז. מה שהניע אותי אישית לפעולה הייתה הגזענות שראיתי בירושלים בשנת 2014, גם מהצד הערבי במזרח העיר וגם מהצד היהודי במערבה. זו הייתה גזענות מסוג אחר, כזו שלא ראיתי כאן גם בתקופת פיגועי האוטובוסים באינתיפאדה השנייה. התחלנו עם קבוצת הנערות בנובמבר 2014, ובמרס 2015 הקמנו גם את קבוצת הנערים. כשלושה חודשים מאוחר יותר הוקמו גם קבוצות הנשים והגברים".
ניר קמחי, אחד החברים בנבחרת הנערים שמתגורר בשכונת גילה שבעיר, מספר: "ראיתי את הקבוצה של "רצים ללא גבולות" בפייסבוק. התלבטתי אם ללכת, ובסוף, כשהתפנה לי קצת זמן אחרי הבגרויות - החלטתי לנסות, בין השאר מפני שעניין אותי לראות מה רמת התקשורת בין היהודים והערבים בקבוצה. גיליתי אווירה טובה במקום שהוא לא אזור הנוחות שלי, כאשר מה שמקרב בינינו הוא התמיכה - אם אני נשרך מאחור, למשל, הרץ הכי טוב בקבוצה שהוא במקרה ערבי, בא אחורה ועוזר לי. הדת או המוצא בכלל לא משנים כאן".
איך היו התגובות של הסביבה?
"היו מי שהגיבו באופן שלילי ושאלו אותי למה בכלל אני הולך לשם. הסברתי להם שזה לא מה שהם חושבים וזה בסך הכול פרויקט שנועד כדי שנכיר אחד את השני, נדבר ונמצא מכנה משותף. לצדם, היו גם אנשים שהתעניינו מאוד. אנשים חושבים שיהודים וערבים לא יכולים להסתדר, אבל בסך הכול זה טריוויאלי".
לדבריו של הס, 85% מהמימון לפרויקט גויס על ידי קמפיינים של מימון המונים באינטרנט. מעבר לכך, בפעילויות ספציפיות שארגנו ובראשן כמה מרוצים, הם זכו לתמיכה מארגונים ומוסדות שונים, כמו הליגה נגד השמצה בישראל, משרד החוץ, קרן ירושלים, צעירים במרכז, האוניברסיטה המורמונית וגם נותני חסות מסחריים.
אתם בקשר גם עם המשפחות של הרצות והרצים?
"כן, אנחנו בקשר עם כל המשפחות, הן היהודיות והן הערביות, מפני שחייבים להיות אישור של ההורים ותמיכה מהבית. ההורים מעודדים מאוד את הפעילות הזו, ובמיוחד ההורים של הנערים ממחנה הפליטים בשועפאט. עבורם במיוחד מדובר בפרויקט מצוין, מפני שבאזורים האלה אין שום פעילות ספורט בשעות אחר הצהריים".
בחודש ספטמבר יתקיים מרוץ ריצ'מונד הבינלאומי בלונדון, והנערים ב"רצים ללא גבולות" רוצים לטוס ולייצג את ירושלים. באופן לא מפתיע, עומדים בפני המשלחת הפוטנציאלית קשיים בירוקראטיים וכלכליים, החל מהוצאה של ויזות, דרך אשרות מעבר מיוחדות ובידוק לנערים ממזרח ירושלים ועד למימון המשלחת. כדי לענות על האחרון, הקבוצה מנסה לגייס את הסכום הנדרש, שעומד על 44 אלף שקלים, באמצעות קמפיין מימון המונים - ובינתיים הצליחה לגייס כמעט מחצית מהסכום. בתמורה לתרומות, חברי הקבוצה מבטיחים לכם הטבות שונות, בהתאם לגובה הסכום שתרמתם - החל מבגדי ספורט עם הדפס הקבוצה, דרך סיור רגלי מודרך בעיר העתיקה בירושלים ועד אפשרות להיות ספונסר רשמי.
ומה הלאה? הס מקווה כי יוכלו לבסס את היוזמה בירושלים, ולאחר מכן להרחיב אותה לערים מעורבות נוספות בישראל, בתקווה שזו בסופו של דבר תהווה נדבך נוסף בתשובה של הדור הצעיר למצב היום.