"הרבה שואלים אותי מה זה BDS. הם מרגישים שזה תפס מאוד, אבל לאנשים אין באמת מושג מה זה", מספר לי עדן אדלר, סטודנט בשנה א' למדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. אדלר ארגן ביום רביעי האחרון ביחד עם חבריו לתא "קאמרה און קמפוס" - כנס ראשוני מסוגו באחת האוניברסיטאות הפוליטיות בארץ.
>> לעוד סיפורים מעניינים - המשיכו לעקוב אחרינו בפייסבוק
הכנס, שנקרא "Fighting BDS", פנה לסטודנטים שרוצים ללמוד עוד על אחת התופעות המדוברות בישראל בשנה האחרונה ואכן עשרות סטודנטים הגיעו לשמוע על תנועות החרם המאורגנות נגדנו. אדלר מספר שהחליט לארגן את האירוע עם חבריו, בר פביאן, ליאל חיון ומתן ליפשיץ אחרי שהבינו שיש צמא אמיתי לידע בקשר לתנועות החרם, אבל שלא ברור מאיפה להשיג אותו ומה אמינותו.
"הגעתי לארץ אחרי שנה וחצי במהלכן עשיתי הסברה ברחבי ארצות הברית וקנדה. הסתובבתי בקהילות היהודיות ובקמפוסים השונים. בחלק מהמקומות גם הגעתי לשבוע האפרטהייד. אני זוכר מקרה אחד ספציפי באחת האוניברסיטאות הגדולות, רטקורס בניו-ג'רזי, כשאני מגיע לקמפוס ורואה מולי חומות ענקיות ובין 60 ל-70 סטודנטים צועקים "מהנהר עד הים – פלסטין תשוחרר" - "From the river to the sea Palestine will be free", הוא מספר. "באותו הרגע אני מרגיש שאני נזרק אחורה ל"צוק איתן". לחמתי שם בקיץ 2014 והרגשתי שאני ממש בפנים. אפילו שהייתי באה"ב וידעתי שאני לא בארץ באותו רגע - זה ממש זרק אותי מכל המדרגות. ליד החומות הגדולות של ה"אפרטהייד" היה שולחן קטן של האחווה היהודית שנקראת אלפא אפסילון פאי. הם ניסו לתת כלים להתמודד עם האנטי-ישראליות ופתחו שולחן עם חומוס ודגל ישראל".
את הרגע המכונן הזה אדלר לא ישכח, והוא מבחינתו נותן לו את המוטיבציה עד היום לפעול בקרב הסטודנטים הישראלים בנושא. "משם הייתה לי הרבה יותר מודעות למה זה חשוב לפעול בזירה הזו. למה בעצם צריך לתת את הכלים לא רק לקהילות היהודיות אלא גם לסטודנטים, כדי שידעו להתמודד".
אדלר מספר שכשהיה מסתובב בקמפוסים שהיו בהם אלפי סטודנטים יהודים היה מרגיש מצד אחד אכזבה אך מצד שני שמחה. "כשיש 5,000 סטודנטים יהודים אבל רק 30 עושים משהו, זה מצער באיזשהו אופן אבל למעשה כל סטודנט שעושה למען ישראל זה משהו שממש מחמם את הלב, במיוחד שיש כאלה שמעולם לא ביקרו כאן ועדיין מרגישים תחושת חיבור גדולה לארץ".
זה קורה גם פה
"חזרתי לארץ, ראיתי כאן את מה שראיתי שם. אמנם בדפוסים אחרים אבל זה קורה גם פה. אני באמת מאמין ששינוי יכול להתרחש מבנאדם אחד ולכן היה לי חשוב לארגן עם חבריי את האירוע באוניברסיטה העברית".
הכנס, שהתקיים ברביעי שעבר כלל מתן מידע עובדתי על תנועות החרם כמו מי העומדים בראשן, כיצד הם מגייסים תמיכה ומהן דרכי הפעולה שלהם, כמו גם אילו ארגונים פועלים במסגרת הקואליציה נגד ישראל. החלק השני היה אישי יותר, ובו סטודנטים מרחבי העולם סיפרו איך התמודדו עם האירועים האנטי-ישראליים בקמפוסים שלהם.
"לאירוע הגיעו שלושה ארגוני הסברה שונים. הראשון הוא Jerusalem U, בנציגות של יוני מן שאחראי על הקמפוסים בארצות הברית, שנתן סקירה יותר מדוייקת של מה קורה באמת בקמפוסים. לאחר מכן ראינו סרט דוקומנטרי על מצבם ועל איך האנטישמיות החדשה תופסת שם. הסרט הופק בשיתוף Jerusalem U, StandWithUs, וארגון "הסברה פלושיפ".
"בסרט אפשר לראות את הסיפור של אחת הסטודנטיות הפעילות, בקי סבו, שעוקבים אחרי הפעילות הפרו-ישראלית שלה עד שבסופו של דבר היא נעצרת על-ידי המשטרה. זה אבסורד! ניסו להוריד אותה, לקחו אותה באזיקים, זה פשוט הזוי. כיום היא בארץ והיא באה לדבר איתנו בכנס", מספר אדלר.
אז מה הצעד הבא שלכם?
"אנחנו פותחים באופן רשמי את התא של "קאמרה און קמפוס". זאת הפעם הראשונה שיש דבר כזה בארץ. יש לנו כל מיני פעילויות מתוכננות כמו לדוגמה סדנאות כתיבה בהן ילמדו הסטודנטים אין לארגן ולכתוב טיעון. אנחנו רוצים גם סדנאות מדיה ורשתות חברתיות. אחד האפיקים שמעניינים אותנו ביותר הוא לבדוק את הדיווחים המוטים בכלי התקשורת הבינלאומיים ולפעול כדי לשנות דיווחים לא מהימנים. אפילו קבלת תגובה מכלי תקשורת גדול כמו CNN היא הישג אדיר".
אתה חושב שנראה גם באוניברסיטאות בישראל את שבוע האפרטהייד?
"קשה לנו לתת תשובה מוחלטת לכך. חשבנו על זה, כל החברים המארגנים. כאשר אנו מביטים כיום על מצבנו בארץ, עם כל המורכבות שיש, אנו יודעים שאנשים מסוגלים לעשות את ההבחנה בין המדינה שכולנו אוהבים - לעומת מה שאומרים עלינו בעולם. אין לנו ספק שכל מוסד אקדמאי בשטחי ישראל לא יעסוק בהשוואה ובסוגיה הזו, אז אנחנו לא חושבים שבאמת ייהו כאן שבועות אפרטהייד כמו בחו"ל".
לאתר של Jerusalem U לחצו כאן
לאתר של תא קאמרה לחצו כאן