אם תחפשו את שמו של רס"ן אביחי אדרעי בעברית בגוגל, תקבלו כ-7,130 תוצאות. לעומת זאת, אם תחפשו אותו בערבית, כמות התוצאות תזנק ל-160,000, פי 22. רס"ן אדרעי, ראש מדור תקשורת ערבית בדובר צה"ל, הוא מי שעומד בחזית ההסברה הישראלית לעולם הערבי, ובפועל מהווה את הקול והפנים של צה"ל מול מיליונים רבים של אזרחי מדינות ערב, פלסטינים וערבים-ישראלים.
אדרעי נמצא במאבק יומיומי של הסברה לקהל המאתגר ביותר, ומנסה לאזן את התמונה החד צדדית של מדינת ישראל ושל צה"ל. "אזרח בעולם הערבי ניזון מחינוך ומנרטיב מסוימים, ולכן הקושי לשנות את דעתו ואת האופן שבו הוא מסתכל עליך הוא הרבה יותר גדול", מסביר אדרעי. "אבל במקביל, העולם הערבי צמא ללמוד על ישראל ולהכיר אותה. אנחנו מנסים להנגיש את צה"ל לעולם הערבי ולהראות את הפנים האמיתיות של ישראל. המטרות שלנו הן צנועות - לייצר שיח ולגרום לצד השני לשאול שאלות. זה לא פשוט, אבל זה סופר חשוב".
למדור שני תחומי אחריות. הראשון הוא התקשורת המסורתית, כלומר עיתונות כתובה ומשודרת. "כמעט כל אמצעי התקשורת בעולם הערבי רוצים לשמוע את הקול הישראלי, גם אם בשביל לנגח אותו. אבל מעבר לזה - בשנים האחרונות, עולם התקשורת הערבי השתנה, וקיימות רשתות שבהן הקו האנטי-ישראלי הוא פחות ברור", הוא מסביר.
כמו כל דבר בצה"ל - גם במדור התקשורת הערבית מחלקים את הזמן לחירום ולשגרה, שמהווה הכנה לחירום למעשה. "בשגרה, המטרה שלנו היא להראות לכתבים הערבים צה"ל אחר, וכך לחשוף את הציבור הערבי לדברים שהוא לא מכיר", מספר אדרעי. "אנחנו מזמינים עיתונאים ערבים לאימונים של צה"ל, למשל, כשהמטרה היא שכמעט כל יום תהיה כתבה של כלי תקשורת ערבי על צה"ל".
כלי תקשורת ערביים רוצים לסקר אימונים של צה"ל?
"בטח. אנחנו מאפשרים להם להגיע למקומות שפעם היו בגדר חלום, לראות את צה"ל באופן בלתי אמצעי. למשל, אחת לחצי שנה יש תרגיל בבסיס שיזפון, ותמיד יש נוכחות מרשימה של כלי תקשורת ערבים, זה מרתק אותם. פעם, הם היו צריכים לשדר חומרים ממוחזרים של כלי התקשורת הישראלים. אני כמעט לא זוכר אירוע שבו הבאנו מערכות תקשורת ערביות לבסיסי צה"ל, ולא יצאה מזה כתבה שתאמה את המסרים שלנו".
"הם לא מאמינים שנשים נלחמות בצה"ל כמו גברים"
תחום האחריות השני של המדור הוא עולם הרשתות החברתיות, שהולך ומתפתח מאז פרוץ אירועי הטלטלה האזורית ב-2011. אז, נראה כי הוכר לראשונה הכוח של האינטרנט לייצר שינוי פוליטי ותודעתי.
איך נראית הסברה ברשתות החברתיות?
"הרשתות החברתיות יצרו עולם נגיש יותר - אם פעם ערבים רק שמעו על ישראלים, היום אנחנו הרבה יותר נוכחים בחיים שלהם. במדור, אנחנו מנסים לייצר שיח אמיתי וללא מתווכים בינינו לבין הציבור הערבי, ומציפים סימני שאלה בקרב הגולשים. שאלה שאנחנו יכולים להעלות, למשל, היא מה האינטרס של חמאס לפתוח שוב במלחמה, לאחר שלושה אירועים בשנים האחרונות ברצועת עזה, שבהם חמאס לא השיגה דבר עבור האוכלוסייה". לדבריו, ההשפעה של הפעילות ברשתות החברתיות היא עמוקה: "אנחנו רואים יותר ויותר גולשים שמתעניינים ושואלים שאלות, והפוסטים שלנו זוכים לחשיפה גם בכלי תקשורת ערביים שלא מסקרים את צה"ל ישירות. אנחנו לא חולמים שבזכות הפעילות שלנו יפתחו סניף של הקונגרס הציוני בעולם הערבי, אבל אנחנו מרככים את התמונה עד כמה שאפשר ומציגים את צה"ל כמו שהוא".
בטח יש גם הרבה תגובות נאצה.
"כן, יש אנשים שמקללים, אבל כמובן שצה"ל לא נכנס לדברים כאלה. שואלים אותנו לא פעם למה אנחנו לא מוחקים את הדברים האלה, אבל לדעתי זה חשוב שנשאיר אותם. אנחנו למעשה מראים לעולם הערבי את הדמוקרטיה ואת חופש הביטוי בישראל – אין איזה 'אח גדול' שעוקב אחריך".
מה מעניין את הגולשים הערבים?
"אחד הדברים שהכי מעניינים את הגולשים הוא שירות נשים בצה"ל, כי בעולם הערבי עדיין לא מאמינים בכך שאישה יכולה להילחם כמו גבר. זה מעלה תהיות, אבל גם התפעלות. נושא נוסף שעולה המון הוא שירות מוסלמים ונוצרים. זה מפתיע מאוד את הציבור הערבי, ומבחינת הסברה זו הזדמנות מדהימה להראות שצה"ל הוא מקום שוויוני שמאפשר לאנשים ללמוד, להתקדם ולעשות שירות משמעותי. הרבה פעמים אנחנו גם רואים קנאה במדינת ישראל".
במה שונה הסברה לעולם הערבי, מזו לעולם המערבי?
"המסר הוא מעט אחר. לקהל המערבי אנחנו מעבירים מסר רך יותר, ונתמקד בכך שאנחנו מאוימים ורוצים להגן על עצמנו. גם בהסברה לקהל הערבי נדבר על האיום, אך תמיד גם על המענה שאנחנו נותנים לו. נבליט את העוצמה של ישראל ואת העובדה שצה"ל ניצח בכל אתגר שעמד לפתחו, מסרים קלאסיים של עוצמה והרתעה. אבל, תמיד נשלב בהסברה מסרים רכים, ובייחוד ברשתות החברתיות".
מסרים רכים?
"אלה הם מסרים שמראים שיש לנו מכנה משותף גדול ונועדו לייצר שינוי חיובי. למשל, נדבר על הטיפול שאנחנו מעניקים לעשרות אלפי פלסטינים בישראל, שמבליט את האנושיות של צה"ל. בנוסף, חגים או אפילו אירועי ספורט כמו גמר ליגת האלופות מהווים הזדמנות ליצור גשר בינינו לבין הציבור הערבי. לדוגמה, לקראת הרמדאן אנחנו מקליטים ברכה מיוחדת לחג ואפילו מתייחסים לטלנובלות הערביות, שמהוות את מוקד העניין בעולם הערבי החודש. זו גם הזדמנות להראות חיילים מוסלמים שמשרתים בצבא".
"בצוק איתן המראיינים התחרו - מי מוציא את הישראלי מגוחך יותר"
אדרעי בן 33, והוא בתפקיד יותר מעשור. כבר בתיכון נדבק בחיידק הערבית, ולאחר מכן התגייס ליחידה 8200 של חיל המודיעין. כשהיה בן 22, הוצע לו התפקיד על ידי דוברת צה"ל דאז, מירי רגב. בעשור שחלף, הפך אדרעי למעשה לפנים של צה"ל בעולם הערבי, ועבר אירועים משמעותיים, החל מחטיפת גלעד שליט ומלחמת לבנון השנייה ("זה היה האתגר המשמעותי הראשון שלי"), דרך מבצע "עמוד ענן", אז תוגברה האבטחה סביבו עקב איומים על חייו, ועד מבצע "צוק איתן".
מה קורה בעיתות חירום?
"זה נראה אחרת לגמרי. בצוק איתן, למשל, גם הרשתות החברתיות וגם כלי התקשורת המסורתיים היו פעילים מאוד, והיינו צריכים לתמרן ביניהם. ב-51 ימי מבצע, היו לי מאות הופעות טלוויזיוניות, כל יום התראיינתי לכ-15 כלי תקשורת ערביים, ואתה צריך להעביר את המסר במספר מצומצם של דקות לציבור ערבי בזירה עוינת מאוד. המראיינים הערביים התחרו ביניהם, מי מקשה יותר על הישראלי ומוציא אותי מגוחך יותר. אבל, בסוף אתה יודע להשתמש בניואנסים של השפה והתרבות כדי להעביר את המסר.
"ברשתות החברתיות, ניסינו לזהות קמפיינים של הצד השני ולהשתמש בהם כדי לנגח אותו. למשל, העלנו שאלות על הצורך במנהרות, מה משיגים בהן ומה המחיר שתושבי עזה משלמים. במקום לדווח על חשיפה של מנהרה באופן יבש, חשפנו מה העלות של בנייתה, וכמה בתי ספר או בתי חולים היה אפשר לבנות באותו הסכום.
"מעבר לכך, הבלטנו את ההבדל בין ממשלת ישראל, שדואגת לאזרחיה בעזרת פיקוד העורף ומנסה להגן על כל אזרח, לעומת מנהיגי חמאס - שנמצאים בבונקרים, כשתושבי רצועת עזה חשופים ברחובות. זו הייתה תקופה מאתגרת, אבל הקמפיינים שלנו זכו לחשיפה גדול בעזה וביהודה ושומרון, וכמות העוקבים שלנו בפייסבוק ובטוויטר גדלה".
אדרעי הוא לא רק "הפנים של צה"ל" עבור מיליוני גולשים וצופים ערבים, אלא גם מייצג עבורם את הישראלי "הפשוט" שהם אינם נחשפים אליו ביומיום. לכן, כנראה, גם חייו האישיים הם לא פעם מוקד עניין: "לאחר החתונה שלי, למשל, דלפו תמונות מהאירוע לרשתות החברתיות. היו שם תמונות שבהן התרגשתי מאוד, כאלה שהייתי מעדיף שיישארו בפייסבוק הפרטי שלי. אבל, דווקא אלה עוררו שיח נחמד, והציגו בפני הגולשים את 'הישראלים הקשוחים' שהם רגילים לראות בזווית אחרת, כאנשים עם רגשות".
אבל זה לא הסתכם בזה: "כתב בכיר של אל-ג'זירה העלה תמונה של אחי ושלי רוקדים בחתונה. מסתבר שאחי דומה לדובר צבא מצרים, והוא הציג זאת כאילו דובר הצבא הישראלי ודובר הצבא המצרי רוקדים יחד. לא הייתי מודע לכך שזה מסתובב ברשת, ופתאום באחד הראיונות שאלו אותי למה דובר צבא מצרים היה אצלי בחתונה".
אבל בטח לא תמיד מדובר בדברים משעשעים כמו במקרה הזה.
"נכון. יש גם קריקטורות, קללות ודברים אחרים נעימים פחות, אבל אנחנו לובשי מדים והמשימה שלנו עומדת לפני הכול, אז לומדים לחיות עם זה ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. כלומר, אם אני מייצר כזה שיח, כנראה שאנחנו נוגעים בנקודות הרגישות והנכונות. למשל, בחור מצרי יצר לא מזמן סרט אנימציה של חמש דקות שאני מככב בו. הוא אמנם מנסה להציג אותי באור מגוחך, אבל אני יודע כמה השקעה דורשת אנימציה והסתכלתי על זה מהנקודה החיובית הזו, הרי המטרה שלנו היא לעורר עניין בקרב הציבור הערבי".
תודה רבה לדובר צה"ל על הסיוע המקצועי והאדיב בהכנת הכתבה