אנחנו ידועים כ"עם הספר" וכצרכני ספרים מובילים בעולם. השאלה שעולה לאור האהדה למילה הכתובה בישראל, היא אם שוק הספרים מציע מגוון מספיק רחב של ספרים כדי להרוות את צמאוננו? התשובה היא כמובן - כן. לכבוד שבוע הספר פרסמה הספרייה הלאומית את הדו"ח השנתי שלה, המציג את נתוני הקריאה וההוצאות לאור של פרסומים חדשים בישראל במהלך שנת 2015.
לכבוד חג הספרים בחרנו להביא לפניכם כמה נתונים מעניינים על הרגלי הקריאה של הישראלים. 8,537 הוא מספר הפרסומים החדשים שיצאו בישראל, הכוללים גם ספרים רגילים וגם ספרים אלקטרוניים. בספרייה הלאומית מציינים כי חלה עלייה במספר ספרי הביכורים של סופרות וסופרים צעירים, נתון מעודד בהחלט. דרך אגב, ספרי ביכורים מוגדרים ככאלה שנכתבו על-ידי אדם שלא ידוע שפרסם ספר בתחומי הספרות ב-24 השנים האחרונות.
באיור הזה, שמציג את כמות הפרסומים החדשים בישראל, אפשר לראות בבירור שאנחנו עדיין מעדיפים להרגיש את הנייר בין האצבעות מאשר להאזין לספרים מוקלטים או לקרוא אותם בטאבלטים. יכול להיות שבעתיד הסוגים האלה ייתחזקו ככל שהטכנולוגיה תתפתח. או שלא. נראה שבתחום הזה אנחנו שומרים על ההרגלים הישנים. 
כאן אתם יכולים לראות את החלוקה לשפות בהן נכתבו הספרים. ידוע, ישראל היא מדינה מרובת שפות; עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית ועוד ועוד. כמות הספרים בשפות הערבית והרוסית לא השתנו בצורה דרסטית, למעט עלייה קלה של ספרים בשפה הרוסית, אך מי שמציגים שינוי משמעותי הם ההספרים בשפה ה... צרפתית! מדובר במספר ספרים כפול מזה שהיה בשנה שעברה, מה שהולם בהחלט את העולים הרבים מצרפת לישראל. בון לקטור!
וכאן ניתנת תשובה לשאלה - מה אנחנו אוהבים ואוהבות לקרוא? כפי שתראו, הישראלים נשארים נאמנים לסוגת הספרים המוכרת והפופולרית - הפרוזה. לאחר מכן אנו קוראים ספרי שירה, באחוז לא קטן בכלל, אבל פחות מעדיפים סיפורים קצרים או מחזות.
ועכשיו לשאלת השאלות - על מה כותבים בישראל? אפשר לראות שתחומי הכתיבה קשורים בהחלט לחברה הישראלית ולנושאים שעל סדר היום. חיילים, השואה ומחלות הם נושאים נפוצים, בכמות גדולה יותר אנו כותבים וקוראים על קשרים משפחתיים - אבל הרומנטיקה תמיד מנצחת. ובאמת, מה יותר טוב מלהתכרבל במיטה עם רומן מרטיט לפני השינה?
ומה עם הילדים?
למי לא היה חלום לכתוב ספר ילדים? אולי חלקכם הגשמתם אותו, מה שיכול להסביר את כמות ספרי הילדים ההולכת וגדלה בישראל. כולנו בסתר ליבנו רוצים להשאיר חותם בלבבותיהם של ילדות וילדים, כפי שספרי הילדים ההקלאסיים השפיעו עלינו. 959 ספרי ילדים פורסמו בשנת 2015 בישראל, בהם ניתן למצוא ספרים בחרוזים ואף ספרי שירה - במיוחד לקטנטנים.
לגבי ספרים מתורגמים, קצת יותר מרבע מכלל הספרים הינם ספרים שלא נכתבו בישראל או בעברית, מה שיכול להוביל לטעויות משעשעות. אחת הדוגמאות היא ספרי תמונות לפעוטות, בהם אין הרבה מילים לתרגם - אלא בעיקר תמונות. לעיתים לא שמים לב ואפשר לראות פספוסים באיורים, כמו שעונים שהשעות שלהם הפוכות (למשל 9 במקום 3) או מילים שנכתבות הפוך. חפשו אצלכם וספרו לנו אם מצאתם.
הספר הכי מתורגם לילדים (ולמבוגרים שעדיין מבקשים שיציירו להם כבשה) הוא הנסיך הקטן. הסופרת המתורגמת ביותר היא אסטריד לינדגרן, אך לצד הספרים המתורגמים, לא נס ליחם של סופרות וסופרים ישראלים פופולריים. גלילה רון-פדר, לאה גולדברג ולוין קיפניס הם בין המובילים.
יודעים מה יש בקופסה?
כמו כן התחומים עליהם כותבים סופרים עכשווים -דינאמיים ומשקפים את המגמות הקיימות בחברה הישראלית, גם לילדים. בשנה החולפת נכתבו ספרים על חברויות בין-עדתיות, מלחמות ישראל, התמודדות עם מחלות, ילדות לנוכח גירושי הורים ושני ספרים על אתיופיה.
"על ידי ניתוח נכון של דפוסי ההוצאה לאור, אנחנו מתחקים אחר אופנות ומגמות בתרבות הישראלית. כך למשל דגשים משתנים בספרות הישראלית יכולים להעיד על שינויים בתחומי העניין של החברה ובצריכת הפנאי שלה", מסביר מנהל הספריה הלאומית, אורן וינברג. יחד עם זאת הנושאים המועדפים על ילדים הם עדיין פנטזיה, פיות, דרקונים, מפלצות ורוחות רפאים.
ולסיום: האם ידעתם שבמגזר החרדי מרבית הסופרים לא חותמים על הספר בשמם המלא, אלא בשמות עט? א. בת מלך, א. ניינבוים ו"אמא של לאל'ה" הם רק חלק מהרשימה. קריאה נעימה וחג ספרים שמח!