22 משתתפות ומשתתפים חרשים וכבדי שמיעה מרחבי ארצות-הברית בגילאי 18-26 הגיעו לישראל במסגרת טיול של תגלית. מלווים אותם שמונה ישראלים, ביניהם גם חיילים, המתקשרים איתם בשפת הסימנים בלבד. בניגוד למה שאפשר לחשוב, שפת הסימנים אינה שפה בינלאומית ויש שפה שונה לעברית ולאנגלית ולכן הקבוצה מלווה במתרגם. אבל למילים של אהבה לא צריך מתרגמים.
בסרטון המשתתפות והמשתתפים אומרים "אנחנו אוהבים אתכם" בשפת הסימנים - בווידאו שצולם במיוחד עבורנו! אנחנו מאוד התרגשנו, ואתם? זה הסימן הבינלאומי ל- I LOVE YOU
בנוסף למסר המקסים מהקבוצה, ביקשנו לשמוע באופן אישי מהמשתתפים על החוויה, וזה מה שהיה להם לספר לנו. ריקי בת 26, שהגיעה לישראל מדרום קרוליינה ובוגרת של ה-RIT, המכון הטכנולוגי של רוצ'סטר. היא מספרת לנו על הסיבות שגרמו לה לבוא לבקר כאן: "הגעתי לישראל בעקבות המורשת של סבתי, מאחר והיא נפטרה שנתיים לפני שנולדתי. לפני שהגעתי הייתי מודאגת בגלל מה ששמעתי על ישראל. הדיווחים בתקשורת מפחידים מאוד. מאז שהגעתי לכאן אני מבינה כי הם ממש לא מדויקים ושמאוד בטוח כאן. אני מרגישה מוגנת".
הקבוצה מטיילת בכל רחבי הארץ, כמו סיורי תגלית רגילים לחלוטין. השינוי היחיד הוא שמדריכה של הקבוצה צריכה להימצא במהלך ההדרכות במקום גלוי לעין, כדי שכולם יוכלו לראותה. גם אריאל, בת 26, דוקטורנטית לספרות אנגלית מספרת שהגיע "כי רציתי לראות מהי הזהות היהודית החירשת. בהתבגרותי, לא יכולתי לדמיין כיצד התרבות היהודית השומעת תוכל להשתלב עם חרשות. הייתי די מודאגת שלא אוכל לעסוק ולדון בסוגיות בישראל, אך הייתי מופתעת מכמות הדיונים בנושאי בריאות שהצלחתי לנהל כאן. אני עדין חשה כי ישנן סוגיות נוספות רבות לחקור שלא נגענו בהן במהלך הטיול".
הקבוצה הספיקה לחרוש את ישראל לאורכה ולרוחבה, לעשות ראפטינג, לישון בשטח, לרכב על גמלים ולאכול פלאפל. הם ביקרו במכון לקידום החרש בישראל ובתיאטרון "נא לגעת" ביפו, שם למדו על הבדלי התנאים הסוציאליים של חרשים בישראל לעומת חרשים בארצות-הברית.
אריאל מספרת כי אחת החוויות הכי משמעותיות שלה בטיול הייתה להשקיף מלמעלה על הכותל. "הסתכלתי למטה אל הרחוב הרומאי וחשבתי על השכבות השונות של ההיסטוריה". ריקי מוסיפה שמבחינתה היה מאוד מעניין לשמוע את אחת המשתתפות הישראליות, רבקה, שסיפרה לה את הסיפור האישי שלה כחירשת ישראלית. "זה גרם לי לראות את החירשות בצורה רחבה יותר, לראות את התמונה הגדולה", היא אומרת. "בנוסף, אהבתי מאוד את ים המלח. היה מרגש להיות במקום הנמוך ביותר בעולם, ואני מודה לכם שהכנסתם אותי לבית שלכם – ישראל".