מי באמת משפיע על מה שאנשים חושבים על ישראל בעולם? משרד החוץ, ארגוני הסברה, מובילי דעה ומעל כולם – אמצעי התקשורת. המדיה העולמית מתווכת בין המתרחש במזרח התיכון ובין צופים וקוראים ברחבי העולם ומחזיקה בידיה הרבה מאוד כוח – וגם הרבה מאוד אחריות. כל-כך הרבה פעמים קראנו דיווחים מעוותים על המתרחש בישראל, ועבור מרבית האנשים בעולם, זה המקור היחידי ממנו הם לומדים. צפייה ב-CNN או פוקס ניוז, קריאה של הדיילי מייל והוושינגטון פוסט, הם אלה שמעצבים את התפיסה, הדימויים והעמדות ביחס לישראל.
קבוצת סטודנטיות וסטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה החליטו לטפל בבעיה הזו בדיוק. בסמינר MICS - Media in Conflict Seminar, שנערך מידי קיץ במרכז הבינתחומי הרצליה מקנים לעיתונאים ומעצבי דעת-קהל צעירים מרחבי העולם ידע וכלים לסיקור קונפליקטים בצורה מאוזנת, מתוך לימוד מהסכסוך הישראלי-פלסטיני כמקרה בוחן.
השנה נוכחים בסמינר משתתפות ומשתתפים מברזיל, ספרד, הונגריה, אוסטריה, מקסיקו, רוסיה, קנדה, הודו, דרום אפריקה ועוד, וכן מרשתות תקשורת כמוFrance 24, USA Today, HVG, ABC Spain ועוד. הסמינר הבינלאומי נחשב המקצועי ואקדמי לחלוטין ומאפשר למשתתפיו ללמוד ולהעמיק את הידע על עולם התקשורת והאופן בו עיתונאים מתמודדים עם אתגרים פסיכולוגים ומקצועיים בסיקור קונפליקטים. הסמינר מקדם ערכים של פלורליזם, חופש העיתונות, חופש הביטוי וחירות המחשבה, ובכך שואף לייצר שיח מקצועי, מאוזן ומבוסס יותר בזירה הבינלאומית. אחת ממארגנות הסמינר, גל שפינר, סיפרה לנו עליו בהרחבה.
מדוע אתם עורכים את הסמינר? למה זה כל-כך חשוב?
"התקשורת היא מעצבת דעת קהל ומעלה דברים על סדר היום העולמי. היא שקובעת את הטון בהרבה מאוד פרשיות פוליטיות וחברתיות. בעיניי, לא מספיק רק להיות נוכחים בשיח ולתת את הצד שלנו, חשוב שהאנשים המשפיעים בתקשורת יהיו משכילים בנושאים אותם הם מסקרים. לא אחת ראינו כותרות מוטות בסיקור אירועי טרור, כמו לא לקרוא לטרוריסט טרוריסט, השמטת פרטים משמעותיים כמו כוונת המפגע, או מילים שמשנות את כל הסיפור. יש הבדל בין הכותרת "חייל ירה בשלושה פלסטיניים" לעומת "חייל ירה בשלושה פלסטיניים שהסתערו עליו"".
איך ארגנתם את הסמינר? זאת נראית לי משימה לא פשוטה בכלל
"הסמינר הוא פרי יוזמתם של סטודנטים לתואר ראשון בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי. הכל החל בשנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה הן מתוך תחושה כי בעת הסיקור התקשורתי הבינלאומי של הסכסוך נעשה לעתים תכופות שימוש במידע מוטה או חסר והן מתוך ההבנה כי דיווח בלתי-מאוזן עלול להביא לתפיסה לקויה או שגויה אודות מורכבותו של המצב באזור. ההשפעה נרחבת ואי אפשר להפריז בה, מדובר על דעת הקהל העולמית וכן בקרב מקבלות ומקבלי החלטות".
שפינר מוסיפה כי הסמינר מנוהל בפועל על-ידי סטודנטים בשנת לימודיהם השנייה והשלישית, כאשר מנהל הסמינר בפועל הוא איתי העצני, הילה פאוסט מכהנת כאחראית צוות שיווק ומדיה, ליאור שחר אחראית על צוות גיוס המשאבים, שמעון פרידמן הוא ראש צוות גיוס משתתפים, ליהיא פרידמן אחראית על תוכן ובניית מערך התכנים ומיכאל מנהיים אחראי על מערך הבוגרים. וכולם פועלים בהתנדבות מלאה.
אבל מאז הייתה התפתחות. היום מי שעומדות על הפרק הן בעיקר תנועות החרם על ישראל
"נכון. עם השתלטות ה-BDS על הטיית השיח התקשורתי בכל הקשור בישראל, חשיבותו של קידום שיח הוגן ונכון הפכה קריטית ממש. צריך להבין שהשפעות השיח המוטה ניכרות בעיקר בקרב הדור הצעיר שחשוף לרשתות החברתיות במידה רבה".
זה באמת מטריד. איך אתם מלמדים אותם בפועל נושא כל כך מורכב המשתנה בקצב מהיר?
"אנחנו מנסים לתת תמונה כמה שיותר רחבה ומגוונת וגם תכנית הסמינר משתנה מידי שנה בהתאם להפקת הלקחים ולמצב העכשווי כך שהרלוונטיות נשמרת. במהלך הסמינר המשתתפים שומעים הרצאות של דמויות מפתח מעולם התקשורת והאקדמיה, לוקחים חלק בפאנלים הקשורים לסכסוך, משתתפים בסדנאות מקצועיות ודנים בסוגיות כמו לוחמה בטרור, צנזורה צבאית, פסיכולוגיה והיבטים רגשיים של דיווח סכסוך, פוליטיקה של המזרח התיכון, היסטוריה, יחסי מדינה-תקשורת, פיתוח מקצועי ועוד".
ומה לגבי החלק המעשי?
"במהלך הסמינר מתקיימים סיורים שממחישים את מורכבותו של הסכסוך במהלכם נחשפים העיתונאים באופן בלתי אמצעי לנושאים בוערים במזרח התיכון בעשרות השנים האחרונות. מאז שהסמינר התחיל אנחנו רואים שהעיתונאים המשתתפים לומדים להכיר טוב יותר את המציאות המורכבת של ישראל ומקבלים כלים המאפשרים להם לדווח באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים. באופן עקבי אנחנו רואים שהבוגרים מעניקים משוב חיובי על חווית הסמינר ועל איכותו ומקצועיותו".
עיתונאים מאל ג'זירה
שפינר מספרת שהמיונים לסמינר ארוכים וקפדניים. מתוך מאות פניות שמתקבלות מדי שנה, מאתר הצוות האמון על בחירת משתתפים את מי שמפגינים יכולות כתיבה והבעה ברמה גבוהה, מקצועיות וזיקה לנושא. הם בוחנים את קורות החיים וההישגים המקצועיים של המשתתפים כמו גם קיום ראיונות אישיים. בסופו של התהליך שאורכו מספר חודשים, מתגבשת קבוצה של כ-25 עיתונאים צעירים ומבטיחים בגילאים 20-35. כאמור, השאיפה היא להגיע לרשתות התקשורת הגדולות בעולם ולכן ניתן למצוא בין המשתתפים בעבר ובהווה מי שעובדים ב-BBC, CNN ואפילו אל ג'זירה.
אני משערת שגם השהות בישראל, בלי קשר לתכנים המקצועיים, משפיעה על החוויה שלהם
"בהחלט. ישראל מדברת בעד עצמה, וגם האנשים שבה. יש לנו גם מרצים ישראלים בנוסף לכתבים בינלאומיים שבאים להרצות, מה שמאפשר להם לספר את הסיפור הישראלי מנקודת מבטם. בנוסף הקשרים האישיים שרוקמים המשתתפים בהלך הסמינר מהווים צינור תקשורת חשוב בזמן אירועי אמת. לא אחת בזמן שהתרחשו אירועים שונים בארץ, פנו הכתבים לצוות הסמינר או למרצות ומרצים שלימוד אותם וביקשו להשיג מהם מידע אמין על המתרחש".
שפינר מוסיפה כי במהלך השנים נצפו תוצאות חיוביות מאוד מהמשתתפים. "הסיקור שלהם היה הרבה יותר מאוזן ומקיף. הם הקפידו להציג את שני הצדדים ולהיות הוגנים", היא מספרת. "ראינו את זה הכי טוב ב"צוק איתן". במהלך המבצע פרסמו חלק מהבוגרים כתבות המתבססות על מידע שהועבר במהלך הסמינר, ואפילו ערכו ראיונות עם גורמים שונים שהכירו במהלך ביקורם בישראל. חלק מהסיקורים הגיעו לעמודים הראשיים של עיתונים גדולים, כמו למשל Der Spiegel הגרמני".
אנחנו נוהגים לסיים כאן ראיונות עם טיפ טוב להסברה. מה תרצי לומר לקוראות ולקוראים שלנו?
"המפתח הוא תמיד להראות את התמונה מלאה על כל צדדיה ולהתמקד בפן האנושי של הקונפליקט. כך בעצם אנו נתפסים בעיני הצד המקבל את המידע כאמינים יותר. אנחנו לא כופים עליו צד מסוים בסיפור, אלא מאפשרים לו לגבש את דעתו באופן עצמאי בהסתמך על המידע המהימן שניתן לו. לפעמים לדרוש אובייקטיביות ומקצועיות, זו ההסברה הכי טובה".
סמינר MICS ממומן מתרומות בלבד. ניתן להיכנס לאתר הסמינר כדי לתרום להמשך פעילותו גם בשנים הבאות.