שער הברזל הקטן של כפר "אהבה", לא מעיד במאום על הגודל והמרחבים הפרושים אחריו. לאחר שנכנסים מבחינים מיד בעצים, שיחים ירוקים ושבילים צרים שנותנים הרגשה של בית, גם אם לא גדלתם בקיבוץ או מושב. המבנים נמוכי הקומה, הפינות המוצלות והשקט הנעים גורמים להרגשת שלווה ולתחושה שבאורח החיים המהיר והמודרני שלנו, זה שלא מאפשר לנו לעצור להריח את הפרחים, אנחנו מפספסים את החיים עצמם.
כל הפסטורליה הזו שייכת לכפר הילדים והנוער "אהבה", הנמצא בכפר ביאליק בצפון. כפר אהבה הוא למעשה בית לעמותה לקידום ילדים, צעירים ובני נוער בסיכון אשר הוקם בשנת 1922 בברלין. "אבל הסיפור שלנו בעצם מתחיל עוד בשנת 1914", מספר יואב אפלבוים, מנכ"ל הכפר. "בחצר בית הכנסת הגדול בברלין עמד בניין שהקהילה היהודית בעיר הפכה לבית תמחוי עבור עניי הקהילה. מדובר היה בתושבי מזרח אירופה שהגיעו למערבה וניסו את מזלם, אך הוא לא שפר עליהם. לאחר כמעט עשור של פעילות הגיעה הקהילה למסקנה שמעבר לסיוע במזון, יש ילדים שחווים מצוקה אמיתית אך אין מי שמסייע להם. לכן, החליטו להפוך את בית התמחוי לפנימייה לילדים יהודים יתומים או ממשפחות מצוקה".
דגם מוקטן של בית התמחוי תלוי עד היום במשרדו של אפלבוים, מזכיר שהכפר הענק התחיל בבית קטן. אי אפשר לפספס אותו כשנכנסים למשרד עמוס הברכות, התמונות והמזכרות מעשרות שנים בהן אפלבוים ניהל את הכפר, שמצליחות להעביר קצת מהקסם של המקום. "אחרי שהחליטו לקים את בית היתומים חיפשו חברי הקהילה מישהו שינהל אותו. הם מצאו אחות צעירה בשם ביאטה ברגר והציעו לה את העבודה. היא התלהבה מהמשימה והחליטה לקרוא למקום "אהבה", שבמבטא יידי נשמע כמו "האבה". נראה שברגר ניחנה בחושים פוליטיים גבוהים לפחות כמו החושים החינוכיים והטיפוליים שלה", מוסיף אפלבוים, "כיוון שבשנות השלושים הבינה שברלין הופכת להיות מסוכנת עבור יהודים והחלה באיסוף כספים לטובת עלייה לארץ ישראל". "אלה עם הדגלים השחורים וצלבי הקרס יהרגו אותנו", אמרה – וצדקה.
הצוות של כפר אהבה זוכר את ההיסטוריה העשירה שלו, אבל אין ספק שהעיניים בכפר נשואות תמיד קדימה. "המטרה היא לאפשר לילדים, בני נוער וצעירים להתפתח בחברה מוגנת, להתעצם, לרכוש מיומנויות וכישורים, לחיות חיים טובים ולהשתלב בחברה הישראלית כאזרחיות ואזרחים מן השורה", מסביר אפלבוים.
בכפר פועלים שישה פרויקטים עיקריים הכוללים פנימייה טיפולית חינוכית הפועלת לפי המודל ה"משפחתוני", ובה זוג הורים וילדיהם מעתיקים את חייהם לפנימייה ומטפלים בילדים ובני נוער; שתי פנימיות יום טיפוליות אליהן מגיעים ילדים מכל אזור הצפון מהבוקר עד הערב; פרויקט פוסט אשפוזי המהווה חלופת אשפוז לעשרות ילדים ובני נוער; בית ספר לחינוך מיוחד; מרכז החירום הצפוני לילדים בני 6-14 המוצאים מבתיהם בשל מצבי חירום אקוטיים וכן בתים חמים לבני 18 פלוס, המאפשרים לצעירות וצעירים חסרי עורף משפחתי להשתלב בקהילה בהדרגתיות ולבנות את חייהם בצורה בריאה ונכונה.
צוות הכפר מונה עשרות בעלות ובעלי מקצוע, ובראשו כאמור עומד אפלבוים. מוביל נוסף של הכפר המוכר לציבור הישראלי, הוא האלוף במיל' אורי שגיא, המשמש כנשיא כפר אהבה. שגיא, שילדותו עברה עליו בשדות של כפר ביאליק כבן הדור הרביעי לחקלאים בארץ ישראל, וכבן דור שביעי לתושבי הארץ, בחר להיות מעורב בכפר אהבה. כיום הוא משקיע בין שלל עיסוקים את זמנו ומרצו בקידום הכפר, באיסוף תרומות ובחשיפת הפעילות החשובה שלו לציבור.
מה אתה מרגיש כשאתה מגיע לכפר?
"הלב מתרחב. אני מנסה ככל יכולתי לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה, והרגישות לילדי הכפר ולבני הנוער המתגוררים בו - גדולה. רק מי שהוביל אנשים יודע בדיוק מה מרגישים. יש בכפר סיפורים מאוד קשים, אבל כשאת רואה איך הם מתגברים על קשיים, מתחילים להשתלב בחברה ומתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי, אז הלב מתרחב".
"פוליטיקאים עם פוליטיקה שימושית"
שגיא טוען ש"הסיפור האמיתי הוא תמיד האנשים. "כולם מדברים על מורשת קרב, אבל מה שחשוב הוא מי שעומדים מאחורי המורשת הזו", אומר. כמי שהשתחרר מצה"ל לאחר 35 שנות שירות ענפות ולאחר שהשתתף ברבות ממלחמות ישראל והוביל חיילים לקרב, עמדותיו של שגיא ביחס לחברה הישראלית, ברורות.
מאוד קל להישאב לשגרת היום-יום ולחיים הפרטיים שלנו, אבל אתה בחרת אחרת. איזה מסר אתה רוצה להעביר לחברה הישראלית?
"המסר שאני מבקש להעביר מאוד פשוט. גם בלחימה, האיכות האמיתית של מדינת ישראל נמצאת למטה ולא למעלה. הפירמידה פה היא הפוכה".
למה אתה מתכוון?
"אני אומר בצורה ברורה - כל המקשקשים מילים גבוהות אלה פוליטיקאים עם פוליטיקה שימושית. העשייה האמיתית היא פה, וכמובן לא רק אצלנו אלא בעוד הרבה מקומות שפועלים למען אנשים. מה שקורה הוא שהאזרחים נוטלים על עצמם משימות שממשלה היה ראוי שתטפל בה, ויש לנו אזרחים איכותיים מאוד אבל לא תמיד זה תפקידם. על-פי העיקרון הצנטריפוגלי, חברים שלי ואני שפועלים למען החברה, נמצאים בדפנות ולא בעשייה העיקרית. האנשים הכי איכותיים במדינת ישראל הם לא במקום הפוליטי המשפיע".
הבעיה היא בפוליטיקה?
"הבעיה היא בפוליטיקאים. הפוליטיקה, שכל כך הזדהמה בשנים האחרונות, לא רוצה שיבואו אנשים בעלי יכולות להשפיע. תראי, אנחנו עושים הכל בעבור המדינה ועבורנו. אנחנו משקיעים במה שאפשר. לשחוק את עצמנו בפוליטיקה שימושית חסרת תכלית? החיים קצרים מידי".
כלומר, העשייה האמיתית נמצאת בחברה האזרחית?
"בחברה האזרחית בישראל יש איים של מצוינות. יש דוגמה אישית, תרומה אמיתית - כמו בכפר אהבה. לעומת זאת, את רואה את העיסה הלא נעימה של החיים הפוליטיים שמובילים את המדינה הזו לכיוון לא ידוע. כולנו טסים יחד במטוס ולא ברור לי אם הקברניט יודע לאן הוא טס".
שגיא לא חוסך ביקורת מפוליטיקאים. הוא טוען שהעצמת הקרעים החברתיים הם כלי להתעצמות פוליטית של חברות וחברי כנסת מסוימים. "אין תכלית לשיסוי החברתי שעושים חברי כנסת. כשהיינו בשדה הקרב לא שאלנו חיילים בעלייה לחרמון מי אשכנזי ומי ספרדי, מי בהתיישבות ומי עירוני. כור ההיתוך עשה דברים מופלאים אבל הפוליטיקאים עם ההתבטאויות שלהם מחזירים אותנו אחורה 50-60 שנה. המדינה הזו שלנו. היא שלנו. את זה אנחנו צריכים להבין. יש כאן כל כך הרבה דברים טובים, אבל במקום זה אנחנו רואים את חברי הכנסת".
נדמה כי עבור שגיא המימוש שבא לידי ביטוי בכפר אהבה הוא של יצירת שינוי חברתי ובעיקר של תיקון חברתי. הוא לא מוותר על המדינה ועל קידום חיים טובים יותר לאזרחיה, ומדבר על כפר אהבה בלהט מפעים. הביקור בכפר הותיר אותי נרגשת ומלאת תקווה. אולי אנחנו חושבים שפוליטיקה נעשית רק במסדרונות הכנסת ובאולם המליאה, אך חברה אזרחית חזקה, כזו התורמת ודואגת למי שזקוקים נואשות לעזרה – יכולה להיות חזקה יותר מכל בית נבחרות ונבחרים.
כיום כפר אהבה ממשיך לגייס תרומות עבור מאות הילדות, הילדים, בנות ובני הנוער והצעירים המתגוררים והמתחנכים בכפר.