לכו תסבירו לעולם שלהזמין חומוס משכנינו, להגיד "שוקראן" במבטא עילג ולשחק שש-בש בעיר העתיקה זה לא חיים משותפים של יהודים וערבים – אלא ההפך, זה להנציח את הפער. לכו תסבירו לעולם שחיים משותפים דורשים פשרות ושיש לא מעט מריבות וחילוקי דעות. ביום אחד אנחנו בירושלים נדרשים להתמודדות עם הרבה מאוד מורכבויות ולמצוא להם פתרונות יצירתיים כמו למשל ההחלטה אם לאפשר צעדה לכבוד יום ירושלים שעוברת ברובע המוסלמי או חסימת כבישים רבים בשל עליית מוסלמים להר הבית ברמאדן. נשמע בלתי אפשרי? ברוכים הבאים לירושלים.
ההסברה הכי טובה מגיעה מהשטח. תחשבו על הסרטונים הכי טובים שראיתם, על הפוסטים שהכי ריגשו אתכם ושאפילו שיתפתם בפייסבוק. לרוב מדובר בסיפורים האישיים המרגשים, אם זו הישראלית שצילמה את עצמה במצלמה ביתית וסיפרה על החיים כאן או החייל הבודד שהעלה סרטון מהשטח ובו תאר את מה שקורה לו במהלך היום. מדובר ביוזמות לא מגויסות והן לא נראות כאילו מישהו שילם עליהן הון. הן פשוט מספרות את הסיפור שכולנו מתחברים עליו, על אנשים כמונות. על החיים עצמם.
וכאן, נכנסים בני הנוער. מצד אחד הם מביאים את האותנטיות שאנחנו כל כך משוועים לה, ומהצד השני את היצירתיות וההבנה של הרשתות החברתיות. אתם אולי חושבים (אם אתם בני יותר מ-25) שאתם יודעים מה הולך במדיה החדשה, אבל צר לי לאכזב – ממש לא. לבני ובנות הנוער התנהלות שונה משלנו ברשת, והם דור העתיד. אנחנו לא יכולים ללמד אותם, אלא צריכים ללמוד מהם.
הנוער הירושלמי יחולל את השינוי
השילוב של ירושלים ובני נוער יוצר נוסחה מנצחת. דווקא מהעיר שמנסים ליצור לה תדמית מפולגת ומסוכסכת, דווקא מעיר שבליבה חומה - צריכה לצאת הבשורה לעולם. כאן בעיר אנחנו חיים ללא כל הפרדה עם שכנינו הערבים, כאן אנחנו לומדים יחד באקדמיה ובבתי הספר, כאן אנחנו עומדים יחד בתור בסופר ונוסעים יחד ברכבת, כאן אנחנו לא מדברים על חיים משותפים, אלא חיים אותם.
יואב בקשי-ייבין, 29, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת "התעוררות" ומחזיק תיק הנוער