"נולדתי באיטליה ועליתי לארץ בגיל 18 אחרי שעשיתי בגרות ריאלית בבית הספר של הקהילה היהודית במילאנו. התוכנית המקורית שלי הייתה להישאר בארץ שנה אחת בלבד במסגרת "ההכשרה התורנית" של בני-עקיבא העולמי, אך בתום אותה שנה החלטתי לנסות להתחיל את הלימודים שלי כאן, בטכניון. כפי שאני רגיל לומר: "המיטה שלי בבית הוריי במילאנו תמיד ערוכה עבורי". במילים אחרות, תמיד הייתה לי האפשרות לעשות אחורה-פנה ולחזור לאיטליה, אבל לבי ונפשי דאגו להשאיר אותי בארץ. אני מאוד שמח שזה המקרה.
אחרי הלימודים בטכניון, עברתי למכון ויצמן למדע בו התקדמתי לתואר שלישי (דוקטורט) בפיזיקה. ב-2011 ביחד עם אשתי הצרפתייה וילדיי הישראלים, עברנו להתגורר בבוסטון, להשתלמות (פוסט-דוקטורט) באוניברסיטת הרווארד המפורסמת. לפני שנתיים אוניברסיטת בר-אילן הגישה את מועמדותי למלגת אלון, התומכת בחוקרים צעירים הרוצים להשתלב באקדמיה בארץ, וכיום אני מרצה בכיר במחלקה לפיזיקה.
התכונות שתמיד הרשימו אותי ב"ישראלי הממוצע" הן התעוזה והעדר הפחד, במיוחד כאשר מדובר על התמודדות עם אומות עוינות. מכירים את הבדיחה המפורסמת של האופטימיסט החושש ממלחמה נגד ארצות הברית "שמא אנחנו ננצח"? אז אני חושב שברוח הזו ישראלים רבים לא יחששו להתעמת עם כל צבאות העולם גם יחד. אני סבור שגישה דומה דרושה בקשר למאבק על דעת הקהל העולמי - תעוזה והעדר פחד.
למרות שזה מה שהייתי רוצה, בפועל זה לא המצב. התגובה האופיינית של ישראלים היא שבעולם "כולם שונאים אותנו", ואין מה לעשות. משפט זה אינו נכון עובדתית. לפני כחודש, שרת החינוך והמדע האיטלקית ביקרה בארץ והכריזה כי "תנועת החרם נגד ישראל שגויה ברעיון ובמעשה". דברים דומים נאמרו לאחרונה על ידי שגריר איטליה, ועל ידי ראש ממשלת איטליה.
כאזרח של איטליה ושל ישראל, אני שמח לפעול כדי לחזק את הקשרים החמים בין שתי המדינות. באפריל האחרון ארגנתי כנס מדעי בבר-אילן בנושא "מערכות מחוץ לשיווי משקל" שמומן במלואו על ידי שגרירות איטליה. הכנס עסק בתחום המחקר שלי והתוכנית המדעית כללה את המרצים הכי טובים מהארץ ומאיטליה.
פוליטיקה בצד
האם דיברנו על פוליטיקה? לא. אבל לתקשורת היה עניין בכנס הייחודי והגדירו אותו כ"ניצחון על ה-BDS", אבל מה בסך הכל עשינו? התעסקנו במה שחשוב! המחקר האקדמי. ביחד עם שגרירות איטליה הראנו שה-BDS לא מעניין את המדענים האיטלקים המובילים: כל החוקרים שהוזמנו לכנס שמחו לבוא, אף אחד לא התייחס לתנועות החרם והיו אפילו כאלו שביקשו להצטרף על חשבונם. זה מאוד חשוב לתת במה לאותם הארגונים והמדינות שתומכים בישראל, וזה מסר שחשוב לי להעביר.
נכון, תנועת ה-BDS מאוד קולנית וכולנו מקבלים את הרושם שהם הרוב, אבל מדובר במיעוט צעקני ותו לא. זה משפיע על מקומות מסוימים כמו אנגליה, בה חוקרים רבים תומכים בחרם נגד ישראל וזה מוכיח כי לעיתים כדור קטן שלא נעצר יכול לגרום למפולת שלג בממדים עצומים – דרך אגב, מפולות שלג הן מערכות מחוץ לשווי משקל, הדומות למערכות שתוארו בכנס. ואתם חשבתם שפיזיקה זה משעמם...
בעקבות הכנס המוצלח הגיעה לארץ נציגות רשמית של "מועצת הרקטורים של האוניברסיטאות האיטלקיות". חתמנו איתם על הסכם שיתוף פעולה ואנחנו מקווים שהכנס וההסכם הנוכחיים יהיו התחלה של שיתוף פעולה פורה ישראל לאיטליה.
שיתוף הפעולה בין איטליה לישראל הינו אסטרטגי לשתי המדינות. איטליה זקוק לחדשנות ולתעוזה הישראלית ואנחנו זקוקים ליח"צנות שממשלת איטליה יכולה להציע לנו - הן בגבולותיה והן באיחוד האירופי. אולי כעת אחרי שבריטניה החליטה לעזוב את האיחוד האירופי, איטליה יכולה למלא את מקומה".