את תנועות החרם נגד ישראל אין צורך להציג. כולנו שמענו עליהן ועל פעילותן נגד המדינה, כאשר המניעים העומדים מאחורי דרך הפעולה האלימה שלהן מדאיגים ביותר. תנועות החרם מנסות לייצר דה-לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל ולזכותו של העם היהודי לחיות בארץ ישראל, בניגוד לתפיסה כי מדובר בתנועות חרם כלכלי ותו לא. מרבית התומכות והתומכים בתנועות אלה הם צעירים אשר אינם מעורים באופן מלא במתרחש בישראל בפרט ובסכסוך הישראלי-ערבי בכלל, ושואבים את ידעם ממקורות מידע מוטים.
גופים רבים בישראל ובעולם מנסים להתמודד עם השקרים המופצים על ישראל בחסות ארגוני החרם, ולחשוף בפעילותם את הסיבות האמיתיות בגינן פועלת התנועה הבינלאומית. שלושה מקרים מהשבוע האחרון מציגים התקדמות חיובית בניסיונות לבלום את השפעתם של ארגוני ה-BDS. אמנם, אין וודאות בתשובה לשאלה מה הוביל להפסדים הללו, אך יש והעלאת המודעות למניעים האמיתיים שלהם ולעיוות שהם יוצרים בהצגת המציאות – משחקת תפקיד.
הידיעה הראשונה שתפסה את עינינו בנוגע להתקדמות חיובית בבלימת תנועות החרם, נלקחה מאתר JTA המספק ידיעות בנושאים הקשורים לעולם היהודי. המקרה פורסם לפני כיומיים והתרחש בכנסייה המתודיסטית בפורטלנד שבארצות הברית. מספר ימים לאחר שנדחו הצעות להחרים את ישראל ולמשוך השקעות מחברות ישראליות ביהודה ושומרון, החליטה הכנסייה הזו לנתק כל קשר עם תנועת BDS ועם ארגונים, גופים או חברות הקוראים לחרם על ישראל או מחרימים אותה. ההחלטה לדחיית בקשת ה-BDS התקבלה בוועדה הכללית של הכנסייה וזאת לאחר דיון סוער ברוב של 478 מול 318 שתמכו בקריאה לחרם על ישראל.
חברי הכנסייה חתמו על עצומה לסגת מהקמפיין האנטי-ישראלי, אך עוד לא ברור אם הכנסייה אכן תעמוד בהמלצה הזאת. העצומה כנגד הקמפיין קראה לקבוצה המייצגת את תנועת ה-BDS "קבוצה פוליטית חד צדדית המבקשת לבודד את ישראל". קמפיין ה-BDS נתקל בסירוב לאחר שנטען כנגדו כי הוא "האשים רק צד אחד תוך התעלמות מחטאם של החמאס, החיזבאללה ואיראן. פעולה זו לא תקדם את השלום". עוד הוסיף הכומר של הכנסייה, ארמנדו ארלנו: "אנחנו לא פרו-פלסטיניים ולא פרו-ישראליים, אנחנו בעד שוויון לכולם".
מקרה נוסף התרחש לאחרונה בצרפת. אחד הבנקים הגדולים במדינה " Credit Mutuel" סגר חשבון בנק של ארגון השייך לתנועת ה-BDS בשל התנהגות לא חוקית של הארגון. זה התנהל באופן לא תקין הן בשימוש באשראי והן באופן העברת הכספים שלו ובשל כך החליט הבנק על סגירת החשבון. אחת מתוצאות המהלך הייתה דרך אגב סגירת דף התרמה לארגון החרם באמצעות פייפאל. אמנם נראה כי מדובר בסגירת חשבון על רקע טכני בלבד אך נשמעו בצרפת גם קולות הטוענים כי המדינה אינה תומכת בשום צורה של חרם וזו הסיבה האמיתית לסגירת החשבון.
חבר הפרלמנט הצרפתי, מאייר חביב, סיפר לג'רוזלם פוסט - הוא האתר אשר סיקר את ההתרחשויות הללו - כי "ראש הממשלה של צרפת, מנואל ואלס, ניסח בבירור את עמדת צרפת כנגד החרם על ישראל בעת אסיפה לאומית בדצמבר 2015", ועמדה זו היא כאמור אי לקיחת חלק בחרמות.
המקרה האחרון אותו מצאנו התרחש בספרד ובו טריבונל תחוקתי התייחס לחרם על ישראל והמליץ לא לתמוך בחרם, כשהוא מתבסס ומצטט תקנות וחוקים נגד אפליה. לטענת בית המשפט ה-BDS היא תנועה מפלה, וכי ההחלטות הנלקחות בחסותה מנוגדות לחוק הספרדי. חשוב לציין שאת התביעה בעניין זה הגיש לבית המשפט הספרדי ארגון פרו-ישראלי ספרדי. התביעה הוגשה לאחר שבשלטון המקומי של העיר חיחון, בה יותר מ-270,000 תושבים, הוחלט להחרים את ישראל וליצור "אזור חופשי ממדינת האפרטהייד הישראלית".
"למרות הידיעות הללו, כרגע לא מדובר במגמה לבלימת ה-BDS, אך יחד עם זאת בהחלט מדובר בשינוי בתוך חלק ממדינות אירופה", אמרה לנו לנה בקמן, סגנית מנהל אגף תקשורת ומנהלת קשרי כנסת וממשלה במכון המחקר NGO Monitor ומי שהפכה בשנים האחרונות למומחית בתחום תנועות החרם. "זהו שינוי מבורך שנושא המימון לארגונים פוליטיים מכספם של משלמי המיסים עלה לתודעה ומגיע לידי מקבלי ההחלטות ברחבי העולם, ויש לעודד את המגמה הזאת באמצעים דיפלומטיים".
בקמן טוענת באופן כללי כי "רוח חדשה נושבת מכיוון כמה מדינות אירופה בתחום מימון ממשלתי לארגונים לא ממשלתיים פוליטיים. למשל שוויץ, שאינה מוזכרת בכתבות, היא אחת מארבע מדינות אירופה המממנות מנגנון מימון שנקרא מנהלת זכויות אדם ומשפט בינלאומי היושב ברמאללה. 56% מהמימון של המנהלת מגיע לארגוני BDS. בעקבות מפגשים שחוקרי מכון המחקר NGO Monitor ערכו עם חברי פרלמנט בשוויץ, אחד מחברי הפרלמנט, כריסטיאן איימרק, הגיש הצעה לסדר עליה חתמו 41 חברי פרלמנט. ההצעה מבקשת לבחון את העברת כספי הסיוע לארגונים לא ממשלתיים, פעולה אשר נוגדת את מדיניות שוויץ. בשורה התחתונה ההצעה הראתה כי כספם של משלמי המיסים עוברים למטרות בלתי ראויות המקדמות שנאה. אולם, ההצעה דיברה באופן כללי על כספי הסיוע של שוויץ ברחבי העולם, ולא רק על ישראל".
בקמן הוסיפה כי גם דנמרק פרסמה השנה ממצאים הממחישים כי כספי הממשלה שהושקעו בארגוני חברה אזרחית ברשות הפלסטינית לא הביאו לתוצאות הרצויות, והולנד אמורה לפרסם בקרוב את הממצאים שלה בנושא סיוע כספי לארגונים לא ממשלתיים.
אז האם יש מקום להיות אופטימיים? בקמן טוענת שלא כל-כך. "אמש נכחתי בדיון בכנסת על חוקי העמותות, שחלקן מעורבות בפעילות פוליטית נגד ישראל במסגרת קמפיין החרם והדה-לגיטימציה שעושים לנו. מעבר לסמליות של חקיקה שכזו, אם היא תעבור היא לא תהיה יעילה ובטח שלא תחסל את קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל. בסופו של דבר התנועות פועלות באופן נרחב מאוד, ולצערי עדיין אין לנו את הפריבילגיה לנוח על זרי הדפנה. השורה התחתונה היא שצריך להמשיך להפעיל לחץ דיפלומטי וציבורי על ממשלות אירופה המממנות ארגונים התומכים בחרם על ישראל".
תודה רבה לשרית שץ ולשני נוי על הסיוע בהכנת הידיעה