קשת, סטודנטית לתקשורת חזותית, ואיתי, סטודנט למדעי הנתונים, נפגשו לראשונה במתפרה של היחידה. "הוא הציע לי כניסה חינם למסיבת סוף המסלול בתמורה למשהו שאתפור לו", מספרת קשת בחיוך. "ומאז לא הפסקנו לדבר".
איתי מוסיף: "ראיתי אותה בבסיס והיא מצאה חן בעיניי אבל לא באמת דיברנו. ידעתי שהיא במתפרה. לקראת סיום המסלול, הבנתי שאני צריך לעשות צעד והתנדבתי במתפרה לעזרה בהכנת הציוד לשטח. ואז דיברנו, הצעתי לה שאדאג לה לכרטיס חינם למסיבת סוף מסלול. ואז התחלנו לדבר כל ערב, היינו הולכים לשקם ושותים לרוב סודה. במסיבה נפגשנו, רקדנו ביחד ואז יום אחרי קבענו דייט בחוף פלמחים בלילה ומשם התחלנו לצאת".
"ה-7 באוקטובר תפס אותנו בחופשה ביוון", נזכרת קשת. "חזרנו ארצה היישר למילואים. זה היה שוק. איתי נשלח לעוטף, ואני נשארתי במתפרה של היחידה. ההסתגלות לחיים החדשים הייתה קשה, אבל ידענו שזה תפקידנו". איתי ממשיך: "היה קשה לראות את החורבן וההרס. אבל ידענו שאנחנו עושים משהו חשוב למען המדינה".
"מתחילת המלחמה, המתפרה הפכה לחלק בלתי נפרד מהמאמץ המלחמתי", מספרת קשת בגאווה. "סיפקנו ללוחמים ציוד מותאם אישית לצרכיהם השונים. הרגשתי שאני תורמת את חלקי". איתי מוסיף: "גם בשטח, עשינו כל מה שיכולנו כדי לסייע לכוחותינו. השירות המשותף רק חיזק את הקשר בינינו".
"ניצחון קטן על המלחמה ואמונה שלנו בעתיד"
"הצעת הנישואין הייתה רגע קסום באמצע תקופה מאתגרת", מסכמת קשת. "איתי תכנן הכול בקפידה, והרגע עצמו היה מושלם. "הייתי בהלם ובמשך דקה שכחתי שאני צריכה להשיב "כן"", היא צוחקת. "הטבעת הייתה מדהימה, הוא ממש פגע בול'. איתי מוסיף: "ההצעה הייתה ביטוי לאהבה שלנו ולרצון שלנו לבנות עתיד משותף. זה היה ניצחון קטן על רקע המלחמה, והתחלה של פרק חדש בחיינו".