לתינוק יש חום. מתי צריך לרוץ לרופא?

חום מתחת ל-37.7 מעלות? תמשיכו לעקוב בבית | צילום: jupiter images הורות, ובפרט הורות לתינוקות קטנטנים שעדיין לא יכולים להסביר אם הבכי קורע הלב המגיע הודות לבטן כואבת או אוזן דולקת, היא עניין מסובך. וכאילו היא לא סבוכה מספיק, אנחנו מוצאים דרכים להקשות על עצמנו עוד יותר.

סיבות יש בשפע: חרדות הן דבר טבעי, ד"ר גוגל עושה את שלו ומוסיף אבחונים מלחיצים (שהרי ידוע שמה שנראה כמו פריחת-זיעה עלול להיות תסמין של קדחת דנגי אקזוטית) וכמובן שלא נעים לצאת הורים מזניחים או זרקנים מדי, גם אם בבטן אתם מרגישים שהכל בסדר.

ולמרות שרופאי ילדים רגילים לראות אמהות קצרות נשימה ואבות כחולי פנים, שמגיעים בריצה עם ילד שקודח מחום של 37 מעלות ("נקודה ארבע!"), לטובת אוורור התורים עבור ילדים שבאמת צריכים רופא – וכמובן, לטובת הבריאות הנפשית שלכם -  קבלו מדריך שיעזור לכם להחליט מתי ללכת לרופא ומתי אפשר להירגע ולהמשיך לעקוב בבית. למותר לציין שכל העצות כאן אינן רפואיות, ושבכל מקרה של ספק יש לפנות לאיש מקצוע. 

מה עושים כלשתינוק יש חום?

1. חום. "גיל הילד הוא מרכיב מאוד משמעותי כאן", מסביר ד"ר ישראל רוזנבאום, מנהל המרכז לבריאות הילד של שירותי בריאות כללית בת"א. "מתחת לגיל חודשיים, כל חום מעל 37.7-37.8 מצריך התייחסות, מכיוון שבגיל הזה הסיכון לזיהומים גדול. מגיל חודשיים והלאה, כל חום עד 38.5, שיורד בעזרת תרופות וכאשר הוא יורד הילד מתאושש, אפשר לחכות 48 שעות לפני שהולכים לרופא, מכיוון שרוב הסיכויים שזה משהו ויראלי, שיעבור מעצמו. אם הילד אפאתי או שמופיעה פריחה לא מוסברת, כדאי ללכת בכל זאת". "אצל תינוקות כמות משכך הכאבים מאוד משמעותית, ולכן כשמגיעים אלינו הורים אנחנו מדריכים אותם מה לעשות במקרה של חום שלא מחייב פנייה לרופא, איך לא לעבור את המינון המומלץ ואיך לשלב בין סוגי תרופות שונות כדי להוריד חום", מוסיפה איריס כהן, רוקחת ומנהלת סניף סופרפארם קריית השרון.  

2. ילד שלא אוכל מספיק. "ילדים באזור גיל שנה אוכלים פחות, וההורים לא תמיד ערוכים לזה. אחרי גיל שנה קצב הגדילה יורד משמעותית, והילד צריך פחות קלוריות. גם בגילים מוקדמים יותר, אם לא מדובר בשינוי דרסטי ופתאומי, ואם אין בנוסף לחוסר התיאבון הקאות או שלשולים, לא צריך לדאוג, וכדאי לחכות לפחות יום-יומיים לפני שרצים לרופא ומודיעים על הפרעת אכילה", אומר ד"ר רוזנבאום.

3. אין מספיק חיתוולים מלוכלכים/רטובים. "אצל תינוקות יונקים יש כלל – כל מה שבין בין שבע יציאות ליום ליציאה בשבעה ימים זה תקין. לכן, אם היונק שלכם לא עשה קקי, ולא נראה שהוא סובל מזה, קחו את הזמן עד שתגיעו לרופא כדי לבדוק. לגבי שתן, צריך להיות הרבה יותר זהירים, ואם במשך כמה שעות אין חיתול עם פיפי, להתייעץ עם רופא, אפילו בטלפון", מבהיר ד"ר רוזנבאום. לפני שפונים לרופא, כדי למצות אופציות אחרות: "לענייני עצירות יש פתרונות טבעיים, כמו פרוביוטיקה, ואם זה מצב שלא מצריך רופא בהחלט יש להורים מה לנסות בעצמם", מוסיפה איריס.

4. ילד שלא ישן. "יש ילדים שמתעוררים בלילה בשעות קבועות יחסית, ונרגעים ברגע שההורה נכנס לחדר או מרים אותם. במקרה כזה, כשאנחנו משוכנעים שאין בעיה פיזית (כאבי בטן, כאבי אזניים או כל מצוקה אחרת), זה עניין של יועצות שינה, ולא שלנו, ולכן אין טעם לבוא לרופא בעניין הזה", מסביר ד"ר רוזנבאום.

5. מכות יבשות. "ילדים נוטים ליפול, זה חלק מהחיים והלמידה שלהם", מרגיע ד"ר רוזנבאום. "אנחנו כמובן חייבים לעשות הכל כדי לשמור על הבטיחות שלהם, לחבר דברים לקיר ולרפד פינות חדות. אם ילד נופל נפילה קטנה, לא על הראש, ונרגע אחרי זמן קצר - כנראה שהכל בסדר. אם יש הגבלה בתנועה של יד או רגל אחרי נפילה, או עם הילד קיבל מכה בראש – צריך בכל זאת ללכת לרופא".

"חשוב להבדיל בין פליטה והקאה"

6. בכי. "אחרי גיל הגזים, כלומר 3-4 חודשים ומעלה, לא אמורים להיות פרצי בכי של יותר מרבע שעה עד 20 דקות בלי הסבר. אם זה בכי לא דרמטי, של כמה דקות, אפשר להניח שזה משהו חולף. אם זה נמשך יותר זמן, או שהבכי שונה מהרגיל והיסטרי, כדאי לבדוק", מסכם ד"ר רוזנבאום.

7. תפרחת חיתולים. "הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה, ולכן מומלץ להשתמש במשחה, ולהחליף סוג מדי פעם. אם יש תפרחת למרות הטיפול המונע, זה כנראה פטרייתי, וכדאי לנסות לקנות ולמרוח משחה נגד פטריות, שאפשר לקנות גם בלי מרשם. אם אחרי יומיים עדיין אין הטבה, כדאי לגשת לרופא", אומר ד"ר רוזנבאום. "בענייני תפרחות למינהן, יש הרבה מקום לניסיון של הרוקח – הן הניסיון המקצועי והן הניסיון האישי שלנו כהורים", אומרת איריס. "אנחנו מקשיבים לתיאורים של האמא, ומתאימים לתינוק את המשחה שתעזור לו הכי מהר".

ואם יש לכם ספק, מהר לקבוע תור לרופא | צילום: Lisa Eastman, Istock

8. הקאות. "בניגוד לפליטה, הקאה באה בקשת, ולעתים יוצאת גם דרך הנחיריים. עד גיל חודשיים שלושה, אם יש הקאה אחת בצבע שאינו ירוק-צהוב, אפשר להמתין. שתי הקאות רצופות כבר מחייבות התייעצות. מגיל חודשיים שלושה ומעלה, אם אין כמות חריגה של הקאות, הילד לא אפאתי, ומצליח לאכול, אפשר לחכות יום יומיים, ובינתיים לתת אוכל ושתייה במנות קטנות לעתים קרובות", מסביר ד"ר רוזנבאום.

9. שיעולים. "ילד שמשתעל בלי מצוקה נשימתית, בלי צפצופים מוזרים, יכול להיות פשוט ילד מקורר. אם זה נמשך יותר מכמה ימים כמובן שצריך להתייעץ, אבל לא כל שיעול צריך להריץ אתכם מיד למרפאה", מבאר ד"ר רוזנבאום. "כל עוד השיעול לא מצריך טיפול תרופתי, אנחנו יכולים לתת הומאופתיה, או להיעזר במכשירי אדים קרים", מציעה איריס.  

10. הפרשות מהאזניים. "הפרשות מהאזניים אנחנו מחלקים לשתי קבוצות. אם כואב, כדאי ללכת לרופא כדי שהתינוק לא יסבול, אבל אם יש הפרשה בלי סימני מצוקה, אפשר להסתפק בניקוי חיצוני בלבד, בלי לדחוף את השעווה פנימה – ואין צורך ללכת לרופא", מרגיע ד"ר רוזנבאום.

*הבהרה: אין באמור לעיל להוות המלצה רפואית או תחליף לייעוץ רפואי.

>> מחקר: הורים אינם מבינים את דברי רופאי הילדים

>> לעוד כתבות על הומאופתיה