מדוע, אפשר לתהות, שמישהו יבחר בדרך המאתגרת לעתים קרובות של עבודה סוציאלית ציבורית, על פני המגזר הפרטי שעשוי להיות רווחי יותר? הסיבות מגוונות כמו האנשים עצמם, אך אין ספק שהעובדות והעובדים הסוציאליים חולקים ערכים משותפים מבחינת חיפוש אחר משמעות, קהילה ושאיפה לצדק חברתי.
"הגעתי ביום הראשון ושאלתי חבר שהכרתי מהעבר מה זה עבודה סוציאלית. הוא השיב שאין לו מושג", מספר עו"ס נתי בקר. "כיום שנינו מנהלים מחלקות לשירותים חברתיים, הוא בירושלים ואני בקרית-יערים. ידעתי שמדובר במקצוע שמאפשר סיוע מקצועי לאוכלוסיות, אך חשבתי שמדובר במשהו מאוד ממוקד וספציפי. דווקא הגיוון, מרחב הפעולה והיצירתיות שיש בתחום הם 'שהדליקו' אותי", נזכר בקר.
"להיות עובד סוציאלי זה לראות את האדם בתוך ההתרחשות או את הילד בתוך האירועים, ולגייס עבורו, מתוך ידע ומיומנות, את האנשים הנכונים, את החליפה המתאימה בדיוק למידותיו והנעליים שיתאימו לדרך שהוא מבקש לעבור", מוסיפה גיטל אהרוני, עו"ס חוק נוער בעיריית רחובות, שעובדת עם ילדים בסיכון גבוה ועם הוריהם. עם זאת, הדרך למקצוע יכולה להיות מפתיעה.
"אני רציתי ללמוד רוקחות אבל לא הספקתי להירשם, אז עברתי לכימיה ואז גיליתי שבעצם אני לא ממש מתחברת לחומרים, אלא שאני אדם מאוד אנושי – דבר שמאוד אפיין ומאפיין אותי עד היום", מגלה עו"ס ג'יהאן חכרוש מוגרבי, מפקחת במשרד הרווחה והביטחון החברתי. "אחר כך הכרתי כמה חבר'ה שלמדו עבודה סוציאלית ומשם כבר מאוד התחברתי לרוח של התחום ומצאתי את עצמי בתוך זה".
"היום, אחרי 23 שנים בשירות הציבורי, אני לא מרגישה שהמוטיבציה שלי פחתה, ממש לא. ברגע שאני אאבד מוטיבציה, אני אפסיק לעבוד. יש אמנם רגעי קושי, אבל עבודה בשירות הציבורי היא חלק ממקום מאוד מזין ושומר. התחום הזה ניזון מכל מה שאת מאמינה בו ומשם מקבלים המון כוח. אי אפשר פה לנטרל את הרגש מהעבודה, אבל זה מקצוע ששומר עליך", אומרת חכרוש מוגרבי.
חוששים לקבל סיוע בגלל הסטיגמה? אתם מפספסים בגדול
ההחלטה לעבוד בשירות הציבורי נובעת בחלקה מהרצון להנגיש את שירותי הרווחה לכל, ללא קשר למצב הכלכלי. בשירות הציבורי, עובדות ועובדים סוציאליים יכולים להגיע לאנשים שאחרת עלולים ליפול בין הכיסאות, להציע תמיכה והתערבות בצמתים קריטיים בחייהם.
"אנחנו פוגשים אוכלוסיות מתפקדות לא פחות מאשר אוכלוסיות מוחלשות. יש תוכניות לרווחת אוכלוסיות מתפקדות, כמו למשל לצעירים חסרי אופק תעסוקתי ומקצועי, לאזרחים בראשית תקופת הוותיקות שלהם, תוכניות מניעה שונות ועוד", מבהיר בקר, "ולכן אנשים שחוששים מלקבל סיוע ממחלקה לשירותים חברתיים בשל הסטיגמה הארכאית לפיה מי שפונה הוא מוחלש, מפספסים בגדול".
"יש גם המון מפגשים עם אנשי מדיניות, מה שעוזר לנו להבין איך דברים מתעצבים, נבנים, מתקדמים והופכים לנהלים", מוסיפה חכרוש מוגרבי. "במפגשים עם מנהלי המסגרות, למשל, רואים מה קורה בכל הסקטורים במדינה. כמובן שפוגשים גם את העובדים ואת האוכלוסייה שמקבלת את השירותים, בין אם אלו ילדים, ההורים שלהם, נשים במקלטים וילדיהן. המפגש עם כל צד ועם כל גורם הוא משמעותי – שונה ודומה בעת ובעונה אחת: האוכלוסיות שונות, אבל המטרה היא תמיד לתמוך ולחזק את מי שמקבל את השירות".
אהרוני מסכימה: "רק בשירות הציבורי אני פוגשת את האדם בתוך החיים שלו, ולא רק במרחב, החשוב בהחלט גם הוא, של הקליניקה. זה אומר בבית הספר, במשפחה, בעבודה שלו. בעיניי זאת הדרך באמת לעשות שינוי אמיתי: ראיית מכלול החיים", היא מחדדת, "בנוסף, בעיניי אחד מכלי העבודה החשובים ביותר עבור המטופלים שלי, הוא הקשרים של העובד הסוציאלי. וכשיש עובד סוציאלי בכל שירות ציבורי נרקמים קשרים והאדם מקבל מעטפת וראייה מערכתית שתתמוך בו".
מצד אחד, העבודה הסוציאלית היא לכולם. מצד שני, ניכר כי ההחלטה להיות עובד.ת סוציאלי.ת בשירות הציבורי בהחלט יכולה להגיע מתוך תחושת חובה עמוקה לשרת את הפגיעים ביותר עובדות ועובדים סוציאליים ציבוריים מוצאים את עצמם לעתים קרובות בחזית, מטפלים בבעיות חברתיות כמו עוני, התעללות, התמכרות ומשברים בבריאות הנפש. אנשי מקצוע אלה רואים בשגרת היום שלהם לא רק עבודה אלא קריאה לחזק, לסנגר ולהעצים.
"כעו״ס לפי חוק הנוער, אני פוגשת באנשים ברגעים הכי קשים שלהם", מסבירה אהרוני. "לא תמיד אני האדם שהם רוצים לפגוש, אבל אני יודעת שאני שם ממש בשבילם. ושאני יכולה להיות הכלי שבאמצעותו הם יוכלו למצוא את הכוחות ללכת בשביל שלהם".
"דווקא המפגשים הלא מקצועיים והפחות טיפולים, לכאורה, יכולים להיות משמעותיים גם בשבילנו וגם בשביל הצוות", מדגישה חכרוש מוגרבי. "חלק מהתפקיד שלי זה לא רק לפגוש את כולם ולהכיר את העבודה, אלא לחשוב איך לעשות את החיבורים בעבודה עם כולם ואיך לקשר את התובנות מכל מה שהולך טוב ומה צריך לתקן".
"השבוע עמוס, אך ברוך השם יש סיפוק גדול. אנחנו מצליחים להגיע לאוכלוסיות של מקבלי שירות, ולהציע להן סיוע סוציאלי איכותי. יש כמובן גם הרבה בלתמי"ם. בסוף היום אני בבית עם המשפחה, אך הראש עסוק לא מעט בשימור הקיים במחלקה, ובפיתוח תוכניות ומענים נוספים", מסביר בקר.
"באף עבודה אחרת לא הייתי יכולה ככה לתרום ולהיתרם"
הקריירה של עובד סוציאלי בשירות הציבורי אינה חפה מאתגרים. לעתים קרובות הם מתמודדים עם עומסים כבדים, מכשולים בירוקרטיים ומשאבים מוגבלים. עם זאת, החוסן והמסירות של אנשי המקצוע הללו הם שמאפשרים להם להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלה, תוך ידיעה שלעבודתם יש פוטנציאל לשנות חיים ושהם שותפים להמון סיפורי הצלחה.
"הניצול התקציבי לרווחת התושב הוא אחד מאבני הפינה של המחלקות לשירותים חברתיים, והדבר צריך להיעשות בכובד ראש ובאחריות, תוך ידיעה שמדובר בכספי ציבור" מפרט בקר. "מבחינתי סיפור הצלחה הוא כאשר תחשיבנית המחלקה מדווחת לי בסוף שנת תקציב שניצלה קרוב ל100% מהתקציב. זה אומר שעשינו כל מה שביכולתנו על מנת לשפר את תפקודם של הפרט, המשפחה והקהילה".
"אני מאוד נהנית לעבוד עם מסגרות שהן לא מהסקטור שלי. זה מזמין אותי להכיר אותן לעומק. באף עבודה אחרת לא הייתי יכולה ככה לתרום ולהיתרם, וזה כמובן מעבר לחשיבות הטיפולית והמקצועית שבעניין", מסכמת חכרוש מוגרבי.
אז כן: הבחירה להיות עובד.ת סוציאלי.ת בשירות הציבורי היא גם עדות למחויבותו של הפרט לשוויון חברתי ולצדק, וגם טומנת רווחים מקצועיים למי שבחר בה. למרבה המזל של כולנו, זו גם בחירה המשקפת אמונה בכוחה של קהילה ובערך הטבוע בכל אדם. ממש עכשיו לציון "יום העבודה הסוציאלית הבינלאומי", הגיע הזמן שנכיר ונכבד את התרומות החיוניות של העובדות והעובדים הסוציאליים לחברה שלנו.