תעשיית ההייטק חווה צמיחה אדירה בשנים האחרונות, מיליארדי דולרים עוברים לחברות הישראליות. ההנפקות וגיוסי הענק הם הגורמים העיקריים לצמיחה של הכלכלה הישראלית והתחזקות השקל. יחד עם הצמיחה עלה גם הביקוש לעובדים בעלי הכשרות לענף והמחסור הגדול הוביל למלחמות של החברות על הטאלנטים שכוללים תקציבי ענק לפרסום, משכורות גדולות ותנאים שלא נראו. בעקבות המשבר החמור הובילה הממשלה תוכנית להגדלת מספר העובדים ב-50 אחוז תוך 5 שנים.
המחסור בכוח האדם והעובדה שהתעשייה מתבססת בעיקר על אוכלוסייה מבוססת מהמרכז הובילו למחסור האדיר. על מנת לטפל במשבר מונה דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר בחברת אינטל העולמית כדי לעמוד בראש צוות מקצועי בין משרדי שיבחן את הנושא ויגיש המלצות לדרך היעילה ביותר להגדיל את כמות העובדים ולצרף אוכלוסיות חדשות.
אחת הדרכים להתמודדות היא ביצוע שינויים במערכת החינוך. "הבעיה היא מאוד מורכבת", אומר פרלמוטר בריאיון ל-Business. "בגלל שהמערכות הקלאסיות של ייצור המוחות החושבים לא עומדות בקצב, אז יש פה מספר שאלות מאוד דרמטיות שצריך לחשוב עליהן, אחת הטריוויאלית ביותר היא השאלה למה המכונה לא מייצרת יותר, והאם מה שהיא מייצרת מספיק טוב. חלק גדול מהתעשייה לא קולט בוגרי מכללות, האם זה בגלל איכות האנשים איכות ההוראה או שניהם".
פרלמוטר מסביר שתעשיית ההייטק מצטיינת בהבאת אנשים איכותיים לשורותיה, אבל האתגר הוא להכשיר כמות גדולה בהרבה כדי לשמור על איכות התוצרים. "בשנות ה-80 שיטת הפינצטה עבדה מצויין", הוא מסביר. הייתי מגייס את האנשים הכי טובים, אבל היום זה לא מספיק".
"נשאלת השאלה איך מגדילים את כמות האנשים שיש להם פחות נגישות", הוא אומר. "האם צריך לשבור את התוכנית הקלאסית של ההכשרה? יש הרבה אלמנטים שעל העובדים ללמוד לבד. התעשייה משתנה והעובדים צריכים להתקדם יחד איתה, אולי כדאי להתרכז בללמד את התלמידים איך ללמוד".
פרלמוטר מוסיף שהבעיה לא מתחילה באוניברסיטה, אלא בכישורים שאנחנו נותנים לילדים שלנו. "לפני עשר שנים העשירון העליון סיפק את הסחורה", הוא מציין. "אני טוען שצדק חברתי הוא דבר חשוב. אפשר לפתור את הבעיה בהרחבת המעגלים. הילדים בפריפריה לא פחות חכמים וההתפלגות לא שונה מאשר במקומות אחרים. צריך להסתכל על תוכנית הלימודים, ולשים דגש על אוריינות דיגיטלית, לדאוג שיותר אנשים יידעו לדבר עם מחשב".
"רוצים להפוך את ישראל לאחת מ-15 המדינות המובילות למצוינות מדעית"
ארגון שיתופים שמה לה למטרה לקדם את מערכת החינוך בישראל. היא חתומה על אחת היוזמות האחרונות של נפתלי בנט בתקופתו כשר החינוך – העלאת כמות הנבחנים ל-5 יחידות במתמטיקה. עכשיו, הם הציבו לעצמם מטרה חדשה – העלאת אחוז המצטיינים במערכת החינוך ל-15 אחוז – שיעור זהה ליעד שהציבה הממשלה, העלאת כמות המועסקים בהייטק ל-15 אחוז. שלמה דושי, מנכ"ל שיתופים מספר בריאיון ל-Business כי הם זיהו מתאם מדויק בין שיעור המצטיינים במערכת החינוך לבין שיעור העובדים בהייטק. "הישגי המצויינות של התלמידים הישראלים היום במבחן פיז"ה עומד היום על 9 אחוז", הוא מסביר. "זה בדיוק שיעור העובדים בהייטק היום".
בשיתופים ערכו מחקר עומק ובדקו איך מתמודדים עם האתגר בכמה מדינות משמעותיות ברחבי העולם. הם זיהו 7 מיומנויות שיקדמו מצוינות במאה ה-21: עבודת צוות, שיתוף פעולה ושותפות, תקשורת בין אישית; למידה עצמית, למידה לאורך החיים; פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית; יזמות, חדשנות, יצירתיות; גמישות מחשבתית ורגשית, כושר הסתגלות מהיר, חוסן נפשי; מודעות בין תרבותית, כשירות גלובאלית, הכלת השונה; לקיחת אחריות וקבלת החלטות, מודעות אתית ומוסרית. כל מנת לקדם את המצוינות יש לבצע שינוי בהוראה ובאסטרטגיה שיאפשר את לימוד המיומנויות החדשות.
היעד שהציבו בשיתופים הוא להעלות את הדירוג של ישראל במבחני פיז"ה לטופ 15. "יותר ויותר חברות מנפיקות והופכות ליוניקורנס (חברות ששוויין גבוה ממיליארד דולר)", אומר דושי. "המשמעות היא שהם צריכים לקלוט הרבה יותר עובדים, הפערים הולכים וגדלים בתעשייה. כשמסתכלים אחורה כדי לשמור על מצוינות, האזור שבו צריך להתמקד הוא חטיבות הביניים. כדי להעלות את כמות המועסקים צריך לעשות מהלך משלים, ולהכניס את מקצועות ההייטק בכיתות הנמוכות".
לא סתם ההתמקדות היא בחטיבות הביניים, על מנת להגיע ליעד השאפתני של הממשלה שרוצה לראות תוצאות תוך 5 שנים, אי אפשר להתחיל בגני הילדים או בתי הספר היסודיים ששם יהיה אפשר לראות את התוצאות רק עוד שנים רבות. "אנחנו רוצים להפוך את ישראל לאחת מ-15 המדינות המובילות למצוינות מדעית", מצהיר דושי. "בשביל זה צריך להכניס מקצועות חדשים ולאפשר שוויון הזדמנויות".
"יש לעשות הכשרת מורים ולהחיל שיטת לימוד שתכלול למידה עצמאית וקבוצתית", הוא מסביר. "לא להאכיל עם כפית. ללמד את העקרונות ולתת להם לפתור בעיות מורכבות בצורה קבוצתית. לקחת את מקצועות המתמטיקה והפיזיקה ולתת להם אתגרים, לעורר דברים רדומים שמתחילים להפעיל רק בצבא".
"לישראל יש קבוצה קטנה ואקסלוסיבית שהפרופיל שלה הוא בעיקר יהודים, לבנים ממרכז הארץ"
גם בקרן טראמפ שנוסדה בשנת 2011 במטרה לחזק את המצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל יסודיים מאמינים שהבסיס לפתרון בעיית העובדים בהייטק הוא שיפור אחוז המצטיינים בחטיבת הביניים. אלי הורביץ, מנכ"ל הקרן, התייחס גם הוא בריאיון ל-Business למתאם בין אחוז המצטיינים לשיעור העובדים בהייטק. "זה מתאם מאוד מיוחד שלא רואים במדינות אחרות", הוא מסביר. "מה שקורה בישראל הוא ש-9 אחוז שמצטיינים בחטיבת הביניים בעצם לומדים בכיתות מצוינות", הוא מסביר. "הם משובצים במשהו שיש רק בישראל, 5 יחידות לימוד מתמטיקה, משם הם מגיעים ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל, אז הם לומדים באוניברסיטה הנדסה במקצועות ההייטק והם משתלבים בתעשייה".
"לישראל יש קבוצה קטנה ואקסלוסיבית שמונה 9 אחוז מהאוכלוסיה", הוא מוסיף. "הפרופיל הפנימי הוא במיוחד יהודים, לבנים, גברים ממרכז הארץ. מגיל צעיר מאוד הם עולים למסלול שמוביל אותם להצלחה בחיים. בשונה ממדינות אחרות שהמצטיינים מתפזרים במקצועות רבים, אצלנו אנחנו מנצלים את הפוטנציאל והילדים המצטיינים הולכים להייטק".
"אם נצליח להביא תוכנית לפריפריה, יהיה לנו מסלול והזדמנות להרחיב משמעותית את המצוינות בחטיבות הביניים", הוא מסביר. "בבתי הספר יש כיתת מצוינות אחת. כשנגמרת ההרשמה לכיתה הילד ה-41 לא יכול להיכנס. במתמטיקה, פיזיקה ומחשבים הם נמצאים בפור של 3 שנים על פני הילדים האחרים. יש הזדמנות להרחיב ולתת 2-3 כיתות כאלה. הרחבה משמעותית של הצנרת ושל המשפך שמוביל להייטק יוביל לפתרון הבעיה בתעשייה".
הורביץ שואב אופטימיות מהתוכנית שיושמה להעלאת הנבחנים ב-5 יחידות למתמטיקה. "פעלנו והיום 15 אחוז ממקבלי תעודת הבגרות לומדים 5 יחידות", הוא מציין. "הרף הגבוה ממשיך. ראינו קפיצה בבאר שבע, באום אל פאחם ובעוד ערים שלקחו את זה ברצינות. כשמנהלים את זה כמו שצריך ולא מסתפקים בסטנדרטים נמוכים רואים את ההצלחה. לא צריך להשאיר לרעננה ולרמת השרון את 5 היחידות. אני מאוד אופטימי, אני רואה גם מדינות אחרות. פולין שאף אחד לא היה מאמין שתצליח, הפכה לאחת מהמצטיינות בעולם בחינוך. הם שינו את תוכנית הלימודים והשקיעו בחטיבות הביניים וזה הגיל החשוב ביותר".