30 שנה חלפו מאז "מבצע משה" שסימן את אות הפתיחה לעליית יהודי אתיופיה לישראל ועדיין, רבים מבני העדה ממשיכים להרגיש כנטע זר ומבודד בחברה הישראלית. תחושה זו היא רק אחת הסיבות שהביאו את משרד החינוך להוביל תוכנית ייחודית להכשרת מורים מבני הקהילה האתיופית. השנה שולבו במערכת החינוך כ-130 מורים חדשים, חלקם עלו ארצה מאתיופיה וחלקם ילידי הארץ. יוזמה זו באה כחלק מהתוכנית הערכית "האחר הוא אני" אותה מטמיע המשרד מתוך מטרה לעודד סובלנות וחיים משותפים במערכת החינוך.
יוזמת משרד החינוך לשילוב מורים יוצאי העדה האתיופית במערכת החינוך נועדה להעצים את בני הקהילה, לפתוח צוהר להם וגם לחברה כולה בתחום החינוך.
תקווה לקהילה ותלמידים | צילום:
חדשות 2
תחושת שליחות פנימית
משפחתה של שוש אברהם (29), מורה לחינוך מיוחד בחטיבת הביניים "ברנר" בפתח תקוה, עלתה לארץ במבצע משה. שוש עצמה נולדה באילת. "הבחירה שלי לעסוק בהוראה היא כנראה גנטית", היא מסבירה, "סבא שלי בעצמו היה מורה באתיופיה". ההחלטה להשתלב בתחום החינוך דווקא הגיע מתוך תחושת שליחות פנימית. "כשהבנתי שהרבה ילדים ובני נוער מהעדה נמצאים במצב בעייתי מבחינת לימודים, החלטתי שאני רוצה לקחת על עצמי את המשימה הזו - לקרב ולהוציא את בני העדה האתיופית מהמעגל בו הם חיים בו".
"ההצלחה היא אדירה", אומרת ד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך. "כאשר עוברים את המחסום הראשוני של הסטריאוטיפים החברתיים, מתגלה התמונה האמיתית: מדובר במורים מדהימים, מקצועיים, רגישים, חדורי מוטיבציה ותחושת שליחות. בכל שיבוץ של מורה אתיופי במערכת אנו שומעים תגובות של מנהלים, מורים, הורים וילדים המתוודים עד כמה שגויות התפיסות המבוססות על דעות קדומות ועל חוסר היכרות. מורים מבני הקהילה האתיופית נותנים תקווה גם לבני הקהילה וגם לדיאלוג החינוכי המכבד את השונות ואת האדם באשר הוא אדם".
נטע זר. בנות העדה האתיופית | צילום:
חדשות 2
"אמרו לי שהצבע שלי יפריע לי למצוא עבודה"
כששואלים את שוש אברהם אם חוותה דעות קדומות על בשרה, אברהם מודה כי היא עצמה לא נתקלה בכך. "הורי הילדים בכיתה שאני מחנכת מכבדים אותי. אני מרגישה שצבע העור שלי לא משפיע על תקינות היחסים ושאני שווה בן שווים".
את נשמעת מופתעת.
"כן. הכינו אותנו לכך שיהיו בעיות. בסוף תקופת הסטאז' המנחים שלי דיברו איתי הרבה על אפשרות שהורי התלמידים אולי לא יאהבו אותי, כי אני שונה חיצונית, שיכול להיות שצבע העור שלי יהווה מכשול לתעסוקה, שלא אמצא עבודה. אבל זה קרה", מוסיפה אברהם.
התוכנית, תספ"ה - תקווה באמהרית, היא תוכנית ייחודית לבני הקהילה האתיופית המאפשרת להם לרכוש תואר אקדמי ותעודת הוראה בתהליך חינוכי מעצים ומעמיק. התוכנית תורמת לשילוב בני הקהילה בתעסוקה ובחברה הישראלית בכלל. בוגרי התכנית המשתלבים בהוראה משמשים מודל להזדהות לכלל הלומדים ובמיוחד לילדים מבני הקהילה.
לדברי ד"ר אורנה ש"ץ אופנהיימר, מובילת התוכנית מטעם האגף להכשרת עובדי הוראה, מטרות התוכנית הן הכשרת מורים מבני הקהילה האתיופית, שהם בעלי כישורים אקדמיים ויכולות אישיות איכותיות, לסייע בטיפוח ובהעצמה של מנהיגות חינוכית, בקרב בני הקהילה, המתבטאת גם ברכישת מקצוע מונחה ערכים.
בנוסף, התוכנית מסייעת לטפח סובלנות הדדית וחינוך לכבוד האדם והזולת בחברה רב תרבותית, לתת הזדמנות לבני הקהילה להתערות כלכלית וחברתית בחברה הישראלית ולאפשר לתלמידים בני העדה מודל הזדהות חינוכי מקרב בני הקהילה האתיופית.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
